1.
אולי אלד קשת - מלח מים # / הדס מזרחי
2.
איך כדאי לחיות - סיפור מסע הרפתקני במרחבי התודעה / מדווחת: רנה ורבין
ספר מרתק. לכתוב לרנה מייל.
קראתי 2022 (איילה הביאה לי, ובינתיים קניתי אחד ואחזיר לה)
3.
אין צורך בראש / הדס מזרחי
הדס המוכשרת
4.
בית הרוחות - סאגה רומנטית / איזבל איינדה
מאד אהבתי. ומענין שאמא שלי הסתייגה.
5.
בצִלו / לילך גליל
לכתוב עליו! ספר שתפש אותי, במפתיע, ולמרות שעברו לפחות שנתיים או שלוש מאז קראתי (סביב 2019 אולי), אני עוד נזכר בו לפעמים. הרגשתי שהוא מתאר דברים שעברתי בחיים האלה, למרות שאני מאד שונה מכל אחת מהדמויות.
6.
העדינות / דויד פואנקינוס
אחותי אמרה לי שגרוע, ואמא מחתה על דבריה.
אחותי צדקה. ספר סתמי למדי.
כנראה צריך להחזיר לאמא.
קראתי סביב 2019
7.
חיי פיי / יאן מרטל
גם זה כמו "שואה שלנו" היה ספר מיתולוגי כשיצא לפני כמעט עשרים שנה. וגם זה התגלה כספר מאכזב (מתי קראתי? מניח שסביב 2020). בסך הכל, מותח, ספר פעולה. יש התיימרות לעומק אבל בעיני זו רק יומרה. אפשר לראות את זה למשל בחלק שבו מסופר על אמונתו של המספר בשלוש דתות. החלק היותר מענין היה הסיפור "האמיתי" שמסופר בסוף. אבל זה היה קצר, אחרי שבשלב מסוים, עם כל ההרפתקאות והפעולה, התחלתי להתעייף.
8.
חירות - ספריה לעם #647 / ג'ונתן פראנזן
יצירת מופת! הספר הכי טוב שקראתי בשנים האחרונות. מצטרף ל"תיקונים" שגם לו סגדתי וגם אז נסחפתי במהלך הקריאה (אבל אז היו קוראים יותר, היה פחות אינטרנט). השלישיה הזאת בלתי נשכחת
9.
כה אמר וינסנט, החתול הטיפש / אסף שור
קראתי מתישהו מחצית שניה של 2019 כנראה
10.
כלבויניק / צ'רלס בוקובסקי
11.
לילה בסנטה פאולינה / יצחק אוורבוך-אורפז
לקחתי לנסיעה באורוגוואי (פברואר מרץ 2020) וקראתי שם.
היתה בי איזו התנגדות לספר הזה, למרות שהכרתי בכוחו. פיתחתי עוינות למספר הזה, שנראה לי מין מאצ'ו בלתי נסבל.
12.
מר ורטיגו - ספריה לעם #430 / פול אוסטר
2019
שיט , כתבתי על זה המון והכל נמחק.
אז גם על אוסטר ועל הספר הזה דיברו המון אז כשיצא וגם כמה שנים אחרי. בתקופה שהאינטרנט עוד היה קטן וספרים היו דבר שדיברו עליו הרבה וקראו לא מעט.
אוסטר גם היה קשור לקולנוע, שזו מקפצה גדולה לעוד יותר פירסום - אבל נשאר גם מוערך בחוגים אליטיסטיים, אני חושב (גם הקולנוע שהיה מעורב בו, הסרט "עישון", היה קולנוע מוערך).
13.
נער החידות ממומביי / ויקאס סווארופ
מתישהו 2019 כנראה
14.
נצחונה של אשה / טיילור קולדוול
(עד כמה שאני יודע לספר הזה יש שני כרכים - הדבר לא מצוין באתר סימניה. לצערי לי יש רק את כרך א)
עברתי עם הספר הזה מסע. באתי אליו בזלזול ובבוז אפילו, ומשהו מהבוז נשאר במהלך הקריאה, ורק בפעם השניה כשהתחלתי לקרוא אותו מחדש אמרתי לעצמי: וואו, זה ממש ספר מעולה!". יש בו לפעמים משהו מתיש, סופרלטיבים מוגזמים שהספר היה מרויח מהורדתם. אבל יש בו משהו מרתק, ואפילו עמוק, והוא כל הזמן זז קדימה.בף הראשון של הספר, שמצאתי ברחוב מן הסתם, כתוב בכתב יד :" 17/12/1981 אם יוחזר תוך חודש", וחותמת של חנות בשם "בוק-שופ" בשדרות ירושלים 33 פינת הרוא"ה . ובכן, נראה שלעולם לא הוחזר. קולדוול היתה בין השאר אנטישמית, לפי ויקיפדיה, אבל אני מרגיש שהיא מאד underrated
15.
סוזנה הבוכיה - כותרים / אלונה קמחי
לכתוב עליו!! הספר קל המשקל ששמרתי לנסיעות כל כך הרבה זמן (עד שלא נסעתי איתו לאורוגוואי). הקשר המענג מבחינתי לשירה, טעויות העריכה, המטאפורות, א.קמחי בצימר בערב לויליאם בלייק, הבעייתיות בדמות הראשית (ודווקא נאור איכשהו אמין).
16.
עץ, בית, טקס - הספריה החדשה # / אפרת דנון
ספר חזק אבל מתעלל בקורא
מתי קראתי? מניח שסביב 2018-9
17.
ערבים רוקדים / סייד קשוע
לצטט את השורות על האלימות בבית הספר.
קראתי מתישהו ב- 2019 כנראה
18.
פעם בחיים / מירי רוזובסקי
לכתוב על הבעייתיות שבהתעללות בקורא. אבל לכתוב גם איך הספר נשאר לי בראש כל כך הרבה זמן מאז שקראתי (לפני יותר מ-4 שנים אני מעריך, סביב 2018). היה בו משהו שלכד את ליבי ואולי הדיבור שלי על "ההתעללות בקורא" בא גם כתגובת נגד לזה.
19.
שואה שלנו / אמיר גוטפרוינד
היה ספר מיתולוגי כשיצא לפני יותר מעשרים שנה. ולא קראתי כי אף פעם לא קורא ספרים חדשים. באופן מפתיע, הספר די איכזב אותי בשורה התחתונה. אבל רק בתהליך הדרגתי - התחלתי בהתלהבות.
