“הערה קטנה אך חשובה (לי, לפחות)- מבחינה כרונולוגית (מילה חביבה, היישר מתוך מאגר המילים החביבות שלי) הביקורת הזו נכתבה אחרי הביקורת של "הזיות", אבל לוקח ל-"הזיות" יותר מדי זמן לעלות (זה עלה להזיות בכוכב שנתתי לו בפרץ נדיבות בלתי מוסבר שעבר ברגע שאחותי ביקשה שאעביר לה את השוקולד שיובא אתמול מבלגיה. אני אוהבת ביקורים משפחתיים). הצצה לחייה של הבלגית המעופפת במהלך בקור שגרתי אך נדיר מדי לספריה: "היי”

“כדי לכתוב ספר טוב צריך שלושה דברים - כתיבה טובה, דמויות מעולות, ועלילה גאונית. כדי להפוך ספר לרב מכר גאוני, צריך להוסיף לו שם אדיר. כדי לכתוב ספר שהוא מן הארי פוטר חדש - צריך להפוך לרולינג. אז הספר הזה לא בעל כתיבה טובה, או עלילה גאונית וחדישה. השם שלו מוזר, והסופר לחלוטין לא רולינג - ממה שציינתי, נראה לכם שרק הדמויות מעולות, טוב, זה מסובך. אתם מבינים, אנשים מפחדים לקחת ספרים ולהפוך אותם לספרי”

“גילינו קיר נוסף של מדפי ספרים בחנות. אני לא מבינה איך לא ראינו אותו עוד קודם. הוא פשוט היה... שם. ולא ראינו אותו. באמת. בכל מקרה, אחרי הגילוי המפתיע של קיר שלם של אושר מרוח על דפים, היה לנו מבחר די גדול, וחזרנו הביתה עם שקית די כבדה. זה התחיל ב"חור שברעש", "האימפריה האחרונה", "עונת העצמות", "הבחירה", והסתיים בספר הזה- "הרץ במבוך." עכשיו, ג'יימס דשנר... מאיפה השם מוכר לי? אה, נכון. "מרד בזמן”

“מכירים את הקטע שאתם קוראים סדרת ספרים טובה, ואז מגיעים לספר האחרון ואומרים "כל הספרים היו ממש טובים, חבל אם דווקא הספר הזה יאכזב." וזה מה שקורה? כמה פעמים זה קרה לכם? אולם במקרה הזה, הסופר ג'יימס דשנר מצליח להתעלות בגדול. הספר נפתח פחות או יותר בנקודה שבה הסתיים הספר הקודם, ומשם ישר לתוך האקשן. לפי דעתי, ספר סיום צריך להיות ארוך ומורכב מקודמיו. אך במקרה הזה, אורכו של הספר (קצר במעט מקודמיו”

“הערה קטנה אך חשובה (לי, לפחות)- מבחינה כרונולוגית (מילה חביבה, היישר מתוך מאגר המילים החביבות שלי) הביקורת הזו נכתבה אחרי הביקורת של "הזיות", אבל לוקח ל-"הזיות" יותר מדי זמן לעלות (זה עלה להזיות בכוכב שנתתי לו בפרץ נדיבות בלתי מוסבר שעבר ברגע שאחותי ביקשה שאעביר לה את השוקולד שיובא אתמול מבלגיה. אני אוהבת ביקורים משפחתיים). הצצה לחייה של הבלגית המעופפת במהלך בקור שגרתי אך נדיר מדי לספריה: "היי”

“כדי לכתוב ספר טוב צריך שלושה דברים - כתיבה טובה, דמויות מעולות, ועלילה גאונית. כדי להפוך ספר לרב מכר גאוני, צריך להוסיף לו שם אדיר. כדי לכתוב ספר שהוא מן הארי פוטר חדש - צריך להפוך לרולינג. אז הספר הזה לא בעל כתיבה טובה, או עלילה גאונית וחדישה. השם שלו מוזר, והסופר לחלוטין לא רולינג - ממה שציינתי, נראה לכם שרק הדמויות מעולות, טוב, זה מסובך. אתם מבינים, אנשים מפחדים לקחת ספרים ולהפוך אותם לספרי”

“גילינו קיר נוסף של מדפי ספרים בחנות. אני לא מבינה איך לא ראינו אותו עוד קודם. הוא פשוט היה... שם. ולא ראינו אותו. באמת. בכל מקרה, אחרי הגילוי המפתיע של קיר שלם של אושר מרוח על דפים, היה לנו מבחר די גדול, וחזרנו הביתה עם שקית די כבדה. זה התחיל ב"חור שברעש", "האימפריה האחרונה", "עונת העצמות", "הבחירה", והסתיים בספר הזה- "הרץ במבוך." עכשיו, ג'יימס דשנר... מאיפה השם מוכר לי? אה, נכון. "מרד בזמן”

“מכירים את הקטע שאתם קוראים סדרת ספרים טובה, ואז מגיעים לספר האחרון ואומרים "כל הספרים היו ממש טובים, חבל אם דווקא הספר הזה יאכזב." וזה מה שקורה? כמה פעמים זה קרה לכם? אולם במקרה הזה, הסופר ג'יימס דשנר מצליח להתעלות בגדול. הספר נפתח פחות או יותר בנקודה שבה הסתיים הספר הקודם, ומשם ישר לתוך האקשן. לפי דעתי, ספר סיום צריך להיות ארוך ומורכב מקודמיו. אך במקרה הזה, אורכו של הספר (קצר במעט מקודמיו”