ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים.

אילו קריטריונים משמשים אותי בבואי לבחור את ספריי מתוך ההיצע העצום? התקציר בגב הספר, עלעול קצר בספר עצמו, המלצות מקוראים פה באתר ומקרב הקוראים בספרייתי, וגם שריטה אישית קטנה: אני מאוד אוהב לבחון את שורת הפתיחה של הספר. ברור, שורת מחץ פותחת לא יכולה להבטיח ספר טוב, ולכן אני מגדיר את ההרגל הזה "שריטה"...

"ארתור דרייפוס אהב ציצים גדולים". זאת שורת הפתיחה של הספר

****





גבר אחד נכנס הביתה ושואל את אשתו: תגידי, אם היינו זוכים בלוטו, מה היית עושה? האשה מביטה בו ועונה: בכנות? הייתי לוקחת חצי ומתגרשת ממך מיד. הגבר מוציא מהכיס שטר מקומט של עשרים שקל וזורק על השולחן לפניה. זכיתי בארבעים שקל, הוא אומר בחצי חיוך. תסגרי את הדלת מאחוריך כשאת עוזבת וניפגש ברבנות.

****

דבר ראשון, הייתי סוגר את המשכנתא. כמה קרתני ובנאלי, הא? אחר כך הייתי עוזר לאחי ואחיות

הספר הזה קצת מטעה. הוא נראה מן ספר מתוק וכיפי שכזה, קודם כל הפורמט הקטן והחמוד, אחר כך הכפתורים הצבעוניים המקסימים שעל הכריכה ומאחור כתוב שהוא נכתב ע"י פרסומאי לשעבר. אבל מעבר לעטיפה הצבעונית והמקסימה כשלעצמה, יש בספר, בעיקר בקריאה שנייה, הרבה עצב והחמצה והתובנה שאת הדברים שהגיבורה באמת רוצה, כסף לא ממש יכול לפתור, ובמקרה של ז'וסלין הגיבורה הוא אפילו יכול להרוס.

אהבתי את ההתחלה, אישה המביטה בעצ

הרבה פעמים אנחנו נתקלים - במיוחד כשאנחנו בתקופה שמחנכים אותנו - במשפטים מסוג "כסף לא קונה..." - אהבה, בריאות, אושר, יופי. אנחנו יודעים - או חושבים שיודעים - מה כסף כן קונה: מכונית ספורט אדומה, שעון יקר, בית מרשים, בילויים וכמובן את קנאת השכנים. וכולנו (אפילו אלה מאיתנו שלא ממלאים לוטו) מפנטזים על הרגע המופלא ההוא, בו נזכה בהמון כסף להגשים את כל המשאלות. ז'וסלין שמילאה לוטו בפעם הראשונה בחייה זוכה

#
לא מזמן קראתי באחת הביקורות תלונה על כך שהספרות הצרפתית הידרדרה לשפל חסר תקדים וכי זיקנתה (ההווה) מביישת את נעוריה (המאה ה-19 בערך). אני מודה שגם אני מרגישה כך לפעמים כי רוב הספרות הצרפתית העכשווית שקראתי השאירה לי טעם תפל (או רומן רומנטי ומתח לא-מותח או וולבק הממצב את עצמו בדמות "הילד הרע" ולא מטריד את עצמו בהגיון או היתכנות רעיונותיו). אבל מבחינה סטטיסטית הערכה זו חייבת להיות שגוייה. בצרפת י

את הספר הזה קראתי במסגרת מועדון קוראות
-----------------------------------------
כסף לא קונה הכל בחיים... האמנם?

על אף כי סכום נכבד של 18,547,301 אירו ו־28 סנט עומד במרכז הספר, הוא משמש כאמצעי המשקף את האופי האמיתי של גיבורי הספר , אשר מסתתר תחת מעטה של סודות ושקרים.
ז'וסלין היא בעלת חנות סדקית באחת מעיירות ספר נידחות בצרפת. היא נשואה לז'וסלן, עובד במפעל, כבר יותר מעשרים שנה ואם לשני ילדים

"פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר"
מעניין שזו הפעם השניה שאני סוקרת ספר של גרגור <mark>דלקור</mark> ושיר מתנגן לי לאורכו, אולי הקריאה בספר היא כמו ריחוף על גלי מוזיקה נעימה, או כי בספר שזורים גיבורי תרבות צרפתיים, שירים, אופרה יינות ואווירה.

אמה אשה נשואה אמא לשלושה, לא כל כך מאושרת לא כל כך מסופקת בעבודה ובכלל בחיים מחפשת קצת ריגוש, מבט אחד מהיר בפאב שכונתי והיא מתאהבת, במראהו בידיו בשפתיו.

אמה נכבשת.

ערב אחד נחת אצלי מייל ממישהו זר עם שם אנגלי ארוך, והמייל עצמו היה ארוך וצפוף וכתוב כולו באנגלית. לא היה לי כוח להתחיל לתרגם וגם לא להיעזר בשירותיו המפוקפקים של גוגל תרגום, אז עשיתי "העבר" לחברה-דוברת-האנגלית-שלי. לכל אחד יש חבר כזה, אני מניחה.
בכל מקרה, על הבוקר מתקשרת אליי החברה, כולה נחנקת מהתרגשות.
"מי שלח לך את המייל הזה?"
לקח לי כמה שניות ארוכות להיזכר על מה היא מדברת.
"לא.. לא יודעת." ע

ספר קליל חמוד , עם הומור וסיפור נחמד על אישה בת 47 שזוכה בלוטו בסכום לא קטן, ומנסה לערוך שינוי בחייה בעקבות הזכייה, עד ש... ואת זאת לא אגלה כי, זה המתח של הספר..