כשגרתי בהולנד יצא לי להכיר כמה "תומאס מאנים".
חלקם תפקדו כפרופסורים באוניברסיטת ליידן, אחדים עבדו במשרות מכובדות בארמון השלום הממוקם בהאג, מקום מושבו של בית הדין הבינלאומי לצדק.
בלומדי את השפה, לא הסתפקתי בשיחות עם הסטודנטים ושאלות אודות דקדוק שיכולתי להציג למורים. חקרתי היכן אוכל למצוא את מקני הדעת האמיתיים, חוקרי השפה ההולנדית על מנת שאוכל להתמצא בנבכי הלשון ולהבין מה מקורה ואז יקל עלי לבאר את

פעם מישהו סיפר לי שעבר חודש מיום שהוא הציע לחברה שלו להתחתן איתו ועד שהיא ענתה. לא הבנתי את זה. גם כי הוא היה כזה שווה, אז איפה המקום להתלבט, בפרט כשהיא באופן עקרוני רצתה להתחתן, וגם, כי מה כבר יקרה בחודש הזה שלא קרה בככה וככה שנים שהם היו ביחד.

אני אימפולסיבית. לוקח לי שנייה וחצי לקבל החלטה, לא משנה באיזה עניין. זה לא שההחלטות שלי כאלה טובות, רק שאני לא מרגישה שההתלבטות תורמת, בטח כשאין פה מש