יריביה כינו אותה אישה אסרטיבית, ארוגנטית, נוקשה, קשוחה, דוגמטית, פסקנית, ששה לעימותים, שטחית, בעלת ביטחון אבסולוטי בעמדותיה, שתלטנית, החלטית, פולמוסית ועיקשת, אישה שראתה הכל בשחור לבן. מעריציה שיבחו את עוצמתה הפנימית, את יכולת ההחלטה שלה, את נאמנותה ודבקותה בעקרונות תנועתה ומפלגתה - בציונות, בסוציאליזם, בצדק חברתי, בעם היהודי ובמדינת ישראל. הם ראו בה אישה בעלת רצון ברזל ואמונה בלתי מעורערת בצדקת דרכה. אישה המקבלת את דין התנועה כציווי קדוש שלמענו הקריבה את חיי משפחתה. עשרות שנים היא היתה האם הגדולה של ישראל והעם היהודי.שלושים שנה לאחר מותה, דמותה הטראגית וההירואית של גולדה מאיר עדיין שרויה במחלוקת - יש הטוענים כי החמיצה הזדמנות לשלום ב-1971 ובכך הביאה על ישראל את מלחמת יום הכיפורים ואילו אחרים סבורים כי היטיבה להבין את המציאות וכי לא היה אפשר למנוע את המלחמה.מאז הופיעה המהדורה הראשונה של ספר זה לא פורסמו בישראל ביוגרפיות מקיפות על גולדה מאיר. מעטים ניסו להתמודד עם דמותה המורכבת של האישה אשר הנהיגה את מדינת ישראל ביד רמה במשך חמש שנים גורליות ועמדה בראשה באחת המלחמות הקשות ביותר. המהדורה השנייה מתבססת על חומר חדש שהתפרסם בישראל ובחו"ל - מסמכים צבאיים ודיפלומטיים, תמלילי שיחות, זיכרונות והערכות שנחשפו לעיני החוקרים בשנים האחרונות - ומלמד כי גולדה מאיר שגתה רבות בנושאי מדיניות פנים ודווקא בנושאי מדיניות חוץ שגתה פחות אך הודתה כי טעתה ערב מלחמת יום הכיפורים כשלא נשמעה לחושיה ושמה מבטחה במפקדי צה"ל ובראשם אגף המודיעין.