קאלה טור לא דומה לנערות אחרות. היא אשת זאב עם משבר זהות שנבע מהסופרת. בלונדינית ומדהימה עם גזרה הו-כמה-נהדרת. היא מיועדת להתחתן עם מישהו שהיא לא אוהבת, אבל הוא חתיך כמו אל יווני, ולמרות שהוא שובר לבבות שוטף הוא יעשה הכל בשבילה, גם יפסיק להתפרפר, כמובן. והו, איך אפשר לשכוח את העובדה שאנושי התאהב בה רק כי היא הצילה את חייו האומללים מדוב גריזלי, וביקש ממנה שתקטע את נישואיה שבוע אחרי שהכירו. וכמובן, ה

אז ככה, אחרי שקראתי את סדרת צל-לילה הסכמתי לקרוא ל<mark>אנדראה קרמר</mark> "אחת הסופרות האהובות עליי". הצורה שבה הספרים היו כתובים, הדמויות הנוגעות ללב והרעיון המדהים של הספר הקסים אותי. ברגע שראיתי שהספר "Invisibility" יצא, לא ראיתי בעיניים, הבטחתי לעצמי שאני קונה את הספר הזה ברגע שאני רואה אותו בחנות. קניתי את הספר וכבר באותו יום התחלתי לקרוא את הספר.
אני חייבת לציין שהתאכזבתי. "גודל הציפייה כגודל האכזבה".

אני אוהבת לאהוב ספרים.

אני אוהבת לגעת בדמויות, להרגיש אותן, להבין אותן. וחלקן ממשיכות איתי, קמות לתחייה מעבר לדפי הספר, הסיפור שלהן אולי נגמר, המילה האחרונה נכתבה ונקראה, אך הדמויות ממשיכות להתקיים איתי. מחוץ לספר. מחוץ למילים. מחוץ לעולם שלהן, הן נמצאות בסיפור שלי עכשיו. אלו הדמויות הטובות.

אני מעריכה מאוד סופרים, אנשים שכותבים מתשוקה טהורה לכתיבה, ולוו דווקא מרצון להפוך לעשירים או מפורסמים

מיד כשסיימתי לקרוא הייתי חייבת לכתוב ביקורת. דבר ראשון אני חייבת לציין שלקנות את הספר הזה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות ב100 השקלים שהגיעו לידי. אני מאוד אוהבת את כל הסדרה בזכות המקוריות, האקשן, ההומור והחוכמה שהיא מכניסה שם. בעיניי ל<mark>אנדראה קרמר</mark> יש כתיבה פשוט מדהימה!!! אהבתי את העובדה שזו לא איזו דרמה זאבית מעוכה סוג ז' בסגנון זאבי "twilight". זה באמת משהו שעוד לא כתבו אף פעם. הספר כולו היה מדהים

אני בחיים לא אבין את האנשים שאומרים לי לא לשפוט ספר לפי הכריכה.
המשפט הזה 100% נכון ואני מסכימה איתו, אבל בכל זאת, הכריכה ושם הספר הם הדבר הראשון שאנחנו רואים בספר, ובסופו של דבר, ולא משנה כמה אנחנו מתכחשים לזה, הם נותנים לנו את הרושם הראשוני מהספר ואם אנחנו מתעניינים ספר או לא, זה בדרך כלל בגלל הכריכה.
קרה לי הרבה פעמים שהכריכה או השם (או השילוב של שנהם)של הספר נראו לי טיפה מוזרים ולא רציתי לקח

בפעם הראשונה שראיתי את הספר הזה פשוט התאהבתי, הכריכה הייתה נראית כל כך יפה והתקציר היה נחמד אז חשבתי לעצמי למה לא? וקניתי את הספר........

סטיבן הוא בלתי נראה , אף אחד לא יכול לראות אותו , יש עליו קללה ... על זה עסק כמעט כל הספר, אבל למרות כהוא עסק ונמרח בהמון מקומות עדיין הסתקרנתי ממנו יכול להיות שזה בגלל החוצפניות של אליזבת או כל התארים האכזרים של הקללות שעושים הקללנים , הסיפור הזה עדיין לא מס

וואו אני כותבת כרגע את הביקורת הראשונה לספר הזה!
~~~
יש את הספרים האלה שאתה פותח ופשוט אין לך סיבה לסגור. כי הם כ"כ חמודים, כי העלילה לא הגיונית מדי,לא גורמת לבכי (למרות שהיא אכן יכלה לגרום, אם היתה מנוסחת אחרת) ולא לצחוק (יש הומור אבל לא כ"כ הרבה), כי הדמויות אמינות וקלות להזדהות מצד אחד, אך מופרכות לחלוטין מצד שני וכי כל ההתנהלות שלהם היא זורמת על מי מנוחות. אז כן. זה אחד הספרים האלה.
~~~
הא

צל לילה...
וואו, השם סקרן אותי- מאוד. כמובן שהעובדה שיש כריכה כזו מגניבה, והספר מדבר על פנטזיה בכלל ועל אנשי-זאב בפרט (כן, זה חשוב לי משום מה...) ממש הוסיפה לסקרנות שלי.
החלטתי ללכת על זה, קניתי אותו וחזרתי הביתה, מקפצת בעליצות וכבר מכינה במוחי עלילה שלמה לספר... O.O
ואז התחלתי לקרוא.
טוב, זה לא שהוא איום ונורא ובלתי קריא ומשעמם לחלוטין, אבל לאורך כל הספר, הרגשתי שהסופרת רצתה רק לגמור עם זה

היי טוב היה לי קצת משעמם וחיפשתי מה לעשות אז חשבתי לעצמי , למה אני עושה רק לכמה ספרים שקרתי ביקורות ולא לכולם ???, אז עכשיו אני ינסה לצמצם את הפער לעשות ביקורות על כל הספרים שקראתי במשך השנה ושנה שעברה.

טוב אני כבר מאוסה מספרים כאלה של ערפדים או של אנשי זאב מאז דמדומים אבל עדיין אני קוראת אותם כדי לפתח את ידעי על יצורים כאלו. אני בהתחלה לקחתי מהספרייה רק את הספר הראשון של צל לילה ואחר כך הצטערת