אמנון לורד נולד בקיבוץ עין דור, ועובד במשך שנים בעיתונות בארץ ככותב ועורך. תחילה ב"חדשות" ז"ל, לאחר מכן בעיתון "תל - אביב" (ידיעות תקשורת) והיום בעיתון "מקור ראשון". הוא אחד ממבקרי הקולנוע הבכירים בארץ. מאמריו על קולנוע התפרסמו באופן שוטף בעיתון "תל - אביב", ולאחר מכן בכתבי עת שונים. בנובמבר 1998 יצא סיפורו הראשון "דודיק היפה", שהוא רומן קצר בהוצאת "כתר". הספר "איבדנו כל אשר יקר היה" הוא מסה עיונית אישית, המהווה המשך לכתיבתו הפוליטית של לורד מהשנים האחרונות....

"אדוני מבין, ראיתי פה את כל הציונים... האין הוא חושב שהשמחה הזאת כאן, עכשיו, כשכולם עומדים על פני תהום, היא מוזרה, ואפילו, יסלח לי על המלה - טפשית במקצת? לא יכולתי להתאפק מצחוק... הרי עומדים בתוך תבערה: הוא שמע בוודאי בדבר הנדבנים על המקדש העברי - ושמחה כזאת היא מבדחת מאד - חה חה חה. . . כמובן שזהו אות נוסף לאופטימיות המהוללת של הגזע היהודי, שאתם כל כך מתפארים בה. האופטימיות ללא גבול. . . האופטימיות הנצחית. .. האופטימיות בתוך השחיטות וביו שחיטה לשחיטה . . . אבל - האמנם הוא חושב, שהאופטימיות הזאת היא קו חיובי . . ."? ובכן - המשיכה המסיכה הצהובה - אדוני יודע בוודאי את הכוחות העומדים נגדכם... הוואתיקן... משרד המושבות הבריטי... הקומאינטרן... שכניכם, שאינם כוח כשלעצמם, אבל הם יודעים יפה לשחוט, נשאחרים נותנים בידם פגיונות. . . כולם מציתים פה תבערה, תבערה מסוכנת מאוד... "אבל הכוח הכביר ביותר הפועל נגדכם הוא - בכם ובקרבכם, אדוני. הכוח הזה כובל את ידיכם ואת רגליכם ומעמיד אתכם כצאן טפשיות לפני השוחט. אני הייתי קורא לו: 'השטן הטוב', אדוני. ..."כן, השטן הטוב. . . הפועל בארצכם - הוא השטן שכולו שאיפה לטוב ולחסד. . . הוא מסוכן יותר מהקומאינטרן, מהוואתיקן וממשרד המושבות גם יחד. . . כי אותו השטן הילדותי, שדיבר בגלוי, בי הוא רוצה ברע ובהרס - קל היה להילחם בו ולמגרו. אבל השטן המודרני, השטן המזוין בכל הטכניקה המשוכללת של דרישות 'הצדק העולמי', השטן המשחית ומהרס, כש'האידיאל האנושי הנשגב' בפיו - בו אי אפשר להלחם, אותו אי אפשר למגר, כי מי יעז להילחם ב'אידיאל האנושי הנשגב'? "ראיתי את הספרות שלמם, את ההוראה שלכם, את האמנות שלכם, שכולה נוטפת דבש, שבה אסור לאדם להשמיע מלה בקול רם, שאסור לו להגיד דבר פשוט... שערבים שהרגו יהודים הם רוצחים, לא כליל התפארת האנושית. אסור להגיד את זאת, ואנשים פוחדים להגיד את זאת, וכל הספרות והאמנות והעיתונות שלכם כאילו מתהלכת לא בארץ בראשית שבה נוצרים חיים איתנים, אלא בבית חולים, שכולם מצווים ללכת בו על בהונות רגליהם ולדבר בלחש... ראיתי כי כל הטוב והישר שבכם חורק שיניים ומתנוון בדומייה, אבל פוחד לצאת בגלוי בקול רם נגד 'השטן הטוב', המולך בארצכם . . ." ('ירושלים מחכה', יהושע ה. ייבין, 1931) אמנון לורד הוא בעל טור בעיתון השבועי 'מקור ראשון'. ספריו 'דודיק היפה' ו'איבדנו כל אשר יקר היה' - זכו לשבחי הביקורת. כתב בעבר ב'חדשות', 'עיתון תל אביב', שם שימש משך שנות התשעים כמבקר קולנוע, ובכתבי עת שונים. לורד מתגורר בירושלים....

הספר "רצח בין ידידים" בודק את החשיבות של אורי אבנרי – שדמותו הייתה בולטת ומרכזית בהיסטוריה הישראלית, אך מעולם לא "בין "מקבלי ההחלטות". גם היום אבנרי הוא הראשון שהמצלמה נמשכת אליו כשהוא נוכח באירועים, הפגנות, כינוסים. אמנון לורד, לשעבר עורך מקור ראשון, השייך לצד הימני של המפה הפוליטית, נמשך לדמותו הססגונית והאידיאליסטית של אורי אבנרי ורצה לפצח את ההוד, והסוד. שלושת הפעילים הפרו-סובייטים האקטיביסטים ביותר בישראל בשנות ה-50 היו משה סנה, ישראל בר ונתן ילין-מור. אבנרי היה מקורב מאוד לשלושתם. אחד הגילויים המרתקים בספר הוא מידת הקירבה בין אבנרי לישראל בר, וכן מגעיו עם הסוכן הסובייטי שיצר את הקשר עם בר באמצע שנות ה-50. אבנרי חושף בעצמו את הקשר שהיה לו איתו. הספר גם מפרט, לראשונה, על הקשרים בין אבנרי-קרייסקי-ערפאת-פרס. אורי אבנרי משוחח בגילוי לב על אירועי העבר שבהם היה מעורב כמו פרשת קסטנר ורצח קסטנר, ההתנקשות בשר פינקס, המלחמה החשאית בין מפ"ם לשב"כ והמעבר שלו מעולם המחתרות הימניות למערכת השמש הישרא-קומוניסטית. בסוף הספר מתועד עימות חריף בין אבנרי לבין נציג הדור הדור החדש של השמאל הקיצון, ד"ר אילן פפה....

כסופר מתעד אני יכול לדווח על הדברים שאי אפשר למשש אותם. לכן גם המבנה של הספר, כפי שהוא: איך נכנסנו למלחמה, מה קרה לנו תוך כדי, וכיצד יצאנו ממנה. החלק הראשון עוסק בשש וחצי השנים שבין ששת הימים ליום כיפור. כאן גם מצוי המידע החדש שאני מביא, כמו גם החידוש בתפיסת גורמי המחדל של ה-6 באוקטובר. הכשל המודיעיני, כפי שיובהר, הוא רק אחד מגורמי המחדל של מעגל מקבלי ההחלטות. החלק השני של הספר עוסק בהתרחשות המלחמתית עצמה. ניסיתי לחשוף את הקשר בין המתחולל בשדה הקרב לבין המהלכים האמריקנים, ואת השפעת האירועים על העימות הבין-מעצמתי. חיילי צה"ל הגנו ב-73' לא רק על ארץ ישראל, הם גם היו בשר תותחים של המלחמה הקרה. את חלקו האחרון של הספר הקדשתי להשפעת המלחמה על החברה הישראלית ועל האליטות שלה" (אמנון לורד, מתוך פתח דבר לספר) "ספר שמצליח לחדור לעומק בכוח האיפוק. אמנון לורד נותן לעובדות היבשות לעורר את ההתרגשות" (הסופר איל מגד על 'הדור האבוד') שבחי הביקורת על ספריו הקודמים של אמנון לורד: "ספרו של אמנון לורד 'רצח בין ידידים' הוא ביוגרפיה מרתקת של אורי אבנרי...בספרו המתעד והמבריק מעלה לורד את פרשיות סנה שעבר לשמאל הקיצוני כי חשב שהמערב שוקע ולא יקום ואת פרשת קסטנר שאבנרי פעל בעקבותיה באכזריות ובחוסר זהירות" (יורם קניוק, YNET) "זהו ספר שכל מי שרוצה להבין את החולי האינטלקטואלי והפוליטי המקנן בחברה הישראלית חייב לקרוא" (פרופ' בנציון נתניהו על הספר 'איבדנו כל אשר יקר היה...')...

בערב קיץ לח חוזרים דודיק היפה וחבריו הנערים מאורגיית טרקטורונים, וליד שער המשק ממתין להם אחד מחברי המשק הקשישים. במפגש הזה בין הקשיש לנערים האלימים מתחיל מסע עקוב מדם של נער לפני גיוס ברחבי ישראל של שנות התשעים. דודיק היפה עומד במרכזה של עלילה פנטסטית רומנטית אלימה שברקע שלה אקדחים טעוני זכרונות של שלושה דורות בקיבוץ ותיק מאוד בצפון. הנחלים שם זורמים מזרחה, לירדן: דודיק בורח דרומה במכונית גנובה, ועושה חניית ביניים בתל אביב. כוחות הביטחון ומשטרת ישראל נזעקים - על הרגליים, על גלגלים, באוויר. הרשות הפלסטינית שומרת על ערנות. דומה שהעבר של אביו ושל סבו מעיק כל כך, עד שרק ליזה ממסעדת איסטנבול בעפולה יכולה להציל אותו ממנו. "תהרוג אותי אם הוא לא דומה לסטיב מקווין," אומר שוטר אחד. ודודיק יושב במכונית הגנובה כשלצדו ליזה, ולוחץ עד הסוף על דוושת הבנזין....

סיפור אהבתם של יחיאל לוקאצ'בסקי ותמרוצ'קה ברלין מתחיל ב-1923, בצריף במשק גבעת השומר, שבו מתחבא לוקאצ'בסקי אחרי שהתנקש בתאופיק ביי בשוק של שכונת מנשייה. תלאות החלוצים ומחתרת 'הקיבוץ' מביאות את השניים לברית המועצות, שם נופל לוקאצ'ב, המכונה לוקא, בידי סוכניו של סטלין. המשטרה החשאית מחזיקה את תמרוצ'קה ואת שני ילדיהם כבני ערובה בשעה שלוקא נשלח למשימה אחת נוספת, בפלשתינה - משימה שביצועה ישנה את פני הישוב למשך דורות. חלומם של לוקא וחבריו להשיג הצהרת בלפור סובייטית, אך העימות שנפשו של הגיבור בין הקומוניסט לבין הציוני מביא לפרידה של עשרים שנה בין האוהבים החוטאים. הם חוזרים ונפגשים בארץ ישראל בשנת 1953 על רקע הקרע הפוליטי בין השמאל לבין ראש הממשלה וחבריו ממפא"י, החוששים שהתהום בין שני המחנות תתמלא בגופות. * "בעברית עשירה ומלאת חיים טווה אמנון לורד סיפור אהבה עוצר נשימה סביב הפרשה העלומה של הסוכן הקומוניסטי לוקאצ'ב. בתוך סבך היחסים של הפלגים ופלגי הפלגים של השמאל, מערב הסיפור מציאות ודמיון. לורד מחייה לנגד עיני רוחו של הקורא את התמימות והאכזריות, היופי והכיעור, את האשליות הענקיות ואת המעשים הקטנוניים, שהרכיבו יחד קוקטייל נפיץ שרסיסי ההתפוצצות שלו התפזרו בכל העולם – וחוללו סערות גם בפינה הזעירה של ארץ ישראל בשנות השלושים ובשנות החמישים" גדי טאוב...

המחבר מנתח את הרקע התרבותי, פוליטי, צבאי שניצב מאחורי המחדל המודיעיני של 7 באוקטובר 2023. וכהמשך לניתוח מורכבות הכשל המודיעיני, החלק השני של המסה מנתח את המחדל ההיסטורי שבמרכזו מדינה דמוקרטית שהופשטה מהגנות החוק והעולם המדיני עד כדי הפקרתה לתוקפנות מהסוג שספגה ישראל בשנת 2023-2024.  מעריכי המודיעין בישראל היו שבויים בהלך רוח פוליטי ובאטימות כלפי אויב מסוכן, כשמעל פרוסה חופה רחבה של "אין איום קיומי על ישראל". מקרה מבחן דומה הוא של בכירי אמ"ן ב־1973, כפי שניתח תא"ל יואל בן פורת. בספירה המדינית, כוחות מעצמתיים כולל האו"ם עסקו במסע בלתי פוסק של דה־לגיטימציה למדינה היהודית. קברניטי המדינה והעם היהודי לא הצליחו לבנות את חומת המגן האסטרטגית והמשפטית שתשבור את סבבי המלחמות הבלתי פוסקות. ישראל נכשלה במקום שגרמניה וקובה הצליחו. חלק מסדרת ביטבוקס...