ביקורת ספרותית על רצח בין ידידים - אורי אבנרי: סיפור מלחמה פוליטי מאת אמנון לורד
ספר מעולה

---

מעורר מחשבה, לא רק על העבר אלא על ההווה.
הספר מציג את התפיסה כי כדי לתת לאידאולוגיה ( קומוניסטית, נאצית או אחרת) להצליח, עליה לפעול במדינות נייטרליות במסווה. שוחרת שלום , דואגת לחלשים ועוד. אין להזכיר בשום פנים ואופן את היעד המקורי. מה עוד שיעד זה לא ידוע לפעילים מלמטה.
מה שלנין הגדיר " אידיוטים שימושיים".
הטענה של הכותב היא כי בעצם בארץ היו גופים קומוניסטים ושמאלנים קיצוניים, זמן רב לאחר קום המדינה, בהם יוצאי מפ"ם ו.. לח"י.
ההנחיות לפעילותם הגיעו באמצעות ישראל בר שהיה סוכן קומוניסטי ועוד.
לרובד זה מתווספת אג'נדה וקו עצמאי של אורי אבנרי.
אבנרי , בעל עין חדה וחושים פוליטיים מחודדים, רואה את התמונה הפוליטית הסינאפטית.הוא מנבא בהרבה מקרים תהליכים עתידיים. בזה חוזקו.
מאידך הוא מתייחס באמביוולנטיות לאידאולוגיה הנאצית, תוך יצירת אנלוגיות בינה לבין הציונות.

אמנון לורד בוחן את ההתפתחות הפוליטית אידאולוגית של אבנרי על פי שלבים ונקודות ציון מוגדרים:
- התמיכה של ברית המועצות בישראל ועמדת אורי אבנרי
- השינוי בעמדה והתפנית של הגופים בארץ.
יש עוד המון דוגמאות.
המוזר בכל המבנה המתואר כי אנשים אלו אינם נבדלים ממהלך העשיה השוטף בארץ, אלא, מהווים חלק בלתי נפרד ממנה ולעיתים הם חלק מאושיות המימסד.
לדוגמה מתי פלד שהיה אלוף עד לאחר מלחמת ששת הימים.או מאיר פעיל.
ובאשר להרהורי על המצב כיום.
כשאני שומע היום דעה כזאת או אחרת, איני יודע מה המניע שלה ומה שורשיה.
למעט אולי המתנחלים שאומרים בצורה גלויה מה דעתם ( ואני יכול לא להסכים או להסכים איתה), הרי שאר הדעות עטופות במין צדקנות שקשה לעמוד בה על מניעיה האמיתיים.מי בוחש בצלחת של מי? מי מכווין את מי?
אזכיר דוגמה אחת. לפני כחודשיים החלה מקהלה מתוזמרת על הנושא התקיפה של הכורים באיראן.
ושוב בלי לקבוע עמדה לנושא עצמו , האם שאלנו את עצמנו האם אנחנו מובלים? יש מי שמנגן על התזמורת או שזהו " תהליך ספונטני".
ולבסוף גם על הכותב והספר.
ההצגה והניתוח של הנתונים היא חד צדדית. אולי מקוצר זמן אין כאן הצגה של דעות " אחרות".
לדוגמה : אם מתי פלד הוכוון מבחוץ , הרי הוא צריך היה להתנגד למלחמת ששת הימים. או שהוא מוגדר כ" אידיוט שימושי" על ידי המחבר , לא יודע.
וקצת לחלקיו הספרותיים.
הספר רהוט, אינו מכביד על הקורא, מענין ומעורר מחשבה.
אני ממליץ לכל אחד לקרוא אותו כי גם אם הנך ,
הקורא משתייך למחנה כזה או אחר,קריאה בראש פתוח של הספר תעדן את תפיסתך ותחדד את יכולת הביקורת שלך במיוחד כלפי דוברי המחנה שלך.
ואני התקוע באמצע שואל " אנא אני בא?".

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על רצח בין ידידים - אורי אבנרי: סיפור מלחמה פוליטי