ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 4 באפריל, 2025
ע"י strnbrg59
ע"י strnbrg59
אני מאד מכבד את אמנון לורד וקורא בשקיקה את כל מאמריו ב"ישראל היום". אבל הספר הזה הוא לא ספר טוב. לורד נטפל באבנרי על כתבים מגיל 18 (בהם הביע הערצה להיטלר), מחטט אחרי מסרים נסתרים (ובעיניי, באופן לא משכנע) במטרה למצוא כוונות זדוניות חבויות ולקשר את אבנרי לקונספירציות ולמרגלים סובייטים.
אבל שלא בדומה לספר גרוע מן השורה, שהוא בדרך כלל סתם ספר גרוע, את הספר הזה אני חייב לזכות בתוצאה טובה: הוא חשף בפני את "העולם הזה", שבועון שאבנרי הוציא לאור אף ערך מ-1951 עד 1992, שעל הכתוב בו מבוססות רבות מתיאוריות הקונספירציה שטווה אותן אמנון לורד. (יש ארכיון באינטרנט
thisworld [נקודה] online,
כדאי!)
ניגשתי לאותו ארכיון, בהתחלה, כדי לבדוק את האשמותיו של אמנון לורד, אבל נשארתי שם הרבה מעבר למשוער כי, מסתבר, זה היה עיתון מצויין. קראתי על פרשת קסטנר, על המלחמות, על עלייתו של בגין, על משבר הבנקים של 1983 (נושא שמאד עניין אותי בזמנו). קראתי את "זה קרה ב-1975", סיפור היסטוריה בדיונית שפרסם אבנרי ב-1954 על השתלטות פשיסטים על ישראל, מה שאמנון לורד רואה בו מפתח לפינות האפלות ביותר שבנשמת אורי אבנרי.
אפשר לומר, שעד שהגעתי לסוף 290 עמודי הספר, הספקתי לקרוא כמות דומה של עמודי וויקיפדיה (רקע למלא חסרים בידיעותיי) ועוד כל הקריאה ב"העולם הזה". ללא ספק, בתור ספר גרוע, זה ספר מעולה!
רוצים לשמוע דעתי על "העולם הזה"? עיתון שמאלני, ללא ספק. אבל הוא לא היסטרי כמו "הארץ" של היום. הוא נצמד לעובדות ומשקיע בגילוי חומר עובדתי — מה שפעם נחשב "עיתונות" והיום די נכחד (גם בימין, לצערי). המאמר הארוך על קסטנר, שאמנון לורד רואה בו כל מני מסרים אנטי-בנגוריונים וחתרנים, נראה לי לגמרי מאוזן, ענייני, ומעל הכל מרתק.
לצערי לא הכרתי את "העולם הזה" במשך חייו. חבל. אני זוכר אותו על מדפי הקיוסקים, אבל ממראה עמודי השער הסנזציונים מה, סברתי — לא בצדק! — שמדובר בעיתון לא רציני. לא הבנתי כמה מעט העיד המראה על התוכן.
התחלתי באומרי שאני רוחש כבוד לאמנון לורד. ואני עוד רוחש לו כבוד, אפילו אחרי הספר הזה. סולח לו. זה לא כאילו הוא יצא לרמות אותי, הרי הוא נותן גילוי נאות:
"הערצה-שנאה, זה מה שהרגשתי הרבה שנים כלפי אבנרי." (עמוד 41) ואולי...נו, בלי אולי, זה ללא ספק...אורי אבנרי האיש היה יותר שמאלני ורדיקאלי מהעיתון שלו. "העולם הזה" היה יותר מבטאון, זה היה פרנסה! לכן, בהעדר סובסידיה מאיזו מפלגה (מה שקיים את "על המשמר" למשל) ובהעדר כספים מ"הקרן לישראל החדשה" או מג'ורג' סורוס או מ-USAID, נאלץ אבנרי למתן את תוכן העיתון, לכוון פחות או יותר לעבר מרכז הכובד הישראלי. מה שמן הסתם גם מסביר את מראה עמודי השער שכל כך הטעו אותי.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
strnbrg59
(לפני 4 חודשים)
המורה יעלה, אני מסכים, לא הכל הבל.
דן סתיו, תודה. בקוראי בארכיון עוד לא עליתי על אף תמונה מבישה. נראה שהאנרכיוניסטים דילגו עליהן.
עמיחי, כבר התחלתי לקרוא את "איבדנו את אשר יקר היה". זה ספר קשה הדורש הרבה רקע. את הפרק על אבנרי קראתי ראשון. מתעסק שוב בסיפור ההוא "זה קרה ב-1975". |
|
|
עמיחי
(לפני 4 חודשים)
מעניין ביותר. יופי של סקירה.
ההשוואה בין "העולם הזה" ל"הארץ" מרתקת ומעוררת מחשבה. אני חושב ששנותיו הגדולות של "העולם הזה" היו עד המהפך ב-77', ובעיקר עוד קודם לכן - בשנות בן גוריון. העיתונים בארץ היו משויכים פוליטית, אבל "העולם הזה" היה משוחרר מהחשבונאות והמחנאות הפוליטית. בן גוריון נתפס שם כדיקטטור למחצה. דיין חטף שם לעיתים קרובות. הביקורתיות ללא משוא פנים הייתה חידוש חצוף ומרענן בעיתונאות הישראלית. מצד שני, הנועזות של "העולם הזה" ברכילות ובתמונות הנשים הייתה בעוכריו מבחינת היחס שקיבל (אם כי כנראה הייתה משתלמת למדי מבחינה כלכלית). הסיפור של "הארץ" שונה. תמיד היה עיתון מהוגן לאנשים מהוגנים. החל ממלחמת לבנון הראשונה, או מעט קודם לכן, פנה בחדות לכיוון היוני מבחינה פוליטית. בקפיצה להיום, מדובר בעיתון שהידרדר, הקצין ולמעשה איבד שליטה מבחינה עיתונאית. כמדומני שבספר קודם של אמנון לורד - "איבדנו כל אשר יקר היה" - הניתוח של דמותו של אבנרי הגיוני ומאוזן יותר. כמוך גם אני אוהב לקרוא עיתוני עבר - "העולם הזה" באתר שציינת, ועיתונים נוספים באתר עיתונות יהודית היסטורית. |
|
|
דן סתיו
(לפני 4 חודשים)
strnbrg59
סקירה מרתקת. תודה! השבועון הזה זכור לי היטב,הוא כמובן לא נכנס אלינו הביתה..... תמהיל מעניין של כתבות. אז טוב שלפחות לורד, בלי שהתכוון לכך, גרם לך לחווית קריאה מיוחדת והרחבת השכלה. יישר כח על הסקירה!אם אינני טועה עורך העיתון היה שלום כהן לימים חבר כנסת - מספר 2 של אורי אבנרי.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 5 חודשים)
מבינה מה אתה אומר...
אך גם בימינו יש עיתונאים שלא מכוונים למכנה המשותף הצעקני ביותר.
זה שיש לאינטרנט יכולות מסוימות לא אומר שכולם משתמשים בהן בלי פיקוח והגבלה, בדיוק כמו שקורה היום בשאלת האיורים ב- AI. יש הרבה שמתנגדים להמוניות. |
|
|
strnbrg59
(לפני 5 חודשים)
האינטרנט הקצינה את הרוחות. לאבנרי היו הוצאות ייצור (נייר, דפוס, הפצה)
כאלה שהוא היה מתקשה לכסות אילו היה מכוון רק לקומץ קוראים. ואילו היום, כל אחד יכול להקים אתר כמעט בחינם, ולהקדיש את האתר לשלהוב הנאמנים והמורעלים ביותר. ולהתחרות בעוד עשרים אתרים כאלה, כשכולם מתחרים על מי יכול להיות הכי צעקני והיסטרי.
|
|
|
מורי
(לפני 5 חודשים)
מרתק. ישראל היתה פעם נורמלית יותר גם בחלקים הפחות מיינסטרימיים שלה. מאז היא
הפכה למדינה מטורללת במיוחד בעולם מטורלל במיוחד, בעיקר במדינת תל-אביב ובחוצות ירושלים.
הארץ בהחלט קיצוני ואני לא יודע מה הוא משיג בזה. נדמה היום, שמעריב הכי מאוזן. |
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
