למראית עין, אין חיים יפים מחייה של מתילדה. כבר עשרות שנים בני משפחתה עוסקים בליטוש אבני חן יקרות, ושמם נודע בכל איטליה; משפחתה שמחה, נכדתה מתחתנת, וביתה לחופי כפר ויארג'ו הציורי שטוף שמש ומאיר פנים, אך כאשר נשות הבית נפגשות לכבוד החתונה המתקרבת, שאלה תמימה על תכשיט ישן מעירה סודות ישנים מרבצם.

בפתיחות לב אמיצה הסבתא מתארת מדוע הוגלתה אימהּ מאיטליה, כיצד שירתה כאחות בצרפת ובסקוטלנד המוכות מלחמה ואיך שינתה פגישתה עם קפטן גבה קומה וארסי את מסלול חייה ללא הכר. רק תיאור הדברים בגלוי יכול להקל את סבלה של מתילדה ולקרב אותה לנכדתה.

אדריאנה טריג'יאני מפליאה לתאר כיצד דווקא בלב הפרעות, בין ערים מכותרות וקרבות בלב ים, עולה היופי הפשוט שבמעשה ידיים עובדות: הידיים החובשות את הפצע, המלטשות את אבן החן, הכותבות ומבשלות ואוחזות זו בזו באפֵלה.

ספריה הרבים של טריג'יאני היו לרבי־מכר ברשימות של הניו יורק טיימס, פאבלישרז ויקלי והיו־אס־איי טודיי ותורגמו ל־38 שפות. הוושינגטון פוסט העיד עליה: "היא אמנית מומחית בתיאור חי ועשיר מאין כמותו". כל שנותר לך לתת הוא ספרה המצליח ביותר.

שם הספר
אשת הסנדלר - פרוזה #
כל הכוכבים שבשמים (שבשמיים) - פרוזה #
נשיקה איטלקית