ביקורת ספרותית על נשיקה איטלקית מאת אדריאנה טריג'יאני
ספר בסדר

---

לסופרת אדריאנה טריג'אני היתה אצלי פינה חמה בלב בעקבות הספר "אשת הסנדלר". ספר שמאוד אהבתי והפך לרב מכר לא רק אצלנו, אלא בעולם כולו.

לאחר מכן תורגם ספר נוסף של אדריאנה בשם: "כל הכוכבים שבשמים". אני מודה שאת הספר לא סקרתי, והוא ננטש מחוסר עניין. לא התחברתי וזה קורה... חשבתי שאולי אני לא בסדר, או התקופה שאני נתונה בה לא מתאימה לקריאת הסאגה הזו... לימים התברר שכמוני חשבו עוד כמה מחבריי הקוראים. ניחמתי את עצמי במשפט קורה... לא נורא, יהיה ספר נוסף.

כשנטלתי לידיי את "נשיקה איטלקית" (במקור: Kiss Carlo) איחלתי לעצמי לא להתאכזב. מה כבר יכול להיות לא טוב? סאגות משפחתיות וסופרים איטלקיים אהובים עלי, אז אין סיבה שאתאכזב. לצערי הרב, קרה מה שלא איחלתי לעצמי.

אומנם קראתי את הספר וסיימתי אותו לאחר זמן רב. ולמה הכוונה? כשספר נשאר אצלי מעל שבוע לקריאה, זה יותר מרמז שהדפים עוברים מצד לצד יותר מידי לאט...

הספר מתחיל בשנת 1949, ארבע שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כשאשת השגריר אורזת את מדי בעלה ועיטורי הכבוד לטיסתו לאמריקה. אולי משם תבוא הישועה להצלת אנשי הכפר? אנשי הכפר לא זכרו חורף כזה קשה. הם איבדו כל תקווה לאור השיטפון של נהר פורטורה, שגרם לניתוק התושבים לכמה חודשים, והצבא האיטלקי נאלץ לגייס משלחות, כדי להעביר אליהם אספקה ותרופות.

מעבר לים, בדרום פילדלפיה אנחנו נתקלים במשפחת פלציני. דום ומייק פלציני לא דברו ביניהם מאז מרץ 1933. בעקבות פיצול העסק המשפחתי: "מוניות פלציני" פוצלה גם העיר, ושמות החברות שונו. דום השאיר לעצמו את השם:" "מוניות פלציני" ואילו מייק בחר לקרוא לחברה החדשה שבניהולו: "פרונטו-מוניות ושירות ללימוזינות".

כמו בכל המשפחות הטובות, כל המריבה המשפחתית קרתה עקב חלוקת הירושה, שלדעת אחד הצדדים לא הייתה מוצדקת.

שני האחים היו מאוד שונים באופיים ובהתנהלותם. דום היה פחות גמיש ואיבד לקוחות, ואילו מייק ידע לנהל מו"מ והתגמש לקראת לקוחותיו. שיחק קלפים, ויצא להפסקות מהעבודה כדי לבלות ודום נאלץ לחפות עליו. דום התנהג כמהגר איטלקי שמרן, ואילו מייק היה וולגרי ששכח מהיכן הגיע, וניהל אורח חיים פזרני שלעומתו דום הסתפק במה שיש.

הסכסוך המשפחתי הפריד גם בין נשותיהם. ג'ו אשתו של דום טיפלה באבי המשפחה עד לנשימתו האחרונה, ואילו ננסי אשתו של מייק התהדרה במעילי פרווה ובאופנה האחרונה. אחת חסכה והשנייה בזבזה.

אביהם של האחים היגר ב-1901 לפילדלפיה, כדי לעבוד כרתך במספנות הצי כשדום היה בן 12 ומייק בן 11. דומניקו היה אומנם רתך מוכשר אבל גם מהמר, בריון והדרך היחידה לשרוד היה לעשות כרצונו.

דום התנהל בביתו עם אשתו, בניו, כלותיו ונכדיו. אליהם צורף האחיין של אשתו-ניק קוסטנה שהתייתם מהוריו. ניק הצטרף למשפחה כנהג מונית ובלילות עבד כלחשן בתיאטרון. חלומו היה להיות באחד הימים – שחקן. כשהאירוסים לפיצי דה פינו והטיפול בסידורי החתונה החלו להעיק עליו, הוא מחליט לבטל את האירוסין ולעזוב את בית דודתו. מנוסתו מהאב הזועם של הכלה, מאלצת את ניקי לפנות לדרך חדשה, מקוריות, ומשעשעת שאת נתיבה תקראו בעצמכם.

לב ליבה של הסאגה מוקפת בהמון דמויות מגוונות: האחים ובני המשפחה השונים, פיצ'י-הכלה שננטשה, קאלה הבמאית של התיאטרון, הורנטיס מיני –מנהלת המשרד של דומיניק, פרנק –החבר של קאלה ועוד.

בסוף הספר צורפו הערות המחברת שחלשו על מספר עמודים, ומזגו אור נוסף על הסאגה שגוללה בספר הנוכחי.

דעתי האישית ורק דעתי: הספר נע לאט מידי לטעמי. עודף דמויות ותיאורי יתר לא תמיד הוסיפו לעלילה, ואין לי צל של ספק שהיה אפשר לקצץ בכמות העמודים.

אהבתי את התרגום של דפנה לוי שנצמדה למקור עד כמה שניתן.

אני מאוד אצטער אם אדריאנה טריג'אני תזכה לתואר "סופרת של ספר אחד".

הקריאה לשיקולכם.

לי יניני
.
משכל הוצאת ידיעות אחרונות, , פרוזה-תרגום, 511 עמודים, 2018

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על נשיקה איטלקית