“"התגלית של הוגו קברה" שם מסקרן לספר מתוק ומקסים. למה ציפיתי? לספר שיותיר אותי המומה, קוראת את הדפים האחרונים שוב ושוב ומסרבת להאמין שנגמר. ההמלצות והתשבוחות לא הסתיימו, אז כן... מודה ומתוודה, התאכזבתי מעט. אני לא מכירה את הסופר - אבל כבר בעמוד 56 (פשוט כי לפניכן הדפים מלאים בציוריו הנהדרים), ברור לכולם שבריאן סלנזיק כותב טוב. הספר חושף בפנינו את סיפורו של הוגו קברה, יתום בן שתים עשרה, ה”

“אף פעם לא אהבתי ספרים עם ציורים. גם כשהייתי ילדה קטנה וכבר הייתי קוראת ספר ( מה לעשות, לא אהבתי לקרוא הרבה P: ), אף פעם לא הייתי בוחרת בספר עם תמונות או ציורים. אז כשראיתי את הספר הזה והבנתי שזה ספר עם ציורים ויתרתי עליו. איכשהו, הספר המשיך לקפוץ לי מול העיניים אז החלטתי שבסוף אני כן אקרא אותו. כנראה שלגורל באמת יש תוכניות משלו, כי מזל שהחלטתי לקרוא אותו. הספר הזה מלא במסרים אופטימיים לגבי החי”

“בן ורוז. הסיפור שלו מסופר בכתב, שלה מסופר בציורים, היא נולדה חירשת, הוא התחרש ממכת ברק, הוא חולם על אב, היא חולמת על אם, חמישים שנה מפרידים בינהם, אז מסתבר שצדקת בריאן סלזניק, העולם הוא באמת מעשה פלאים.”

“**** זה אולי הספר הראשון בהיסטוריה שיש לו יותר מחמש מאות עמודים ובכל זאת אפשר לסיים בשעה שעתיים של קריאה קלה ולא מחייבת. מאה שמונים וחמישה מהעמודים הם איורי-עיפרון מוקפדים, והשאר כתובים בפונט גדול וזריז שמתאים לחתך הגילאים שאמור, נדמה לי, לקרוא את הספר הזה - גילאי שבע עד אמצע שנות העשרה. אני בן ארבעים ואחת, ולמרות גילי המתפורר דווקא אוהב לקרוא ספרי נוער, אוהב איורי עיפרון, אוהב ספרים”

“"התגלית של הוגו קברה" שם מסקרן לספר מתוק ומקסים. למה ציפיתי? לספר שיותיר אותי המומה, קוראת את הדפים האחרונים שוב ושוב ומסרבת להאמין שנגמר. ההמלצות והתשבוחות לא הסתיימו, אז כן... מודה ומתוודה, התאכזבתי מעט. אני לא מכירה את הסופר - אבל כבר בעמוד 56 (פשוט כי לפניכן הדפים מלאים בציוריו הנהדרים), ברור לכולם שבריאן סלנזיק כותב טוב. הספר חושף בפנינו את סיפורו של הוגו קברה, יתום בן שתים עשרה, ה”

“אף פעם לא אהבתי ספרים עם ציורים. גם כשהייתי ילדה קטנה וכבר הייתי קוראת ספר ( מה לעשות, לא אהבתי לקרוא הרבה P: ), אף פעם לא הייתי בוחרת בספר עם תמונות או ציורים. אז כשראיתי את הספר הזה והבנתי שזה ספר עם ציורים ויתרתי עליו. איכשהו, הספר המשיך לקפוץ לי מול העיניים אז החלטתי שבסוף אני כן אקרא אותו. כנראה שלגורל באמת יש תוכניות משלו, כי מזל שהחלטתי לקרוא אותו. הספר הזה מלא במסרים אופטימיים לגבי החי”

“בן ורוז. הסיפור שלו מסופר בכתב, שלה מסופר בציורים, היא נולדה חירשת, הוא התחרש ממכת ברק, הוא חולם על אב, היא חולמת על אם, חמישים שנה מפרידים בינהם, אז מסתבר שצדקת בריאן סלזניק, העולם הוא באמת מעשה פלאים.”

“**** זה אולי הספר הראשון בהיסטוריה שיש לו יותר מחמש מאות עמודים ובכל זאת אפשר לסיים בשעה שעתיים של קריאה קלה ולא מחייבת. מאה שמונים וחמישה מהעמודים הם איורי-עיפרון מוקפדים, והשאר כתובים בפונט גדול וזריז שמתאים לחתך הגילאים שאמור, נדמה לי, לקרוא את הספר הזה - גילאי שבע עד אמצע שנות העשרה. אני בן ארבעים ואחת, ולמרות גילי המתפורר דווקא אוהב לקרוא ספרי נוער, אוהב איורי עיפרון, אוהב ספרים”