ביקורת ספרותית על מעשה פלאים מאת בריאן סלזניק
ספר מעולה

---

אף פעם לא אהבתי ספרים עם ציורים.
גם כשהייתי ילדה קטנה וכבר הייתי קוראת ספר ( מה לעשות, לא אהבתי לקרוא הרבה P: ), אף פעם לא הייתי בוחרת בספר עם תמונות או ציורים.
אז כשראיתי את הספר הזה והבנתי שזה ספר עם ציורים ויתרתי עליו. איכשהו, הספר המשיך לקפוץ לי מול העיניים אז החלטתי שבסוף אני כן אקרא אותו.
כנראה שלגורל באמת יש תוכניות משלו, כי מזל שהחלטתי לקרוא אותו.
הספר הזה מלא במסרים אופטימיים לגבי החיים, גם כשנראה שהכל מתמוטט.
אין לדעת מה צופה לנו העתיד, והספר הבהיר לי את זה די טוב.
אבל, תמיד יש תקווה. בכל דבר שלילי יהיה גם משהו חיובי- תמיד חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה.
בן אומנם ברח מהבית ועבר הרבה טלטלות עד שהגיע לניו יורק, אבל אם לא היה מגיע למוזיאון הטבע, הוא לא היה פוגש את ג'יימי. בלי ג'יימי, חלק נכבד מהדברים שעזרו לבן לגלות מי זה אבא שלו והכי חשוב- מי הוא עצמו- רוב הדברים לא היו קיימים אם ג'יימי לא היה נכנס לתמונה.
ואם רוז לא הייתה בורחת מאמא שלה ופוגשת את אחיה, כל סיפור חייה לא היה קיים, וגם בן לא.
תמיד הייתי אופטימית, אבל ההתמודדות של בן עם העובדה שהוא התחרש עזרה לי להאמין עוד יותר שתמיד יש צדדים חיוביים לחיים.
הסופר הצליח להעביר את הסיפור הזה יפה מאוד, אפילו כשחצי מהסיפור הוא בעצם מצוייר.
אהבתי מאוד את העובדה שהחלקים של בן היו מסונכרנים עם החלקים של רוז. כשבן סיפר לנו על המוזיאון, ראינו את רוז מבקרת בו. כשבן סיפר לנו על הספר "מעשה פלאים" שהוא קרא, ראינו את הספר אצל רוז.
אני יודעת שזה סיפור בדיוני, אבל מידי פעם יוצא לך לקרוא ספרים שמלמדים אותך דברים על החיים, דברים על עצמך.
אז אני מודה לגורל, ומודה לבריאן סלזניק שכתב ואייר את הספר הזה. תודה.
ובחרתי לסיים את הביקורת הזאת עם משפט שתפס לי את העין בספר הזה, אומנם הוא פשוט, אבל הוא מסכם את כל הספר הזה טוב מאוד וגם מסכם את העולם שאנחנו חיים בו:
"כן, העולם הוא באמת מעשה פלאים".

» ביקורות נוספות של פלינדר εїз
» ביקורות נוספות על מעשה פלאים