![]() |
שלמה זנדסופר
שלמה זנד נולד בלינץ שבאוסטריה, בן להורים יהודים ניצולי השואה מפולין. בשנתיים הראשונות לחייו שהה במחנה עקורים בטראונשטיין שבגרמניה, ולאחריהן עלה לישראל עם הוריו ב-1948. האב, בעל דעות קומוניסטיות, בא לישראל נחוש להיאבק ב"אימפריאליסטים הבריטים". המשפחה התגוררה תחילה בבתי ערבים שננטשו ביפו, האב עבד כשליח ושומר לילה בבית המפלגה הקומוניסטית הישראלית בתל אביב, והאם עבדה בניקיון. שניהם סירבו מתוך עקרונות לקבל שילומים מגרמניה המערבית. בגיל 16 הוצא הנער שלמה מהתיכון (עירוני ז') והלך לעבוד כפועל במפעל לייצור מכשירי רדיו. בערבים למד בקורס לאלקטרוניקה. הצטרף לברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י) הקשורה למפלגת רק"ח.
בשנים 1967-1965 שירת בצה"ל בנח"ל, בין השאר בקיבוץ יד חנה. ב-1967 היה חייל בחטיבה הירושלמית ובמלחמת ששת הימים נלחם בירושלים. לאחר שחרורו מצה"ל, בסוף 1967, פגש בחיפה את המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש ושיתף אותו בהתלבטויותיו, האם להישאר בישראל ולהיאבק על אופיה, או לעזוב אותה. בהשראת המפגש בין השניים הקדיש לו דרוויש שיר - "החייל שחלם על חבצלות לבנות".[1] לאחר שירותו הצבאי עבד זנד בעבודות שונות, ובהן מתקין טלפונים במשרד הדואר ומקים תפאורות בתיאטרון. בשנת 1968, בהיותו נסער מהפלישה של הצבא הסובייטי ושל ברית ורשה לצ'כוסלובקיה, סירב להצעה של הנהלת מפלגתו רק"ח להישלח ללימודי קולנוע בלודז' שבפולין, ואחותו נסעה במקומו. הוא עצמו עזב את שורות רק"ח והצטרף לקבוצה השמאלית הרדיקלית מצפן ונעצר מספר פעמים עקב חלוקת חומר תעמולה. בגיל 24 השלים את בחינות הבגרות ושנה אחרי כן החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1975 סיים תואר ראשון בהיסטוריה בהצטיינות יתרה. בעקבות קבלת מלגה מממשלת צרפת נסע לפריז ולמד לתואר שני באוניברסיטת פריז 8. נושא עבודת המוסמך שלו היה "ז'אן ז'ורס והשאלה הלאומית" והוא נכתב בהנחייתה של פרופ' מדלן רבריו. לאחר מכן המשיך את לימודיו וסיים דוקטורט בהצטיינות בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה (E.H.E.S.S) בנושא: "ז'ורז' סורל והמרקסיזם: מפגש במשבר". הדוקטורט התפרסם כספר וזכה בפרס האקדמיה למדעי המוסר והפוליטיקה הצרפתית. עם תום הלימודים הוצעה לו משרה על ידי ההיסטוריון פרנסואה פירה והוא החל ללמד בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. ב-1985 הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב. החל מ-2003 הוא מכהן בה כפרופסור מן המניין. זנד המשיך להורות בבית הספר ללימודים גבוהים כמרצה אורח, שהה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי כחוקר נלווה וכן לימד באוניברסיטת אקס-אן-פרובאנס. כמו כן השתתף ביסודו של כתב העת הצרפתי "1900 - כתב עת להיסטוריה אינטלקטואלית". זנד מרבה לכתוב מאמרים פוליטיים בעיתונות היומית ומביע דעות ביקורתיות ביותר כלפי מדיניות הממשלה. הוא נשוי ויש לו שתי בנות. [מויקיפדיה] |
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (87):
שירה,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
הגות, פילוסופיה,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
היסטוריה,
היסטוריה למכירה,
חומר רקע,
להעביר את הספר לB,
ספריעד- הגות, פילוסופיה וחברה,
תומחר ,
היסטוריה למכירה,
ספרי עיון,
למכירה עד 20 ש'ח,
מחזות | תיאטרון | קולנוע ,
ספרי עיון,
היסטוריה ועיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
RTBCPT3,
ספרים לקניה בעדיפות ראשונה,
עוד ...
|
|
מבחינתי, זה היה ספר מטלטל. גם אני, כמו המחבר, גדלתי במציאות ציונית תוססת ודי הומוגנית. חדור אמונה לגבי הנרטיב הציוני והתכתיב הכמעט-טבעי הנג... המשך לקרוא
|
הרומן הראשון של שלמה זנד עוסק בעולם ההיסטורי בו הוא עוסק בשנים האחרונות, הזהות היהודית והקשר שלה לישראל. מדובר במותחן המספר על היסטוריוני... המשך לקרוא
|
ספר מעולה שנכתב בידי היסטוריון מוערך.
כמו בספריו האחרים, מערער זנד את יסודות הלאומיות היהודית והפעם מזווית חשיבותה של הטריטוריה הארצית ש... המשך לקרוא
|
לפעמים, כשאני קוראת ספרים שלא מוצאים חן בעיניי, אני אומרת עליהם שהם גורמים לפריחה. אם ספרים באמת היו גורמים למחלות, הספר הזה היה מדביק אותי... המשך לקרוא
|
ספריו הראשונים של זנד היו מרגיזים-מעוררים-מופלאים-חובטים. קראתי אותם מתוך רצון כן להתמודד עם אמונות ואידיאולוגיות שגדלתי עליהן. לבחון אם ... המשך לקרוא
|
כידוע, העם הסיני יצא לגלות והתפזר לכל עבר. אחרי 2000 שנה כבר אף אחד לא נראה סיני - יש סיני אתיופי, סיני רוסי ובין הטווח הזה עוד סינים שבאים בכל ... המשך לקרוא
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים