הרומן הראשון של שלמה זנד עוסק בעולם ההיסטורי בו הוא עוסק בשנים האחרונות, הזהות היהודית והקשר שלה לישראל. מדובר במותחן המספר על היסטוריונים, אקדמיה, זהות ומגדר. הספר נע בין תל אביב, פריז וטולדו ונראה שהמחבר חש בכולן כבן בית. כמותחן הספר מספק את הסחורה אם כי ניכר שזנד עדיין לא משופשף בזאנר. הספר מוקדש לפרופסור פולק שספרו "כזריה" מהווה כנראה השראה להגותו של זנד.
בינתיים עוד לא ראיתי את הקשר בין שם הספר לכתוב בו. הייתי משנה אולי ל: לחיות ולמות באקדמיה.











