“**** אני בעד לבוא לספרים נקי. fresh. בלי דעות קדומות, או ידיעות מוקדמות, ואז אפשר להנות ממנו או לסבול ממנו בדיוק כמה שראוי לו. אלא שלפעמים, זה לא מצליח. אתה קורא בזווית עינך משהו שמישהו שאתה סומך על דעתו אמר או כתב, ואז בלי שאתה רוצה, הדעה שלך "מזדהמת" לבלי שוב, לכאן או לכאן. את הספר הזה קניתי בדוכן ההוא בתחנת הרכבת. מיהרתי, ולא מצאתי שום דבר, ולקחתי כבר שני ספרי-נוער, ואת השלישי חיפשתי בק”

“איפה ג'ק ריצ'ר כשצריך אותו? אני יודעת, ג'ק, עברו ביננו כמה מילים לא יפות, במיוחד מצידי. אמרתי שסגנון המכות שלך לא אמין, שלא יכול להיות שאתה נווד הומלס במשך כל כך הרבה ספרים, שכל התעלומות שאתה מפצח דומות זו לזו. אני באמת מצטערת, יש לי פיוז קצר ואני לא מתכוונת לכל מילה שאני אומרת. אם להאמין לעדות האופי של אפרתי אתה רחום וחנון ולא תנטור לי על שלא הצטרפתי למועדון המעריצים שלך. אז בבקשה סלח לי ובוא”

“"מה היה אילו" הוא המשחק האהוב על כולנו. אם רק הייתי יוצאת מהבית 5 דקות אחר כך, אם לא הייתי פונה בפניה ההיא, אם לא הייתי פותחת את הדלת...הרעיון של הספר הזה מבוסס על אפשרות בדיונית לחזור אחורה "למחוק" חלק מהפעולות שעשינו ולשנות את המציאות שנוצרה. הרעיון יפה ומרתק, הביצוע ממש לא. מעשה באחד שיש לו פחות או יותר הכל: אשה יפהפייה שהוא אוהב, חבר טוב, בית נהדר שהוא שיפץ, עבודה חלומית (מהבית...) בערך מה”

“ספר טוב מאד. בניגוד לספרי מתח פופלריים אחרים, הספר הזה נכנס לשדה המוקשים של השאלות הפילוסופיות-פיזיקליות הקשורות למסע בזמן. לא ברמה אקדמית, אבל בכל זאת הנכונות של הסופר להכנס לנושא ראויה לציון. אז בהתעלם משורת הפרדוקסים העולים מעשר חזרות בזמן (ויותר), הספר סוחף, מותח ומעניין. גם צורת הכתיבה "ההפוכה" מובילה את הקורא להזדהות עמוקה עם גיבורי הסיפור, ובוודאי שתוספות המידע שנצברות בכל פרק מסבכות את”

“**** אני בעד לבוא לספרים נקי. fresh. בלי דעות קדומות, או ידיעות מוקדמות, ואז אפשר להנות ממנו או לסבול ממנו בדיוק כמה שראוי לו. אלא שלפעמים, זה לא מצליח. אתה קורא בזווית עינך משהו שמישהו שאתה סומך על דעתו אמר או כתב, ואז בלי שאתה רוצה, הדעה שלך "מזדהמת" לבלי שוב, לכאן או לכאן. את הספר הזה קניתי בדוכן ההוא בתחנת הרכבת. מיהרתי, ולא מצאתי שום דבר, ולקחתי כבר שני ספרי-נוער, ואת השלישי חיפשתי בק”

“איפה ג'ק ריצ'ר כשצריך אותו? אני יודעת, ג'ק, עברו ביננו כמה מילים לא יפות, במיוחד מצידי. אמרתי שסגנון המכות שלך לא אמין, שלא יכול להיות שאתה נווד הומלס במשך כל כך הרבה ספרים, שכל התעלומות שאתה מפצח דומות זו לזו. אני באמת מצטערת, יש לי פיוז קצר ואני לא מתכוונת לכל מילה שאני אומרת. אם להאמין לעדות האופי של אפרתי אתה רחום וחנון ולא תנטור לי על שלא הצטרפתי למועדון המעריצים שלך. אז בבקשה סלח לי ובוא”

“"מה היה אילו" הוא המשחק האהוב על כולנו. אם רק הייתי יוצאת מהבית 5 דקות אחר כך, אם לא הייתי פונה בפניה ההיא, אם לא הייתי פותחת את הדלת...הרעיון של הספר הזה מבוסס על אפשרות בדיונית לחזור אחורה "למחוק" חלק מהפעולות שעשינו ולשנות את המציאות שנוצרה. הרעיון יפה ומרתק, הביצוע ממש לא. מעשה באחד שיש לו פחות או יותר הכל: אשה יפהפייה שהוא אוהב, חבר טוב, בית נהדר שהוא שיפץ, עבודה חלומית (מהבית...) בערך מה”

“ספר טוב מאד. בניגוד לספרי מתח פופלריים אחרים, הספר הזה נכנס לשדה המוקשים של השאלות הפילוסופיות-פיזיקליות הקשורות למסע בזמן. לא ברמה אקדמית, אבל בכל זאת הנכונות של הסופר להכנס לנושא ראויה לציון. אז בהתעלם משורת הפרדוקסים העולים מעשר חזרות בזמן (ויותר), הספר סוחף, מותח ומעניין. גם צורת הכתיבה "ההפוכה" מובילה את הקורא להזדהות עמוקה עם גיבורי הסיפור, ובוודאי שתוספות המידע שנצברות בכל פרק מסבכות את”