ביקורת ספרותית על מקום לעוף בו מאת צ'רלס דה לינט
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באפריל, 2019
ע"י Braveheart


מקום לעוף בו הוא סיפור על עולם נסתר בתוך קפלי המציאות שלנו. העולם שלנו מלא דברים שאנשים פשוטים לא מבינים ולכן גם לא מסוגלים להתייחס אליהם, אלא אם כן הם בני הדם - שזורם בדמם דם של אנשי החיות שהיו כאן לפני בני האדם.
הסיפור של דה לינט לוקח אותנו אל ארה"ב של סוף המילניום הקודם לעיר שבה גרים אנשי עורב ודומיהם ועקעקים. מסתבר שלאנשי העורב ולעקעקים יש היסטוריה ארוכה של סכסוכים והסיפור בעצם מתחיל כששני בני דם - שאינם יודעים שהם כאלו נקלעים לתסבוכת שבה רוצח שכיר מבני העקעקים מנסה להרוג אותם ושתי נערות עורב צנומות ותמימות מצילות אותם בצורה מופלאה.
דה לינט כותב מאוד מבוגר, הוא מפוכח ונוקב ומעלה אינספור שאלות אתיות ומוסריות על החיים של הדמויות שלו ועל החיים שלנו היום. הדמויות שלו מאוד מורכבות ומלאות רבדים עמוקים ולפעמים גם סתירות פנימיות שנפתרות לאורך העלילה. המורכבות של הסיפור על כל דמויותיו מקשה לעיתים את המעקב אחר העלילה ומאט במקצת את קצב הקריאה. הקורא המתמיד בא על שכרו כאשר כל הפיתולים בעלילה מתיישרים לבסוף ומתקבלת תמונת סיום נפלאה ומרגשת.
מקום לעוף בו הוא פנטזיה אורבנית כבדת משקל (תרתי משמע - 575 עמודים) שלא מתיימרת להיות קלילה ומגישה שאלות רבות לקורא על החיים דרך עיניהן של הדמויות.
אחד הקטעים הנפלאים מדבר על אנשי החיות שהיו כאן לפני שנולדנו ונמצאים בינותינו גם היום אך מכיון שחייהם כל כך ארוכים הם קצת מבולבלים בנוגע למה שהם אמורים לעשות עם עצמם, וזה מלמד מוסר השכל גדול על משמעות החיים ועל החיפוש אחר משמעות.
תהנו...
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Braveheart (לפני שבוע וחצי)
תודה אברהם על תגובתך. קישור מעניין לספר בראשית, תודה על הנקודות למחשבה.

אני בהחלט חושב שיש קשר בין האמונות והתרבויות השונות בעולם, במיוחד בסיפורים עתיקים על כל מיני דברים על טבעיים. כמו למשל מלאכים או ערפדים שמאריכים ימים.
יש בספרות הפנטזיה עוד הקשרים כאלו על אלים למחצה וערפדים שמחפשים את משמעות החיים. נראה לי שזה משהו שהאנושות תמיד התמודדה איתו וזה מעניין אותנו בתור בני אדם לנסות ולדמיין איך החיים יכלו להראות אם היינו בני אלמוות.
אברהם (לפני שבוע וחצי)
ביקורת נהדרת וחשובה. במיוחד הסיפא של הערתך.. ".. אך מכיון שחייהם כל כך ארוכים הם קצת מבולבלים
בנוגע למה שהם אמורים לעשות עם עצמם..."

בעיניי, דומה הדבר לתחילת הבריאה (לפי התנ"ך) שאנשים חיו מאות שנים,
עד שהפכו להיות מבולבלים מבלי לדעת מה תפקידם בחיים הגשמיים, עד שה' הביא עליהם מבול וקצב להם 120 שנות חיים.
בהחלט מוסר השכל חשוב על משמעות החיים.

תודה.
אתל (לפני שבועיים)
ספר מקסים באמת.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ