ג'ק זה שם חזק. שם עוצמתי. שם עם נוכחות וסקס אפיל. שם של גבר-גבר.
ג'ק באואר, ג'ק ריצ׳ר, ג'ק המרטש, ג'ק שפרד, ג׳ק רובינזון, ג׳ק ניקולסון, ג׳ק צימרמן, ג׳אמפינג ג'ק פלאש, ג'ק אין א בוקס, ג'ק דניאלס, ג׳ק בונד, ג׳ק אף קיי וגם ג'ייק גילנהול שהוא הג׳ק הכי שווה למרות שהוא בכלל ג׳ייק. אפילו לדבר הזה שיכול להרים משאית-חמש-טון קוראים ג׳ק.

הגבר הכי מסוקס ונחשק בסביבה לרוב יהיה ג׳ק. הוא עשוי ללא חת (אחרת הו

השועלה הוא מותחן פשיעה קצר שנכתב על-ידי <mark>קן ברואן</mark> - סופר אירי בהווה ושוטר אלכוהוליסט לשעבר. על רקע זה אין פלא שגיבורי הסדרה חולקים עניין באלכוהול.

השועלה הוא הספר החמישי מתוך שבעה ספרים בסדרת בלש טום ברנט ופקד ג'יימס רוברטס (מתוכם תורגמו לעברית שני ספרים - השועלה ובליץ' שקדם לו). הספר מתאר את עלילותיהם של מספר שוטרים בריטים מופרעים ולא כל כך מוצלחים מתחנת משטרה בדרום-מזרח לונדון - ברנט, הבלש הפס

#
לא מגלה כמה ספרים קניתי – בלי לברור במיוחד - במבצעים השווים של סוף השנה. אם אגלה את המספר מן הסתם תמליצו לי, בצדק, להתאשפז בדחיפות במרפאת גמילה. הספר הגיע עם אחרים מאותם מבצעים, ואני מציינת את זה כדי להדגיש שלא היה פה תכנון מראש לא של הז'אנר ולא של הנושאים. אם כבר זה הכי דומה לבולמוס זלילה ללא קשר לטעם, שחווה בעל הפרעת אכילה.

הספר הוא החמישי בסידרת מתח של סופר אירי שלא קראתי לפני כן שום ספר

מכירים את זה שכל אחד בשלב כזה או אחר בונה לעצמו קבוצת סופרים\ במאים\ שחקנים\ מוזיקאים שאחרי הוא הולך שבי, אוקי, אז תרשו לי לספר לכם על אחד הגיוסים האחרונים.
<mark>קן ברואן</mark> ולונדון בולווארד הוא לא עוד ספר טוב, הוא גם לא יצירת מופת אבל מה שהוא כן זה פשוט פצצת אנרגיה בריטית שרצה במהירות על פני הדפים, אז ככה זה מספר על עבריין בריטי שמשתחרר מהכלא, עד לכאן מוכר, אבל היופי הוא שמכאן והלאה אתה לא מבין מה הולך

הכרותי עם <mark>קן ברואן</mark> החלה בדרך מאוד לא אופינית לי-ציור הכריכה שבה את ליבי..
לא עמדתי בפיתוי וקניתי אותו.
קראתי והלכתי לישון בתחושת אכזבה...תחושה של "משהו חסר"
ובאותו לילה חלמתי עליהם...
על השוטרים המוזרים המופרעים האלימים. שנדמה שמה שהם עושים הפוך
מכל מה שעושים שוטרים ובלשים בכל ספר מתח הגון,
וכשהתעוררתי הבנתי שהם חדרו מתחת לעורי בדרך כלשהי..
השוטרת השחורה עם בן חסותה הנאו נאצי.
השוטר ההומו

אאאההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(זו, הייתה אמורה להיות צרחה של פאניקה/היסטריה, לבחירתכם)...
כל-כך, כל-כך מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בעיקרון, זה נגמר תוך יומיים- כן, זה עד כדי כך נפלא...
איך, אבל, מה...זהו, לא תזיזו אותי מדעתי- ג'ק טיילור פשוט גאון. אה, וגם

<mark>קן ברואן</mark> לא מאכזב.
עוד סיפור שכתוב היטב וממשיך את קורותיו של ג׳ק טיילור.
כמו קודמו (מ׳ זה מוות),הוא כתוב בצורה מהנה, קולחת ומותחת.
אין בו תחושה של מיצוי או מיחזור והוא לא מרגיש מאולץ.
העלילה מעט יותר טובה בספר הזה,
אם כי יש המון איזכורי פרטים מהספר הקודם,
כמעט כמו ריפוד שברובו הוא מיותר.
4/5 בסולם התולעת

הופתעתי למדי מצפה ל'ככה ככה' להעביר שבת עם ספר קליל וחפיפי.
מיטשל (מיטש) משתחרר מהכלא אחרי שלוש שנים כשאינו זוכר את העבירה בגללה נכלא, אולי משום שהיה מסומם או שיכור מדי כשביצע את התקיפה החמורה. חברו בילי ממתין לו כדי לאסוף אותו ולהציע לו סוג מסויים מאד של עבודה.
מיטש חובב המוזיקה (בספר מוזכרים לא מעט שירים ומבצעיהם) מוצא עצמו מהר שוב בעולם אפל של פשע. סחיטה וכסף מזומן רב, חיסולי חשבונות ללא רח

לקחתי את הספר מהספרייה מפני שהשם שלו הזכיר לי את קינסי מלהון, הבלשית שהספרים על אודותיה הם לפי אותיות האלף-בית (מישהו זוכר עדיין?) שקראתי באדיקות לפני שנים.

המחבר מצליח ליצור אווירה ייחודית, טיפוסים מעניינים וגיבור שמתחשק לדעת מה יקרה לו בהמשך (וכפי שכתבה מתי בסקירתה כאן, הקורא רוצה שחייו יסתדרו על הצד הטוב). העלילה מעניינת ומותחת, ומצליחה להפתיע.

את כל זה עושה <mark>ברואן</mark> בלי התפרסות על פני מאות