ביקורת ספרותית על לונדון בולווארד מאת קן ברואן
ספר טוב

---

הופתעתי למדי מצפה ל'ככה ככה' להעביר שבת עם ספר קליל וחפיפי.
מיטשל (מיטש) משתחרר מהכלא אחרי שלוש שנים כשאינו זוכר את העבירה בגללה נכלא, אולי משום שהיה מסומם או שיכור מדי כשביצע את התקיפה החמורה. חברו בילי ממתין לו כדי לאסוף אותו ולהציע לו סוג מסויים מאד של עבודה.
מיטש חובב המוזיקה (בספר מוזכרים לא מעט שירים ומבצעיהם) מוצא עצמו מהר שוב בעולם אפל של פשע. סחיטה וכסף מזומן רב, חיסולי חשבונות ללא רחמים, סמים ומוות בחלק הלא נכון של לונדון. רחובות בהם הומלסים ועלובי חיים דורשים כסף ואם מסומם אומר 'תן לי סיגריה' אל תגיד 'אין לי, אני לא מעשן' כי תגמור בבית חולים. עדיף לשלוח אותו בנימה גסה לכל הרוחות. עולם בו לירות בברכיו של אדם זה דבר של מה בכך. במקביל מוצא עבודה כתערובת מוזרה של שיפוצניק-מאהב אצל ליליאן פאלמר, כוכבת תיאטרון אגוצנטרית לא צעירה עם עבר מרשים, כעת מתגוררת באחוזה עם באטלר מסתורי ממוצא הונגרי שמהר יבין מיטש שהוא רחוק מאד מלהיות שה תמים.
הוא נאלץ להתמודד עם בריוני (ברי), אחותו המטורללת והמסטולית דרך קבע ויגלה בהדרגה את האמת על מאסרו.
יש בספר משהו כובש ומהנה עם הפשטות והסגנון הישיר והבוטה, הרבה 'מזד***' ('אני עשיר, עשיר מזד***', 'סיימתי את העבודה המזד****'). סלנג בסגנון 'לפרק לו את הצורה' ו'המוח שלו ניצלה בסיקטיז'. פה ושם תרגום לוקה כמו הלהיט 'הלילה בו נוצחו מדינות הדרום' שתורגם ישירות מאנגלית 'הלילה בו הם הבריחו את דיקסי הזקן'*.
לונדון של סרטי גנגסטרים ואמיתית מאד. אזורים מהם שומר נפשו ירחק בצד פאר ויוקרה.
יצירת מופת מהדהדת זו לא, עם זאת מהנה למדי לאוהבי הז'אנר.
*The night they drove old Dixie down

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על לונדון בולווארד