קן ברואן לא מאכזב.
עוד סיפור שכתוב היטב וממשיך את קורותיו של ג׳ק טיילור.
כמו קודמו (מ׳ זה מוות),הוא כתוב בצורה מהנה, קולחת ומותחת.
אין בו תחושה של מיצוי או מיחזור והוא לא מרגיש מאולץ.
העלילה מעט יותר טובה בספר הזה,
אם כי יש המון איזכורי פרטים מהספר הקודם,
כמעט כמו ריפוד שברובו הוא מיותר.
4/5 בסולם התולעת
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
