“מאז המצאת פצצת האטום ופצצת המימן העולם שלנו נמצא בקיפאון מדיני, מצב חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. הסיבה שבני האדם הפסיקו להילחם ולחסל אחד את השני היא לא מכיוון שאנחנו במאה ה-21 ואנחנו בניי אדם שונים מלפני 80 שנה. בני האדם נשארו אותו הדבר, אלא שהאדם המציא נשק שאפילו השטן מפחד להשתמש בו. מהפחד משימוש בנשק הלא קונבנציונלי המעצמות וצבאות המערב מפחדות אפילו להילחם בנשק הקונבנציונאלי שמא אולי יקרה מצב כל”

“בספרו "מדוע איננו לומדים מן ההיסטוריה" (הוצאת מערכות, מודן ומשרד הביטחון, מהדורת 2019), ביקש התיאורטיקן והפרשן הצבאי הבריטי בזיל הנרי לידל הארט לענות על השאלה שהניח בשם הספר. לידל הארט טען כי מאחר ומקבלי ההחלטות ברמה הלאומית, המדינית והצבאית לא למדו ולא הפיקו לקחים מניסיון העבר הדבר מציב למעשה סימני שאלה מדאיגים על ההווה. לידל הארט, שלחם כקצין חי"ר בקרב על הסום במלחמת העולם הראשונה ושילם בגופו”

“קפיטן בזיל לידל-הארט התפרסם כמבקר ומנתח נושאים צבאיים, עוד בשנות העשרים של המאה העשרים. בספרו אסטרטגה הוא סוקר את ההיסטוריה של המלחמות עוד מהעת העתיקה מקרבות וסמעות מלחמה מהמאה ה- 5 לפני הספירה, ועד לקרבות במלחמת העולם השנייה. כחוט השני בכל הספר מביא לידל-הארט את החשיבות והחיוניות של גישה עקיפה (מכל סוג) לעומת החסרונות העצומים של גישה ישירה. הוא מסתמך על ניתוחי קרבות העבר, על הניצחונות ועל ההצלח”

“"נניח כי יופה כוחו של אסטרטג לבקש הכרעה צבאית הוא אחראי לכך שזו תבוקש במסיבות רבות־היתרון ביותר, כדי להפיק את התוצאה ששכרה רב ביותר מכאן שמותו האמתית אינה לבקש אחר קרב, אלא לבקש אחר מצב אסטרטגי רב־ויתרונות כל כך, שאם לא יספיק לו להוליד הכרעה מכוח עצמו, יוכל המשכו על ידי קרב להשיגה לבטח. במילים אחרות, שיבוש האויב הוא מטרת האסטרטגיה; ועשויים לנבוע ממנו או התפוררות האויב, או שבירתו באורח קל יותר בקרב”

“מאז המצאת פצצת האטום ופצצת המימן העולם שלנו נמצא בקיפאון מדיני, מצב חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. הסיבה שבני האדם הפסיקו להילחם ולחסל אחד את השני היא לא מכיוון שאנחנו במאה ה-21 ואנחנו בניי אדם שונים מלפני 80 שנה. בני האדם נשארו אותו הדבר, אלא שהאדם המציא נשק שאפילו השטן מפחד להשתמש בו. מהפחד משימוש בנשק הלא קונבנציונלי המעצמות וצבאות המערב מפחדות אפילו להילחם בנשק הקונבנציונאלי שמא אולי יקרה מצב כל”

“בספרו "מדוע איננו לומדים מן ההיסטוריה" (הוצאת מערכות, מודן ומשרד הביטחון, מהדורת 2019), ביקש התיאורטיקן והפרשן הצבאי הבריטי בזיל הנרי לידל הארט לענות על השאלה שהניח בשם הספר. לידל הארט טען כי מאחר ומקבלי ההחלטות ברמה הלאומית, המדינית והצבאית לא למדו ולא הפיקו לקחים מניסיון העבר הדבר מציב למעשה סימני שאלה מדאיגים על ההווה. לידל הארט, שלחם כקצין חי"ר בקרב על הסום במלחמת העולם הראשונה ושילם בגופו”

“קפיטן בזיל לידל-הארט התפרסם כמבקר ומנתח נושאים צבאיים, עוד בשנות העשרים של המאה העשרים. בספרו אסטרטגה הוא סוקר את ההיסטוריה של המלחמות עוד מהעת העתיקה מקרבות וסמעות מלחמה מהמאה ה- 5 לפני הספירה, ועד לקרבות במלחמת העולם השנייה. כחוט השני בכל הספר מביא לידל-הארט את החשיבות והחיוניות של גישה עקיפה (מכל סוג) לעומת החסרונות העצומים של גישה ישירה. הוא מסתמך על ניתוחי קרבות העבר, על הניצחונות ועל ההצלח”

“"נניח כי יופה כוחו של אסטרטג לבקש הכרעה צבאית הוא אחראי לכך שזו תבוקש במסיבות רבות־היתרון ביותר, כדי להפיק את התוצאה ששכרה רב ביותר מכאן שמותו האמתית אינה לבקש אחר קרב, אלא לבקש אחר מצב אסטרטגי רב־ויתרונות כל כך, שאם לא יספיק לו להוליד הכרעה מכוח עצמו, יוכל המשכו על ידי קרב להשיגה לבטח. במילים אחרות, שיבוש האויב הוא מטרת האסטרטגיה; ועשויים לנבוע ממנו או התפוררות האויב, או שבירתו באורח קל יותר בקרב”