נגה אלבלך

נגה אלבלך

סופרת

גה אלבלך (נולדה ב-1971) היא סופרת ועורכת ישראלית.

גה אלבלך נולדה וגדלה בפתח תקווה. סיימה לימודי תואר ראשון בכלכלה, סטטיסטיקה וחקר ביצועים, ולימודי תואר שני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב. עבדה כעשר שנים כאנליסטית בתחום האשראי ובתחום שוק ההון במוסדות בנקאיים שונים.

בשנת 2005 פנתה ללימודי ספרות באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה החלה לעבוד בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובארכיוני הסופרים של מרכז קיפ, אוניברסיטת תל אביב. באותה עת פרסמה את סיפוריה הקצרים הראשונים בכתבי העת "עיתון 77" ו"מטעם". את עבודת המוסמך בספרות כתבה על הסיפור "בגנים" מאת אורי ניסן גנסין בהנחיית פרופ' אבנר הולצמן.

במסגרת עבודתה בהוצאת הקיבוץ המאוחד היא עורכת בשיתוף עם אברם קנטור את סדרת "ספרית פועלים – סיפורת". ערכה קובצי סיפורים ותרגומים של הסופרים רוברט ואלזר, דיוויד פוסטר וואלאס, חרבראנד באקר, ארנון גרונברג, לאוניד פקרובסקי, אורי ניסן גנסין, ויקטור דרגונסקי ועוד. בתחום ספרות המקור ערכה ספרים של ענבר לבנת, ניצן ויסמן, מיה לוי-ירון, אודי שרבני ורני וייס.

זוכת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים תשע"א (כתב היד הזוכה כשהחלטתי להיות קטנה ראה אור כעבור שנתיים בשם הדחיפה).

ספרה אלי פורש כנפיים נכלל במצעד הספרים של משרד החינוך לשנת תשע"א.

היא כלת פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול ליוצרים וסופרים תשע"ו. מנימוקי השופטים לבחירתה:

"נגה אלבלך היא סופרת נועזת, שאהבתה לספרות ומקוריותה מתבטאות בכל אחד מסיפוריה הקצרים וברומן הראשון שלה. היא מרובת ניגודים: שפתה התמציתית מפוארת, האירוניה שלה מעודנת, והחיבור שלה להווה, על דימוייו הקלישאיים והמוכרים, מפתה לשאול "היכן המלכוד?" כתיבתה של אלבלך "פרועה" במיטבה, מקורית ומלאה חיוניות, פוקחת עיניים ופותחת את הלב, ומסייעת לקוראיה לראות את העולם שבו אנו חיים ולנסות להבינו קצת יותר. קצת אחרת. לציון מיוחד ראוי הרומן 'סילנד' (2015): נבנה בו עולם המתנודד בין משטור חברתי ונפשי לבין תוהו אנרכי לסוגיו. הרומן מלא התבוננויות דקות ומדויקות, ספוגות הומור מאופק, ומתארגן היטב בשלל וריאציות סביב הנושא המרכזי: הניסיון הנואש לפרוץ את קליפת הקיום הקהה ולגעת בקיצוני, בייחודי, במסתורי ובאנרכי, ובסופו של דבר באנושי."
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (31):
1.
שניהם גרים באותו בניין: היא מורה צעירה, והוא פקיד בנק בגמלאות. כל עולמם הקטן משתנה מרגע שנכנס לבניין עובד זר מבולגריה שברח מהמעסיק שלו ונמצא ישן במקלט. לא לאורך זמן ימשיך לישון שם, ולא מפני שיגורש. אדם נוסף מופיע - גבר צעיר בעל דעות יוצאות דופן - ומפר גם הוא את השגרה המוכרת. במפגש בין ארבע הדמויות הללו נסדקים זה אחר זה גבולות הבית, המרחב הפרטי והחוק, וכולם נבחנים מחדש בחינה נועזת ופורקת עול. בתוך מרחב המעוצב על ידי כוחות כלכליים חובקי־כול נעים בזהירות ארבעת גיבורי סִילֵנְד ומנסים לפלס לעצמם נתיב עצמאי, אנושי, ומתברר כי די במחווה קטנה, נדיבה ואמיצה, ליצור טריטוריה פרטית של חסד. רומן ראשון - צלול ורווי הומור מאופק - לנגה אלבלך, שכבר זכתה לשבחים רבים על סיפוריה. נגה אלבלך היא כלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים תשע"א....

2.
"אני לא מוכן לישון במיטה עם אישה זרה. מה יגידו עלי? מה יגידו על האישה?" עד חצות נשארו ברחוב. האיש הזקן עקשן. נדמה שרק מתוך עייפות התרצה לבסוף והסכים לעלות הביתה. כל הלילה ישן על הכורסה בסלון, שומר אמונים לאשתו, הישנה בחדר הסמוך. בת מלווה את אביה בחודשי חייו האחרונים. היא מתבוננת בתודעתו המתערפלת ומבקשת לשמר את אישיותו, שכמו נמוגה מול עיניה. ככל שהוא שוכח, היא נזכרת; ככל שהוא מתרחק ומתכנס בתוך עולמו, היא חשה בקרבה חדשה הקמה ביניהם; ככל שאחיזתו בחיים נחלשת, משמעותם הולכת ונגלית לפניה. בפרוזה צלולה ולירית, נגה אלבלך מציירת את דמותו של אביה, פורשת את סיפור חייו ובוחנת את מרקם היחסים ביניהם, במשפחתם, ובחברה המשתנה סביבם. באמצעות קרעי זיכרונות ורגעי יום יום טרגיים-קומיים, פיוטיים בדרכם האגבית, היא מרכיבה דיוקן עשיר וחי של אדם אמיץ וצנוע, אצילי, אופטימי בדרכו שלו. חייו, מותו, מאירים באור נוסף את חייה שלה ומעוררים בה תובנות הנוגעות לכל. האיש הזקן הוא סיפור רווי אהבה, מרגש מאין כמותו, על אדם אחד, ובה בעת על כל אדם, על כל הורה, על כל בת או בן, על כל משפחה. נדמה שאין מי שלא ימצא בו את עצמו. / ארז שוייצר לו "פרס ישראל לספרות" בידי, הייתי מעניק אותו היום לנגה אלבלך על "האיש הזקן. פרידה" שיצא עכשיו. פנינה ספרותית נדירה. הוא דק וצנוע ומלא הקשבה ונקי מסלסולים ומלא תובנות נפלאות וחמלה והוא מבטה של בת אוהבת המלווה את דעיכת אביה. זה האב שבתוך הדימנציה מתעקש להירדם בסלון כי אינו מכיר יותר את זו במיטה לידו. "כל הלילה ישן על הכורסא בסלון", כותבת בתו, "שומר אמונים לאשתו הישנה בחדר הסמוך". ... זה אחד הספרים הכי יפים וצלולים שקראתי פה בכלל. יגאל סרנה "יצירת מופת, בית-ספר אנושי וספרותי להתבוננות, לחמלה, לחסכנות בכתיבה." - דרור בורשטיין על הספר ...

3.
נדב הוא ילד סנדויץ´. יש לו גם אחות גדולה וגם אחות קטנה. נדב מאוד אוהב ציפורים, ויש לו מחברת ציפורים מיוחדת שהגננת בגן עזרה לו להכין. אבל עכשיו נדב בכיתה א´, ובבית הספר לא לומדים על ציפורים. נדב מתגעגע לגן. יום אחד בהפסקה הילדים מוצאים נחליאלי פצוע. הנחליאלי קם, נופל ולא מצליח לעמוד. נדב אוסף את הנחליאלי, הוא רוצה לעזור לו אבל לא יודע איך. עד שמגיע דניאל ומציע עזרה. סיפורו של נדב הוא סיפור של התמודדות, חברות חדשה ואהבה לציפורים....

4.
שלוש נובלות: אני כוכב נולד, נירה, הדחיפה הזוכָה בתחרות "כוכב נולד" בורחת מהכוכבוּת, מסתתרת מפניה ומגלה משהו מרעיש על משפחתה; אישה צעירה מתאהבת בגבר ששב לארץ לאחר היעדרות ממושכת ואינו מוצא את מקומו; שתי ילדות משוטטות בעיר הגדולה, רחוק מהבית, לא רחוק מהים. בשלוש הנובלות בספר הדחיפה מנהלות הדמויות מערכת יחסים זוגית עם דמות “כפילה”, נפש תאומה שיכולה להושיע אותן ממצוקה ולהוביל את חייהן לכיוון לא צפוי. אלא שהכוח להושיע נושא בחובו גם כוח להרוס. בלשון חסכנית וברגישות רבה לזיקות בין בני אדם, מוליכה נגה אלבלך את זוגות דמויותיה סביב מחווה אחת קטנה –הסטת שיער מהאוזן, הרמת ידיים אל על, דחיפה – אירועים זעירים לכאורה שלאחריהם לא יוכלו החיים לשוב ולהיות כפי שהיו. הספר זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים תשע"א. מנימוקי השופטים: "בסיפורת של נגה אלבלך מצוי ריאליזם שמחוות זעירות משבשות אותו. בכתיבתה מקופלת מוזרות מרתקת, שמעמידה בספק את החיבור בין הדברים הפשוטים. נגה אלבלך מציעה פרוזה רגישה, יומיומית למראית עין, שמתוכה מבליחים רגעים של יופי."...

5.
בת יורשת לבדה את בית הוריה; סיבת הירושה: ספונג’ה. דניאלה טרוץ מישראל זוכה בפרס נובל כללי (“כלכלי?” “לא, כללי”). רוכב אופניים משנן ספר ללימוד יידיש במסע במדבריות אסיה. אשה שביצועיה במיטה הם לעילא ועילא אוספת לביתה גברים ונשים לשעה מופלאה של חיי-נים. הדמויות המאכלסות את ספרה החדש של נגה אלבלך, “ספונג’ה וסיפורים קצרים”, נעות חרש בנתיבים השחוקים והשוחקים של שגרת היום-יום ומבקשות לעצמן מוצא באקט זעיר של חירות, של סתירת ציפיות. קולן הוא קול קטן, שאינו מבקש למרוד דווקא, אלא להעמיד לעצמן ולנו סולם ערכים חלופי, המאיר את חיי האדם מן השורה באור חדש. כזוהי גם כתיבתה, החותרת כביכול תחת כובד הראש הספרותי. האירוניה והאבסורד שבסיפוריה אינם אלא כסות לחמלה ולביקורת נוקבת כאחד. “ספונג’ה וסיפורים קצרים” הוא ספרה השני של אלבלך למבוגרים, אחרי “הדחיפה” (הקיבוץ המאוחד, 2013), שזכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים. הספר רואה אור במהדורה דיגיטלית בלבד וכולל נובלה אחת ו-11 סיפורים קצרים, שלרובם זהו פרסום ראשון....


שלשום ישבתי לחוף הים עמוק אל תוך הלילה עם אדם יקר. למי שחי בהרים, הים תמיד יהיה מוקד משיכה קסום על גבול המיסטי. לעיר שנגמרת בים תמיד יהיה אי... המשך לקרוא
26 אהבו · אהבתי · הגב
לקחתי לידי את הספר הקטן הזה והבטתי בעיצוב הכריכה שלו. עיצוב מינימליסטי, המתאר חוט דק שנפרם, אבל יש לו המשך למשהו... רק המפגש הזה ריגש אותי, ... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
פרידה איזו מילה טעונה שנוצרת בתוכה כל כך הרבה משמעויות ופרשנויות ספר פשוט נפלא לכל אורך הקריאה אתה פשוט מבין כמה שהכל זמני כתיבה נ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
לאחר ביקורי השנתי בישראל עשיתי עצירה של שלושה ימים בהולנד. שכנעתי את חמותי להצטרף אלי בדרכי הביתה לאוסטין, טקסס. "הפעם האחרונה שביקרת אצל... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
בספרה של אלבלך ארבע דמויות: נתן כרמי גמלאי מבוגר וערירי, גליה מורה צעירה ורווקה, עובד זר מבולגריה ומייקל רווק צעיר ומוזר. ארבע דמויות בודד... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
יש לי במחשב צילום שכל אימת שאני רוצה להרגע או להסיר לחץ, אני מביטה בו. הוא אינו של בני משפחתי, אין בו פרחים או נוף מרהיב, גורי כלבים (על אף שא... המשך לקרוא
11 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ