#
ספר מתיש. לא תמיד משעמם, לא תמיד מעניין אבל תמיד מתיש. הגיבורה היא המספרת את הסיפור. אני אומרת "סיפור" באופן חופשי מאד. היא מדברת. היא חושבת, היא הולכת והיא באה. ובסופו של יום אני יודעת עליה ממש מעט ורוצה לדעת עליה עוד פחות. הספר כתוב בפרצי עניין קצרים – מוקפים בים של שיממון. כי הגיבורה החושבת, דוברת, חופרת, היא אישיות לא מעניינת, לא מפותחת וסתמית והתקשיתי להתעניין בה. שאר האנשים המתוארים דרך ע

הסקירה הנוכחית נכתבת לאחר מספר ימים של טקס האוסקר 2014 בהוליווד. עושה רושם שאמריקה הגדולה מנסה לנקות את המצפון שלה.
שימו לב מי קיבל את האוסקר? הסרט "12 שנות עבדות" ושחקנית המשנה כהת העור לופיטה ניונגו זוכה אף היא באוסקר. סרטים נוספים העוסקים בנושא הגזענות והעבדות שאני צפיתי בהם: "לינקולן" שמתרכז בתיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, לא נופל ממנו הסרט "המשרת" וכנראה שישנם עוד סרטים וכך גם ספרים. אל תב

שער המדרגות מאת <mark>לורי מור</mark>, בהוצאת מחברות לספרות, הוא רומן על טאסי קלטג’ין, שהיא סטודנטית המגיעה מחווה קטנה. אביה מגדל תפוחי אדמה, ואימה, החצי יהודייה, לא ממש סגורה על עצמה. יש לה גם אח שעומד לסיים תיכון, ומתלבט האם להתגייס לצבא או להמשיך ב”מסלול הרגיל” של נהגי משאיות כמו כל הבנים בסביבה. טאסי היא ה”חכמה” של הבית כי היא התקבלה לאוניברסיטה.

כדי לפרנס עצמה בזמן הלימודים היא מחפשת עבודה כשמרטפית, ומ

כבר אמרתי שלא מספיק שספר הוא טוב. הוא צריך לבוא בזמן טוב. במצב הרוח המתאים. לקורא, כמובן. נכון שיש לכותב דרכים לבנות את הציפיות המתאימות. אבל העיקר הוא הקורא. מבחינתי, זה היה שבוע של חרטות. למעשה חרטה אחת גדולה. שטות. טפשות. מחדל שלי, שגרם בהרף עין אחד להרבה כאבי לב, נזקים, הפסדים כספיים, ועוגמת נפש. בעיקר עוגמת נפש.

אדאמס יקירי כתב את זה טוב ממני: "הוא הרגיש ביתר שאת במהלומות גדולות, מטושטשות,

תמיד הייתי עוף מוזר.מתי זה התחיל?לא יודע.אולי זה תמיד היה ככה.
אני זוכר שכבר בכיתה ג' או ד',הרגשתי כמו חריג.שאר הילדים היו יוצאים החוצה בהפסקות,משחקים בתופסת,קלאס (כן גם בתקופתי עוד היה את זה) ובכל מיני צעצועים שילדים היו מביאים מהבית ומשוויצים בפני חבריהם ("תראו מה קנו לי ולכם לא!").ואני,אני תמיד נשארתי בכיתה,אני והספר,שרוב הפעמים היה "ספר החיות המופלא",שמרוב שימוש הכריכה האחורית הלבנה שלו כבר ה