בגב הספר מישהו אמור לספר בשבחו ועל מעלותיו של הסופר;
לכתוב כמה ספרים כבר הוציא, איפה הוא מתגורר
ובאיזו רגישות אדירה הוא מוצא את הדקויות של דמויותיו.
לי אזל הכסף לשלם לאחד כזה, אז אספר על עצמי באובייקטיביות:
מרסל מוסר, 23, יפו.
נאת מראה, יפת עיניים, צחורת שיניים, אהובה על חבריה ומשפחתה,
שמרה על בתוליה עד גיל מאוחר, תורמת לנזקקים מבלי לבקש החזרי מס.
הלכה עם ישו על המים, הדביקה למשה את לוחות הברית בדבק שלוש שניות,
ומשלמת שכירות בזמן.
מאזינה לשירים עצובים ומתקשרת לנחם את הזמר.
שמאלנית קיצונית, חברת נוער הליכוד, כותבת סיפורים כשמשעמם,
או כשחיי החברה שלה לוקים בחסר - משמע, כותבת סיפורים תמיד.
תודה.

מרסל מוסרי

(ילידת 1990) היא סופרת ישראלית. גדלה בחולון. עבדה כפקידה עד שב-2013, בגיל 23, פרסמה סיפור קצר בשם "קופסת קובות" בפייסבוק אשר זכה לתפוצה רבה. בעקבות כך פרסמה סיפורים נוספים. סיפוריה אוגדו לשני ספרים ויצאו לאור באופן פרטי באמצעות אתר מימון המונים. בהמשך החלה גם הפצתם בחנויות. ב-2014 הפכ... המשך לקרוא

שם הספר
דמעות של יין
זה שאהבתי
עיניים טובות
וכל אחד לחוד