“לפני מספר שבועות קראתי את "אין מה לפחד" (הבינוני מאוד) של ג'וליאן בארנס. "מרתפי הוטיקן" מוזכר שם בהקשר שעיניין אותי ולמרבה ההפתעה נתקלתי בו ממש מספר ימים לאחר מכן. אמנם בארנס עושה בספרו חתיכת ספויילר אך זה לא עצר אותי מלקרוא אותו. מסתבר שהספר הזה חוגג השנה יום הולדת מאה! (לפחות לפי עם עובד, אם כי מקורות אחרים מציינים שיצא קודם). שם הספר אינו מילולי - המושג "מרתף" הוא סלנג עברייני בצרפתית שמשמעותו”

“L'Immoraliste "חסר המוסר", ספרו הקצר והמפורסם של אנדרה ז'יד, מספר את סיפורו של מישל- בחור חולני שהתייתם בבגרותו מהוריו, חי מהירושה של אביו, נשוי ללא תשוקה למרסלין, חולני/מבריא וחוזר חלילה. מזיל ריר על בחורים צעירים וילדים ערבים. הסיפור מספר את מסעו של מישל מתוניס, חזרה לצרפת, איטליה וכול הדרך חזרה לתוניס והנערים הערבים שמצאו חן בעיניו. הסיפור מתחיל שדני, דניאל ועוד מישהו מגיעים כול הדרך מאירופה”

“מכחולו של אנדרה ז'יד מטשטש בוירטואוזיות בין החיצים שאנו נוהגים לחצות בבני אדם: תמים-פיקח, חכם-טיפש, רם מעלה-פשוט שבפשוטים, צודק-טועה. הכישרון לטוות סיפור כה עשיר, בלתי צפוי ומפתיע שמחליף צדדים בין אנשי המדע לאנשי הנצרות, אנשי מוסר לפושעים, שחקנים נלהבים, ותמימים-חסרי-כישרון-לפני-פוקר עולה על כולם. אפילו אני יכלתי להאמין לתרמיות כל עוד התרחשו עד שנחשף פרצופן האמיתי, יחד עם העלילה המרתקת והכה משוגעת”

“נתקלתי בספר הזה מונח על הדשא. שם לצד עוד לא מעט ספרים, מול גילמן או רקאנטי, כבר לא זוכר. בכלל לא תכננתי לקנות ספרים באותו יום. אני גם לא יודע למה הייתי באוניברסיטה – כמדומני לא היו לימודים. הייתי בדרך לבריכה, ללא ארנק. הסיבה היחידה שהלכתי בשביל הזה, בין גילמן ורקאנטי, היא שחיפשתי צל ביום שמש חם בשעת הצהריים. כשהגעתי לערימת הספרים היה ברור שאעצור, אעיין, אתבונן. ואז המוכר הכריז על "מחירי מבצע" לפ”

“לפני מספר שבועות קראתי את "אין מה לפחד" (הבינוני מאוד) של ג'וליאן בארנס. "מרתפי הוטיקן" מוזכר שם בהקשר שעיניין אותי ולמרבה ההפתעה נתקלתי בו ממש מספר ימים לאחר מכן. אמנם בארנס עושה בספרו חתיכת ספויילר אך זה לא עצר אותי מלקרוא אותו. מסתבר שהספר הזה חוגג השנה יום הולדת מאה! (לפחות לפי עם עובד, אם כי מקורות אחרים מציינים שיצא קודם). שם הספר אינו מילולי - המושג "מרתף" הוא סלנג עברייני בצרפתית שמשמעותו”

“L'Immoraliste "חסר המוסר", ספרו הקצר והמפורסם של אנדרה ז'יד, מספר את סיפורו של מישל- בחור חולני שהתייתם בבגרותו מהוריו, חי מהירושה של אביו, נשוי ללא תשוקה למרסלין, חולני/מבריא וחוזר חלילה. מזיל ריר על בחורים צעירים וילדים ערבים. הסיפור מספר את מסעו של מישל מתוניס, חזרה לצרפת, איטליה וכול הדרך חזרה לתוניס והנערים הערבים שמצאו חן בעיניו. הסיפור מתחיל שדני, דניאל ועוד מישהו מגיעים כול הדרך מאירופה”

“מכחולו של אנדרה ז'יד מטשטש בוירטואוזיות בין החיצים שאנו נוהגים לחצות בבני אדם: תמים-פיקח, חכם-טיפש, רם מעלה-פשוט שבפשוטים, צודק-טועה. הכישרון לטוות סיפור כה עשיר, בלתי צפוי ומפתיע שמחליף צדדים בין אנשי המדע לאנשי הנצרות, אנשי מוסר לפושעים, שחקנים נלהבים, ותמימים-חסרי-כישרון-לפני-פוקר עולה על כולם. אפילו אני יכלתי להאמין לתרמיות כל עוד התרחשו עד שנחשף פרצופן האמיתי, יחד עם העלילה המרתקת והכה משוגעת”

“נתקלתי בספר הזה מונח על הדשא. שם לצד עוד לא מעט ספרים, מול גילמן או רקאנטי, כבר לא זוכר. בכלל לא תכננתי לקנות ספרים באותו יום. אני גם לא יודע למה הייתי באוניברסיטה – כמדומני לא היו לימודים. הייתי בדרך לבריכה, ללא ארנק. הסיבה היחידה שהלכתי בשביל הזה, בין גילמן ורקאנטי, היא שחיפשתי צל ביום שמש חם בשעת הצהריים. כשהגעתי לערימת הספרים היה ברור שאעצור, אעיין, אתבונן. ואז המוכר הכריז על "מחירי מבצע" לפ”