» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (59):
מתכוון לקרוא,
חתני פרס נובל לספרות,
רוצה לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב,
הספרייה העברית בברלין,
ספרים שצריך לקרוא,
מאד רוצה לקרוא,
רוצה לקרא,
ספרי קריאה,
זוכי פרס נובל לספרות,
פרוזה מתורגמת למכירה ,
ספרי קריאה למכירה,
מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות,
כללי,
רוצה,
ממתינים,
ספרות מתורגמת ,
2019-2020 ,
ספחות צחפתית,
הרכבת כבר עברה בתחנה,
ספריעד- ספרות וסופרים קלסיים,
עם עובד,
רשימה,
קריטי לעולם,
ספרות צרפתית,
כללי,
גאה,
צרפת (הוצאת נהר ועוד ...),
ספריית דורון,
הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים,
נקראו,
ספרים שאני רוצה לקנות,
אהבתי מאד,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
למצוא,
מוכר-יניב 30,
נו, רשימה,
לקרוא לקרוא לקרוא,
שווים ונדירים,
קלאסי,
אין סוף ספרים,
1ד-צהוב,
מסקרנים,
ספרי החובה של ד"ר הנרי אונגר,
ספרות יפה ,
פרס נובל לספרות,
פרוזה,
ק - 2016,
STORIE DI COPERTINA,
Stuffs,
2021,
כרמל,
ק ר א ת י,
ספרים שלא אהבתי,
ספרים שקראתי,
אחוזת בית,
חדשים,
נהר ספרים,
FIFO & LIFO,
עוד ...
|
1.
|
|
"האדם המשוחרר" ו"הפשע ללא מניע" עומדים במרכזו של רומן זה – המקורי והמשעשע בספריו של אנדרה ז'יד. בעלילה מחוכמת, במעורבים בה תמימים ונוכלים, אצילי-רוח ופושעים שפלים מבקש הסופר לא רק לערער את מוסכמות "הרומן הריאליסטי" אלא גם להרהר אחר קני-המידה המוסריים והחברתיים שנראו כה מוצקים בימיו – וכל זה בסיפור מרתק ומבריק, כיאה לאחד מגדולי היוצרים בספרות הצרפתית במאה זו....
|
2.
|
|
בורי הסיפור 'מזייפי-המטבעות' הם צעירים צרפתיים, בראשית המאה העשרים; חלקם צעירים בגיל בית-הספר התיכון, וחלקם בוגרים בשנות העשרים והשלשים שלהם. המחבר, המרצה לפני הקורא ישירות את ראייתו/התלבטויותיו לגבי הגבורים, מתאר שלשה נערים-חברים; שלשתם מבתים 'טובים' – אמידים, משכילים – ושלשתם נבונים ובעלי כושר בטוי מעולה. שלשה בוגרים - רוזן עשיר ורע-לב, סופר אמיד, ורופא הולל – מחפשים את דרכם [הרוויה חשקים הומוסקסואליים לא-מפורשים] לקשר עם הנערים. לידם מצוירות דמויות המבוגרים: מוסיקאי זקן ומטורף, משפטן הולל, וכומר מוּסְרָנִי אטום-לב. ...
|
4.
|
|
אנדרה ז'יד: 1869-1951 סופר צרפתי. רבות מיצירותיו הן אוטוביוגרפיות למחצה ועוסקות בניגוד שבין התשוקה למשמעת : הן משקפות את היותו הומוסקסואל ואת המאבק עם חוקי המוסר המקובלים. ביקורו באפריקה בשנים 1893-1896 העניק לו תחושת חירות שאותה הוא מהלל ב'פירות האדמה'(לא תורגם לעברית). ב-1897 נשא לאישה את דודניתו שהיתה מקור השראה לשתי יצירות קצרות: 'חסר המוסר'- 1902 - הוא נמנה עם מייסדי כתב העת הספרותי החשוב 'לה נובל רווי פרנסז' (1908). עם יצירותיו הארוכות נמנות "מרתפי הותיקן" (1914) ו"זייפני הכסף". תקופה קצרה נמשך לקומוניזם, אך עד מהרה התאכזב ממנו. "היומן", שכתב מ-1885 עד מותו, נחשב כיצירה ספרותית בפני עצמה. ב-1947 הוענק לו פרס נובל. ראה באתר את ספרו: "מרתפי הוטיקן", "מזייפי המטבעות", "הסימפוניה הפאסטוראלית", "השער הצר", "חסר המוסר"....
|
5.
|
|
– "סיוט אמִתי, הערב שלך!" פתחתי, "אוה! אנשי הספרות האלה! אנשי הספרות האלה, אנז'ל!!! בלתי נסבלים כולם!!!"
– "אבל זה לא מה שאמרת אתמול," ענתה.
סאטירה קיומית מאת אנדרה ז'יד על הסלון הספרותי הפריזאי.
שבוע בחייו של סופר המנסה נואשות לסיים את כתיבת הספר ביצות. רומן בתוך רומן, קטעי יומן ושירה מתערבבים כאן לכדי יצירה קומית-טרגית על חיי האמן, ייסורי הכתיבה ותכליתה. יצירה ששמרה על מלוא הרעננות, העוקצנות והרלוונטיות שלה לחיי התרבות ולחיים בכלל.
ביצות יצא לראשונה ב-1895 וקנה לו מאז מעריצים רבים. הוא רואה אור לראשונה בעברית בתרגומו של ד"ר עירן דורפמן שהוסיף לו אחרית-דבר....
|
9.
|
|
הרומן הקצר חסר המוסר ראה אור ב-1902, ונחשב לציון־דרך רב חשיבות ביצירתו של אנדרה ז׳יד, מענקי הספרות הצרפתית של המאה העשרים, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1947.
מישל הוא צעיר צרפתי שחי חיי למדנות והתכחשות לגופניותו וחושיו. כשהוא יוצא עם אשתו הטרייה מרסלין למסע ירח דבש בתוניס, הוא נופל למשכב ונמצא על סף מוות. המפגש הקרוב עם המוות וכן המפגש עם תרבות זרה ורחוקה משנים כליל את גישתו ומעניקים לו תשוקה גדולה לחיים עצמם. הוא מגלה את ההתענגות על המוחשי והגופני שבעולם וזונח את כבלי המוסר של חינוכו הנוצרי המחמיר, שלתחושתו הרחיקו אותו מהעצמי האמיתי שלו. הוא מקווה למצוא איזון בין חיי הלמדנות הישנים שלו להתעוררות החושים החדשה, אך מגלה שאינו יכול להמשיך בחייו כמקודם: לרדיפת התענוגות וחיפוש אחר אמת ואותנטיות יש מחיר.
חסר המוסר היה ליצירה מכוננת עבור דור שלם של צעירים בראשית המאה העשרים, בדחייתו את ערכי המוסר המקובלים ובקריאתו להתעוררות אל הטבע, החושים והיצר. מדובר בטקסט רב משמעות, שמבוסס במידה רבה על חוויותיו האוטוביוגרפיות של ז'יד עצמו: מסע הרה הגורל לצפון אפריקה שבמהלכו חלה והחלים, נישואיו לצעירה שאהב אהבה רוחנית בלבד, וגילוי מיניותו ההומוסקסואלית. כל יצירתו העתידית טבועה בחותם הרומן הזה, שהיה ונשאר אחד מספריו הידועים והאהובים ביותר.
זוהי יצירה חיה, אנרגטית ומעוררת מחשבה, שמצליחה לאתגר תפיסות גם מאה ועשרים שנה אחרי שנכתבה. מסעו של מישל עדיין מרתק מתחילתו ועד סופו, למרות השנים הרבות שמפרידות בינינו לבינו. כיום גם הסופר וגם יצירותיו נחשבים שנויים במחלוקת, אך חשיבותם ותרומתם לעולם הספרות אינן ניתנות לערעור. הרומן, שתורגם לראשונה לעברית ב-1980 (הוצאת מסדה), מוגש כעת בתרגום חדש ומצוין של ניר רצ'קובסקי....
|
10.
|
|
מה יש ברומן הקצר הזה "הסימפוניה הפסטורלית" של אחד מגדולי הסופרים הצרפתים במאה העשרים? מה מושך כל כך את אוהבי הספרות והקולנוע בארבע כנפות תבל לחזור ולהחיות את סיפורם של נערה עיוורת בודדה ושל כומר פרוטסטנטי שאוסף אותה לביתו לחיות משפחתו?
"הספרים שלנו לא היו סיפורים אמיתיים ממש על אודות עצמנו אלא דווקא על תשוקותינו הנוגות. ייחולים למעגלי חיים אחרים לעולם אסורים, על כל המחוות הבלתי אפשריות'', כותב ז'יד במבוא לסיפור "חתירה לאהבה", "כאן אני כותב חלום שהפריע רבות למחשבתי ותבע לעצמו קיום. תשוקה לאושר באביב הנוכחי ייגעה אותי. ייחלתי מעצמי לאיזו הנָצָה מושלמת יותר. ביקשתי להיות מאושר, כאילו לא היה לי דבר אחר להיות, כאילו העבר לא תמיד גובר עלינו, כאילו החיים אינם בנויים מן ההרגל של עצבותם, ומחר הוא המשכו של אתמול – כאילו אין נפשי חוזרת כבר היום לאחור, לעבר תלמודיה הרגילים, משעה שהשתחררה מחלומה. וכל ספר אינו אלא פיתוי מושהה." [אנדרה ז'יד]...
|
11.
|
|
"המזונות הארציים" הוא אחת היצירות הידועות והמכוננות בספרות הצרפתית המודרנית, מקור השפעה והשראה לדורות של קוראים, של אנשי רוח ומחפשי דרך.
אנדרה ז׳יד (1951-1869), לימים מבכירי סופרי צרפת אך בעת כתיבת הספר עדיין סופר בתחילת דרכו, יצר שילוב שאין לו אח ורֵעַ, בין שירה לפרוזה ובין סוגות ספרותיות שונות. בעקבות החוויות והתמורות שהתחוללו באותן שנים בחייו – מסעותיו לצפון אפריקה, התרחקותו מן הנוקשות הנוצרית שעל־פיה חונך בנעוריו, והגילוי המתפרץ של מיניותו – כתב ז׳יד מעין ״אוונגליון חדש״, המנון לשחרור הרוח והגוף. מתוך מבט תמים ואירוני כאחד הוא לוקח תלמיד דמיוני, נתנאל, למסע חניכה בין נאות המדבר של הסהרה ובין נופי הכפר של חבל נורמנדי, בין תחנות אוטוביוגרפיות ובין חוויות מפרי דמיונו, בין הספרות הקלסית של יוון ורומא ובין שירת פָּרַס ופסוקי הברית החדשה.
זהו התרגום הראשון של המזונות הארציים לעברית מאת ניר רצ׳קובסקי, אשר גם הוסיף הקדמה לספר....
|
12.
|
|
במרכז הספר עומדת דמותו של פרומתאוס, הגיבור הטיטאני המפורסם, אוהב בני האדם שגנב בעבורם את האש. על פי המיתולוגיה היוונית, פרומתאוס היה כבול במצוותו של זאוס, אבל פרומתאוס של ז'יד מצליח להשתחרר מכבליו, ומוצא את עצמו בפריז של סוף המאה ה-19. הוא צועד בשדרה, מגיע למסעדה פריזאית, ושם נקלע להרפתקה חדשה.
באחד הקטעים המפורסמים בהגותו של ז'אן־פול סארטר, הוא מתבונן במלצר בבית קפה ומתאר את מעשיו. המלצר עסוק כל כולו בלהיות מלצר – פונה ללקוחות, לוקח הזמנות, מגיש, מפנה – כל כך עסוק עד שהוא שוקע בתוך הוויה זו, שוכח את עצמו בתוכה, נעשה למלצר ותו לא, אוטומט חסר אישיות או חופש בחירה. ואולם, בסופו של יום שב המלצר הביתה, ופתאום הוא מוצא את עצמו כאדם בן חורין, שבכל רגע נתון יכול לבחור להיעשות דבר־מה אחר. המלצר הוא לפיכך הרבה יותר ממלצר; הוא בעל אופק אינסופי של אפשרויות המחכות להתממש. נוח למלצר, ובעצם לכל אחד מאיתנו, להיות מוגדר בצורה פשוטה וברורה, לגלם תפקיד חברתי ולשכוח את החופש והיכולת להשתנות בכל רגע. האקזיסטנציאליזם הצרפתי של סארטר, וגם של סימון דה בובואר, אלבר קאמי, מוריס מרל־פונטי ואחרים, קורא לנו להשתחרר מהממשות הסגורה, לגלות את הריקוּת שמאחוריה, את אינספור האפשרויות המסתתרות בתוכה, וכך לרכוש מחדש בעלות על חירותנו וחיינו.
והנה, למעלה מארבעים שנה קודם למלצר של סארטר, ב-1899, פרסם אנדרה ז'יד (1869-1951) את פרומתאוס הכבול ברישול, נובלה סטירית־פילוסופית המתארת אף היא מלצר; אלא שמלצר זה כלל אינו תמים. הוא מודע היטב לעצמו ולאחרים, מקשר בין הדמויות המקיפות אותו ועוזר להן לפתור את חידת קיומן. סארטר קרא את ז'יד, הושפע ממנו, ואף ניסה להתנגד לו, אבל נדמה שפרומתאוס לא רק חלחל להגותו, אלא גם הציע, וממשיך להציע, כמה תשובות מפתיעות למצוקות האקזיסטנציאליסטיות. [פרופ' עירן דורפמן, מתוך: אחרית דבר]....
|
|