הרשימה החמה, מעוניינת לקרא, עוד אקרא, ספרים שאני רוצה לקרוא, הספרים הכי טובים שקראתי, מתכוון לקרוא, המובחרים, שקראתי, Wish list, ספרים שאני רוצה לקרוא, מתוכננים, אהובים במיוחד, ספרים שקראתי, פסיפס הסבל והתקווה של ההיסטוריה, Wish List , ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרי הספריה החדשה שאהבתי, לא אהבתי, מקווה לקרוא, השאלתי מהספרייה, סוף סוף רכשתי, מחכה על המדף, לא קראתי - נרכש וברשותי, ספרים שקראתי, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שקראתי, רשימה, קראתי, ספרים שהייתי רוצה לקרוא שוב בפעם הראשונה, ספרים שארצה לקרוא, לקרוא :), ספרים שברצוני לקרוא, רשימה, רוצה לקרוא, ספרים שברצוני לקרוא, למכירה, שואה שלנו, קראתי ואהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שריגשו אותי, ממתינים לקריאה, ספרים שאני רוצה לקרוא, רשימת מומלצים, הכי טובים שלי, ספרים שאני רוצה לקרוא, על הכוונת-רוצה לקרוא, בהמשך, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים שאהבתי, ה-wish list של התולעת..., רוצה לקרוא , המומלצים שלי, הטופ שבטופ!, מעוף העורב, ספרים שמחכים לי, הספרים שקראתי כבר..., הנבחרת:על כל עשרה-1, ספרי חובה - לפני המוות..., ספרים שאהבתי, לקרוא בהזדמנות, לא הספקתי לקרוא ב- 2010, המלצות מסימניה, ספרים שקראתי, ספרי מופת, ספרי שואה - חובה בכל בית, הפסקתי באמצע, חייבת לקרוא, נשמע מעניין, To read, רשימה, סיפורת מכל השנים, ספרים שקראתי, מלך, רוצה לקרוא, המלצות שקיבלתי, Book List, שמנמנים לוהטים - ארוכים ששווים את המאמץ, צריכה לקרוא :), ספרים שקראתי ועל רובם אני גם ממליצה, ספרים שאני רוצה לקרא, רוצה לקנות, לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, רוצה לקרוא, ספרים אהובים, מומלצים, ספרים שאשמח לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, רשימה, My wishlist, מומלצים מחברי הסימניה!, יהיו על מדף הספרים שלי, קראתי ואהבתי, קראתי, הרשימה המתחדשת, ספרים אהובים במיוחד, ספרים לקריאה, ספרים שקראתי, לקרוא לקרוא, רוצה לקרוא, צריך לקרוא, מהטובים, אהבתי, רשימת הקריאה הבלתי נגמרת שלי... (מזל שלספרים יש סבלנות וחיי מדף נצחיים!) :-), ספרים שקראתי ואהבתי, לקנייה, רשימה, רשימה, מחכה על המדף, ספרים שקראתי , קלאסיקה, מעניין בארבעה במאה, מחכים בתור לקריאה, לקרוא בעתיד, הנה באה 2011, רומן היסטורי, התחלתי ולא אהבתי, ספרים שמושכים את העין, ספרים מצויינים, ספרים מומלצים מהלל הזקן...:-), מחכים על המדף, רוצה לקרוא, נחים בסבלנות על המדף, רוצה לקרוא, ספרים שהשאירו בי חותם, רשימה, נשמע מעניין..., הספרייה העברית בברלין, ספרים שצריך לקרוא, נפלא!, רוצה לקרא - נדרשת התמסרות נפשית, לקרוא, רשימת המתנה, אהבתי, רוצה לקרוא, להשיג ולקרוא, יצירות מופת, רשימה קיימת, אהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא 2, הספרים הכי טובים שקראתי, צריכה לקרוא., Wish List - History, ספרים שקראתי, רשימה, ספרים שקראתי, ספרים שהתחלתי, ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, לקריאה, קראתי, רוצה לקרוא, רוצה לקרא, #1, כמה מומלצים , על השידה (אישי), ספרים שאני רוצה לקרוא, קלאסי, מקווה שאצליח לקרוא, יש לי וצריכה לקרוא, עומדים בתור, ממתינים על המדף, אקרא בקרוב, מלחמת העולם השניה, ספרים שארצה לקרוא, הספרים הטובים ביותר שקראתי , ספרים שקראתי, לקרוא, בתכנון, רשימה, רומנים, היסטוריה - ורומנים היסטורים מצויינים (חלקם סתם טובים :-), הגדולים, Dan, רשימה, אהבתי, רשימה, ספרים שאני אקח מהסיפרייה ונראה לי חובה לקרוא אותם, מלחמת העולם השנייה, מלה"ע 2, ארצה לקרוא, 1, לקרוא בקרוב, צריך לקרוא, לקריאה, אמיר, ספרים שאני רוצה לקרוא;), galagul, מחכים לקריאה, ספרי שואה, ספרי קריאה, ספרים שקראתי מגיל 14, לקרוא, לקנות, ספרים שאני רוצה לקרוא, להשיג ולקרוא, רשימה, ספרים שאני רוצה לקרוא, 100 הספרים הטובים , לקריאה, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי ב 2013, אלי קריאה, לקרוא, לקרוא בעקבות המלצות, רוצה לקרוא, רומנים היסטוריים מומלצים, לקריאה בשבת הבאה :), קראתי ואהבתי, יום יבוא2, קראתי, ספרים מדהימים שקראתי, WishList, הדובדבן, ספרים שאני רוצה לקרוא, קראתי, אורית, ממתין על המדף, חייבת לקרוא, עוד ספר חובה שלא קראתי, קצת פחות טיפש, ספרים שעליי לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שחייבים לקרוא, אלה שטעמם לא נס - הטובים לקריאה, 100 הספרים שאתם חייבים לקרוא במהלך חייכם - אתר סלונה, רוצה לקרוא, קראתי ונהנתי, אולי, ספרים שאני אוהבת, ספרים שאהבתי, המלצות שלי על ספרים הקשורים לשואה, ספרים שקראתי, ספרים שממש מוזר שלא קראת (תתבייש/י וכו'...), רוצה לקרוא, דלי המשאלות שלי, 1, לקריאה, רשימה, ספרים שקראתי, 100 ספרים שחייבים לקרוא, ספרים שאהבתי, ספרים שקראתי, לקרוא, ספרי קלאסיקה שחובה לקרוא, ספרים מעניינים, ספרים שקראתי, רומנים היסטוריים, לקרוא, מחכים לי על המדף, המחברת, חובות קריאה, רוצה לקרוא, ספרים שמחכים על המדף, הספיקותי, רוצה, ספרים שקראתי לאחרונה, מומלצים, הספרים שאבא קרא, מלחמת עולם שנייה, רשימה חדשה, עתיד, קריאה - מבוגרות.ים, לקרוא, סיפורת מתורגמת, מעניינים, האיטלקיות שלא מאכזבות, צריך לקרוא, ~wishlist~, לרכוש, מתח משובח, לקנות, כללי, נטע, רוצה לקרוא... ספרות עולמית, מלחמת עולם שנייה+ שואה, ספרים שקורא 2017, 2011-2019, ספרים שהמשכתי לחשוב עליהם אחרי שסיימתי לקרוא, מומלצים, לקרוא לקרוא - אורית, לקרוא לקרוא לקרוא, 196 הספרים שכל בן תרבות חייב לקרוא, הכי טובים שקראתי, שואה, על המדף בבית , ספרים שאני רוצה לקרוא, רשימה, 2018 קראתי, המאגר הענק לקריאה, רוצה לקרוא, קראתי, כדאי גם קצת פרוזה , שווה קריאה /לקריאה עתידית, שואה, רומן היסטורי, לקרוא, ספרים מעולים בספרייה שלי, מומלצים של סנטו, ספרי שואה שאהבתי, בתיכנון, ספרים שמכרתי, רוצה לקרוא, ספרות מתורגמת למכירה, לקרוא אבל בצ'יל, מלחמה, סיפורת, אין סוף ספרים, קראתי השנה--2019, פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים, 21 - בספריה, רחל - רשימת קריאה כללית, פעמיים, רוצה לקרוא 2025, ראשון חדש לגמרי שני טוב , שם של מישהו / הקדשה, נשים, ספרות עברית ועולמית, מוצלח, משובח, הֵיאָח!, ספרים שלא סיימתי, יגיע זמנם, שנכנסו לי ללב, רשימה, ספרים שארצה לקרוא, קלאסיקות לקרוא, רוצה לקרוא, לקרוא, רשימת קריאה, רוצה לקרוא, המאגר לקריאה - 2021, ספרות תרגום , קלאסיקות, 1א-סלון, רשימת קריאה, Want To , ספרים שקראתי, קראתי, מאותגרת , רשימת קריאה חדשה., מחכים לקריאה, Bella Italia, ספרות מתורגמת, הטובים ביותר שקראתי, המלצות מהאינטרנט, ספרים, ה.ס. 2425 2210- 5697, רשימת הקריאה של איאד, המאגר לקריאה - 2023, חיי מדף, איטליה, תומחר , 2024, הטובים ביותר שקראתי, ספרים טובים שקראתי, MEGA SALE ספרים במבצע 3 ב50שח ומשלוח חינם, B12, להוציא פרוזה, ספרות איטלקית, טוסקנה פיימונטה רומא אלפים, המאגר לקריאה - 2025, אני עוד אקרא, ספרים שקראתי ונהניתי, רשימה, על המדף וממתין, רוצה לקרוא , מהמשובחים, רשימה, ספרים שאקח בקרוב מהסיפריה, ספרים שהייתי רוצה לקרוא, מנסה להגיע לכל הספרים שקראתי(:, נקרא, להשיג, קוראת עכשיו, הומלצו בסימניה, בתכנון., רשימה, רשימה, הכי טובים שיש, ספרות נשית במיטבה, ספרים שאני רוצה לקרוא, פרוזה, כמה סיפרי ילדות וספרים שקראתי בזמן אחרון, ספרים שקראתי ואהבתי, ספרים לקריאה, אהובים, נערמים על המדף, רוצה לקרא, ספרים אהובים במיוחד, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, הבאים בתור, האהובים עלי ביותר, נראה מעניין, נקראו ב- 2013, בתקווה, רוצה לקרוא, המדף שלי, רוצה לקרוא אי פעם, פשוט ספרים טובים, סיפורי איים, רשימה, כללי, קראתי ואהבתי, ספרות איטלקית, ספרים שקראתי, ספרים מעניינים , ספרות טובה, קראתי ~ אהבתי, על אי בודד, מומלצים סיפורת, ספרים על אי בודד, מצעד הספרים של משרד החינוך (כיתות י'-י"ב), רשימה, לחפש בספריה, מתכוונת לקרוא, מתוכננים, מחכה על המדף, ספרים שאני רוצה לקרוא, הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, צריך לקרוא, ברשימת הקריאה, ספרים שאני עדיין מחכה שיחזרו לי, מה שמחכה לי על המדף בבית, צריכה לקרוא, ספרים שאהבתי במיוחד, רשימה, טרם הספיקותי, לקרוא, המלצה אישית, קוראת עכשיו (אישי), מתכננת לקרוא, ספרים שאקרא, לקרוא, בטח שאקרא, זוממת עליהם, ספרים שרוצה לקרוא, לקריאה, ספרות מתורגמת, לקרוא מתישהו, יש ומחכים על המדף, סיפורי אהבה, ספרים שאני מתכנן לקרוא, סיפורי משפחות, TO READ, 2015, 2000-2007, סיפורת למכירה, רוצה לקרוא, todolist, ממתינים לי על המדף, ספרים ב-30 ש"ח בלבד או 4 ספרים ב- 100 ש"ח, ראשון כחדש שני טוב, מועמד, להשיג אצלנו בספרייה, למכירה עד 40 שקל, רשימה, הספרים שבעז זוכר שהוא קרא, ספרים להחלפה, ספרים שעזבתי באמצע, אך מגיעה להם הזדמנות שנייה, רוצה לשים את היד עליהם, ספרים גאים שעדיין לא קראתי, ספרות מתורגמת /פרוזה ועוד , ספרים שקראנו (או לפחות ניסינו), ק - 2016, ספרים שנועה תקרא, לא הכל ורוד, גאה, 2019, ???, רשימה, קראתי 4 כוכבים, ק ר א ת י, A11A, נכנס למדף ב2025, ספרים שקראתי, רוצה לקרוא, קראתי, קראתי?, קלאסיקה מתורגמת, קצרים שמעניינים, רוצה לקרוא , ספרים שרוצה מאוד לקרוא, 2025, עוד ...

1.

אלה תולדות מאת אלזה מורנטה על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה. בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה. יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד... ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיים ואומר שאין שום דרך לשקף את חוויית הקריאה ברומאן הזה מלבד לצלול אל תוכו. שבע השנים של הספר, מ- 1941, גולשות אל אחרי המלחמה, ושם העיקר. האם זה ספר על המלחמה ותוצאותיה? מורנטה מביאה בראש כל פרק תמצית של "ההיסטוריה" הנמשכת, של האלימות והקונפליקטים הגדולים, של השררה הכרונולוגית. ומול ההיסטוריה של הגנראלים יש גלריה רחבה של פשוטי-עם, צבא המנודים של "ההיסטוריה"; `אלה תולדות` מלא "בני-כלאיים" מכל הסוגים, והוא קורא תיגר על `הפאשיזם` של המיסגרות. שורה ארוכה של דמויותיו הן "פותחי" מסגרות, נביאים של גן-עדן, "אנרכיסטים" במהותם. איזו היסטוריה פרטית אפשר לספר לאוזפה? מה בכלל נמחק מזכרונו ועל מה הוא רק לא מדבר בנטישות הרבות שחווה? מה תוצאת הטראומה של המלחמה, ומה של תרופות, של תורשה גנטית מסבתו נורה ומאמו? מה בכלל מבינים הרופאים? שעות האושר, החירות והאמון, של אוזפה הן על גבולה הדק של האינות. עוד צעד אחד והאושר הופך סובייקטיבי לגמרי, באפס זמן, כמו אצל אידה שקפאה בתמיהה זוהרת במשך 9 שנים (זמן שלנו! לא שלה), בחיוך של שלווה ותמימות נפלאה....

2.

האי של ארתורו מאת אלזה מורנטה אביו של ארתורו, תמהוני, מיזנטרופ ושונא נשים בפרט, ירש טירה וגם אינו צריך לעבוד לפרנסתו. הוא שוהה רוב הזמן מחוץ לבית (האם באמת במסעות הרפתקה מיסתוריים?). אמו של ארתורו מתה בלידתו. ארתורו גדל כמעט לבדו, בכפר קטן שהוא אי, לא הרחק מנאפולי. הוא מדמיין את אמו שלא הכיר וסוגד לאביו. כשהוא בן 14, מביא אביו כלה (בת 16)- נערה פשוטה ונוצריה אדוקה מנאפולי. רוב ימות השנה ממשיך האב להיעדר. הסיבוך ויחסי האהבה - שינאה בין ארתורו לאמו החורגת בת גילו בלתי - נמנעים איפוא. ארתורו, ילד - טבע, שגם קרא הרבה ספרי היסטוריה והרפתקאות, מגשש לבדו אחר הרגשות האנושיים הבסיסיים: מהי אהבה, למשל; או מהי אימה בפני המוות. הרומן, שמורנטה פירסמה ב -1957 (17 שנים לפני `אלה תולדות` הבלתי - נשכח) הוא אחד מספרי ההתבגרות המפעימים ביותר שנכתבו אי - פעם. הטקסט הוא זכרונותיו של ארתורו לאחר שנים, ויש בו תערובת של נאיביות, הומור, רגש ופנטזיה. צמיחתו של ארתורו מחלומות נערות אל ההתפכחות מעמידה בספק את עצם הבגרות, שאינה אלא ילדות בסולם אחד. אביו הנערץ הוא בעצם ילד כמוהו, כפי שהיה, כפי שנשאר. אלזה מורנטה עוררה התרגשות נדירה כשהופיע `אלה תולדות` בעברית. `האי של ארתורו`, שהביא לה את תהילתה באיטליה (מיד עם הופעתו קיבל את פרס סטרגה היוקרתי) הוא ספר גדול אחר - פחות קודר, אבל לא פחות מרגש....

3.

כזב וכישוף מאת אלזה מורנטה 'כזב וכישוף', הרומאן הראשון של מורנטה פורסם באיטליה ב - 1948, והתקבל מיד כרומאן פרי עטה של סופרת גדולה. מכל הרומנים של מורנטה (4 בס"ה), הרומאן הזה הוא הקרוב ביותר ל'אלה תולדות', לא רק ברוחב היריעה, ובהתסכלות האמפטית, ואפילו אופטימית, בתהומות של הטרגדיה וחוסר - הישע האנושיים; אלא גם בכוח של הכתיבה, בהומור החם, בדימויים הנפלאים, בפרטים שרואה מחברת חכמת - לב - ובצמרמורת, ובמתח, ובצחוק - ובבכי של הקורא. בסיציליה של סוף המאה ה -19 ותחילת ה -20 מערבב הרומאן רומאנסה גוטית, אינטריגות, ודילמות אנויות של אהבה, בגידה וכבוד-והרבה חומרים של רומאן רומנטי. והתחלותיה הצנועות של העלילה, וגם ההמשך הסוחף, אינם מאפשרים לקורא לתאר לעצמו את המהפכים שעוד צפויים לו הלאה, עד לתנופה האחרונה, המטורפת, בחלק השישי. שלושה דורות של משפחה עושים את הספר, קודם לספר על אהבות גדולות ומטורפות (בין נשים לגברים, בין אמהות לילדיהן), שכולן חשוכות - מרפא. כמעט כל אחד בספר אוהב נואשות מישהו, שלא אוהב אותו ולפעמים אפילו מתעב אותו, אבל אוהב אנושות מישהו אחר, שלא מחזיר לו אהבה, וכן הלאה, בשרשרת ארוכה... אופטימיות ומתעקשות ללא -תקנה, חיות הדמויות המיואשות בעולם דמיוני, ולכן זהו גם ספר על החיים בתוך סיפורים. אם "כולנו מגלמים סיפורים בחיינו... ומבינים את חיינו במונחי הסיפור שאנו מגלמים" (כפי שכתב הפילוסוף מקינטייר)-הרי דמויות המשפחה ב'כזב וכישוף' הן העצמה חריגה של המאפיין האנושי הזה. התיאטרון שבו הן חיות - ששיאו בנערה המספרת אליזה, ובהוריה - הוא "מחלת הפנטזיה", הכזב המרעיל שמתפתל כנחש לאורך הענפים של המשפחה, ומביא את הדמויות "לא להכיר בשום אפשרות של אושר מלבד האושר הלא - אמיתי". אכן, שוב ושוב בולט אצל דמויות הספר רגש פרדוקסלי, שהוא הפוך מזה שאפשר לצפות לו, כאילו הן חוברות עם הצללים המנוגדים של כל מצב. אבל הדמויות לא רק כל אחת בתוך "הרומאן" הבדוי שלה. העיקר הוא בשימושים שעושים סיפוריהן זה בזה. כל אחת בודה גם את "סיפורו" של האחר, ואפילו אם היא מקריבה את עצמה למען הסיפור הזה. "הדודן", למשל, שהוא "האחראי" העיקרי לחיי הייאוש של רבות מן הדמויות, ופרט הנשים, זוכה לרוב כוחו דווקא לאחר שכאילו ירד מן הבמה. אבל מיהו "הדודן" הזה? אין הוא רק פנטזיה מנותקת - ממנו - עצמו של הדמויות האחרות. "סיפורו" כפי שהן מספרות אותו: בלי לפגום כהוא - זה בריאליזם, יש לו, "בין הסיפורים", כמעט קיום ממשי של רוח - רפאים, ורק סופרת גדולה כמורנטה יכולה להצליח לחולל את זה. וצריך לזכור: אליזה, שמספרת חצי ספר ומעלה כמספרת כל - יודעת, למרות שעדיין לא נולדה (כי היא מספרת - מפנטזת, וממלאת פערים שאולי אפשר למלא אותם אחרת)-מספרת את החלקים האחרונים, שנוכחה בהם, כמספרת לא - מהימנה. המהפך הזה של הספר (למן החלק החמישי), הופך אותו לרומאן המשקף את עצמו: על הדמויות החיות בתוך סבך הפנטזיות מספרת דמות שהיא עצמה גולת - הכותרת של תכונתן זו. ואלזה (מורנטה) היא גם אליזה, ששוזרת סיפור מפרגמנטים ביוגרפיים של מורנטה (ראו את אחרית הדבר של מרים שוסטרמן), אבל גם הדודן האכזרי, מחבר הקובע גורלות לאנשים ומתפעל אותם כמו בתוך סיפור אינטריגות: ולפעמים אף בלי ידיעתו. וההישג הגדול של מורנטה הוא יכולתה להביא אותנו לקרוא את כל זה בלב נכמר, באהבה לבני - אדם....

4.

ארצ'לי מאת אלזה מורנטה 'ארצ'לי' (1982) הוא הרומאן האחרון שפירסמה מורנטה (אחרי 'כזב וכישוף'[1948], 'האי של ארתורו' 1957], 'אלה תולדות' [1974ן). "המלכה האגדית של הספרות האיטלקית" מגיעה ברומאן האחרון הזה שלה לשיאים של כתיבה מטלטלת, חכמת - לב, אפלה ומצמררת, ובו - בזמן מוארת מצחיקה, משובבת את הנפש בדימוייה היפהפיים. 150 העמודים האחרונים של הספר, שמסופרת בהם במסודר, כתהליך ממאיר, פרשת הידרדרותה המסתורית של ארצ'לי, הם הפסגה הצרופה של כל כתיבתה של מורנטה. מנואלה המספר בן 43, יוצא בנובמבר 1975 ממילנו לכפר זעיר ונידח בדרום - ספרד, שספק אם עודו קיים. שם פגש אביו לפני 44 שנים את ארצ'לי, נערה פראית בורה ותמה. האב, קצין בצי המלכותי האיטלקי, מעריץ של המלך ושל הסדר הצבאי, הזדמן לשם במסגרת ביקור של הצי. חמש שנים הוחבאה אהובתו החשאית ברומא, עד שנישאו. ארבע שנים גדל הבן הלא - חוקי בלי לדעת שיש אבות בעולם. והשנים הללו, ועוד שנתיים בדירת הנישואים ב'רבעים הגבוהים', היו גן - עדן מופלא, ילדות מאושרת של מלך - היופי בסימביוזה עם אמא. אבל מנואלה ננטש על - ידי אמו עוד לפני שברחה מהבית ועוד לפני שמתה; ועד מהרה גם תמו חייו במשפחה. בארצ'לי חלה תמורה שהיתה מעבר ליכולת ההבנה של בן השש. ביסורי נפש נוראים כמו הלכה ונכפתה עליה, בהתקפים גוברים, ארצ'לי שנייה: האשה הביישנית והצנועה, המאוהבת בנאמנות נצח באביו המסור לה, נעשתה בו בזמן, כבת - כלאיים, אשה מופקרת משתוקקת, הנופלת לזרועותיו של כל גבר מזדמן, בלי שליטה. אחרי שנים של פרידה נטולת זכרונות, שבהן היתה בשבילו אמו שלילה, דחייה, אשמה לא - ברורה, כלימה, שכחה - שנים של 'בריחה', נסיונות התאבדות, אלכוהול, סמים, ובעיקר שינות ממושכות - יוצא עכשיו מנואלה לחפש את סודה של ארצ'לי בחייו. הנסיעה לספרד, כנסיעה בכיוון הפוך בנהר השכחה, נועדה לדלות אותה מן התהום האפלה והלא - נגישה של תודעתו, יחד עם האירועים החשוכים של עברו הרחוק, שלא הבין ושכח. אולי כדי להירפא מאמו סופית. ההווה של הספר נמשך כיומיים, שבהם הוא מנסה לספר לעצמו, לראשונה, את עלילת חייו, לחשוף את "כתונת - הכפייה" שקבעה מראש את כל המהלכים העתידיים שלו. עולה כאן החשבון הכי נורא, אולי הכי קורע - לב שקיים בספרות, של בן עם אמו, באהבה - שנאה טוטאליות. "כיתומים שמעולם לא נגמלו מציעים את עצמם כל האנשים החיים לסימן אהבה מצד הזולת" - אבל הוא, מיום שאיבד את ארצ'לי, אהבתו הראשונה, מעולם לא ניתנה לו עוד נשיקת אהבה. נגזרה עליו האומללות הכי שחורה עלי אדמות: לא להיות נאהב לעולם. לחיות, בשבילו, פירושו להתנסות בפרידה חוזרת ונשנית. הניסיון שלו להוציא את העבר מקברו, ואולי להמציאו, מביא, ממש בסוף הספר, לתפנית לא - צפויה. "בת שישים, נראיתי כבת שלושים - וחמש" - סיפרה מורנטה בריאיון נדיר - "ואז לפתע גרם לי 'ארצל'י', שאותו כתבתי במשך שנים מבלי לזוז משולחן - הכתיבה, מבלי לצאת החוצה: להזדקן בבת - אחת... אין זה ספר עצוב. אולי זה ספר נואש, אבל אני הייתי שרויה בשמחה גדולה במשך כל הזמן שעבדתי עליו"... על הספר: בעמ' 334...

5.

הרדיד האנדלוסי מאת אלזה מורנטה אלזה מורנטה, "המלכה האגדית של הספרות האיטלקית", קנתה לה תהילת - עולם בארבעה רומאנים - 'כזב וכישוף' (1948), 'האי של ארתורו' (1957), 'אלה תולדות' (1974), ו'ארצ'לי' (1982). אבל בשנות העשרים לחייה כתבה מורנטה סיפורים ; והיו שנים שפירסמה סיפור כמעט מדי שבוע. בספר זה, שאת המבחר שבו בחרה מורנטה עצמה, מכונסים סיפורים שנכתבו ברובם בשנים 1941 - 1935, לפני שהחלה לכתוב את הרומאנים שלה. רק שניים מהם כתבה מורנטה אחרי הרומאן 'כזב וכישוף' (הנובלה "הרדיד האנדלוסי", והסיפור "דונה אמליה" - מעין 'מאדאם בובארי' מרנין - לב בקומיות שלו ובתמציותו, ואפילו בלי להזדקק לבגידה בבעל). לפיכך גדולה ההפתעה שמזמן הספר. מי שמצפה לפגוש בו סופרת מתחילה, שעדיין מכווננת את כליה, יגלה עד מהרה שלפניו סופרת בשלה; משפט ועוד משפט, פסקה ועוד פסקה, עולים כאן על גדותיהם בכישרון הכתיבה של המחברת, בחן של ההסתכלויות, בתעוזה ובהומור של הדימויים, בכוח של הדמיון הממריא. אחרי התחלה מבטיחה, בסיפור על נערה יהודייה, השייך ל"פרהיסטוריה" של מורנטה ("גנב האורות", 1935), ואחרי "גישוש" קפקאי יוצא - דופן ("האיש במשקפיים"), כבר כותבת מורנטה במלוא כוחה שאנו מכירים מן הרומאנים. סיפורים כמו "רחוב המלאך", "הסבתא", "אנדורו ואספוזיטו" ו"דונה אמליה" יוכלו לפאר כל אנתולוגיה של סיפורי מופת. מורנטה היא סופרת מחוננת לא רק בארבע הסימפוניות רחבות - הנשימה שלה, אלא גם במוסיקה הקאמרית שלה. כולנו מגלמים 'סיפורים' במהלך חיינו, ומבינים את חיינו במונחי 'הסיפור' שאנחנו מגלמים ; וכולנו גם מבינים אחרים במונחי 'הסיפור' שאנחנו מספרים לעצמנו עליהם. כולנו אף משמשים כדמויות - משנה ב'סיפוריהם' של אחרים. זה המחוז שבו חי ומתנועע כל הקובץ הזה. שוב ושוב תופסים בו מקום מרכזי 'סיפוריהן' של דמויות, הזיות, פנטזיות, בדיות, אשליות, התחזויות, חלומות, 'תיאטרונים', מעשי - תרמית... אבל הדבר שמעניין את מורנטה בראש - ובראשונה, הוא המגע הדרמטי שבין 'סיפורים'. דמויותיה הן דמויות סופחות - סיפורים ; הן נכנסות בלב - ונפש ל'סיפורו' של מישהו אחר - לעתים זר - ולא רק מפנימות אותו, אלא המפגש עם 'סיפורו' הופך בשבילו גורלי, ולפעמים הרה - אסון. סיפורו של האחר משנה כליל את משמעותו, מועצם, ומתגלגל ל'סיפור' אישי. לא פעם זזה דמות צדדית למרכז דווקא בסוף הטקסט, כי בדיוק שם מתרחשת אצלה במפתיע התמורה הפנימית הפטאלית, כשהיא מאמצת לעצמה את הסיפור הזר. מ.פ....