» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (35):
נו, רשימה,
ספרים שצריך לקרוא,
ספרות מקורית,
קלאסי,
ספרי מופת,
מומלצים של סנטו,
קְרִיאַת יַם סוּף,
פרוזה,
כָּל מְגָדִים,
להשאיל- הדחופים ביותר,
יצירה יהודית קלאסית לקריאה,
עברי קרא עברית,
קלאסיקות של סופרים יהודים לפני קום המדינה (למכירה),
תומחר ,
ספרים בהם היחס לנשים מקומם אותי,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
לבחון קריאה,
בגרות בספרות,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
ספרות מקור,
אֲסוּפּוֹת וכתבים וכל כתבי ...,
חיי מדף,
אגדות ומעשים,
לקריאה עתידית,
קריאה - לאוהבי נוסטלגיה,
סיפורת - מקור - עוד,
ספרים שמתגעגעים,
קצרים - סיפורים קצרים, טורים, אנתולוגיות וסיפורי עמים למכירה,
סיפורים ישראלים קצרים(למכירה),
פובליציסטיקה,
היה ברדיו!,
אני אקרא מתישהו,
המדף שלי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
הספריה החדשה,
עוד ...
|
|
1.
|
|
הרומאן 'מרים', פסגת כתיבתו של ברדיצ'בסקי ומשיאי הסיפורת העברית בכל הזמנים, נראה לנו היום מסעיר ונועז מאי-פעם, מסתורי בתכניו וחדשני בצורותיו. דווקא הקוראים בני המאה ה-21 יוכלו להעריך ביתר שאת את מקוריותו של הרומאן 'הפרוע' הזה.
הגיבורה מרים, שהרומאן נפתח כאילו הוא מבקש להתרכז במעקב אחר תולדותיה ומסלול חייה, נעלמת שוב ושוב מחלל הספר, ושבה ומבליחה בו רק כדי להדהים ולהבהיל את המזדמנים למחיצתה בעצם יופיה המופלא, ולהצית בהם תשוקות מטורפות המוליכות למעשים קיצוניים, בלתי-נשלטים.
הדמות הנגדית למרים היא כמדומה המספר עצמו, האחוז דחף בלתי-נשלט לזנוח את סיפור מרים כדי להציב ציון לְעולם שכבר איננו, עולמן של שתי עיירות יהודיות באוקראינה, אשר ממש בשעת כתיבת הספר (1921) עלה עליו הכורת. שעתו דחוקה, זמנו עלי אדמות קצוב, ולכן הוא נדחף לספר בבולמוס כל מה שמעלה זיכרונו, גם אם לכאורה אינו שייך לעצם סיפורו. כך מתקבלת למראית-עין מין פואטיקה דמויית דיון תלמודי אסוציאטיבי, שאינה הליכה אלא סיבוב, "הכל הוא אך לכאורה, דרך-אגב. הנך מחזיק דבר בעיונך ושוב הוא נשמט".
אבל למעשה יש לקרעי הדמויות והאירועים אופי ייחודי. הם מצטרפים לכלל עולם רווּי כוחות הרסניים, שאת רוב המעשים בחללו מנמקת ומחוללת אנרגיה אירוטית אדירה. הקוראים ישתאו לנוכח דחיסותם, גיווּנם ותעוזתם של ביטויי הארוס המבעבעים כאן מתחת למעטה השגרתי של חיים נורמטיביים.
ובאופן דומה גם נבקעת שוב ושוב, מדי שניים-שלושה עמודים, העברית הכמו-רבנית החמורה, ומפַכִּים ממנה קטעים ליריים מחשמלים, מן היפים שנכתבו אי-פעם בעברית.
תהום אל תהום קורא: מרים כמו סופגת לתוכה את הספר כולו, ואנו תוהים מהם החוטים הבלתי-נראים, הבלתי-פתורים עד תום, אשר מנמקים את דמותה באמצעות עצם האקלים שאופף אותה. "אלף פיות לחידה, ובפתרון רק איזה הדים נשמעים", והלוא "בבגדי אלוהים היוצר עוד נדבקו חלקים-חלקים מעפרות תוהו ובוהו, וממלא האבק הזה את כל אשר עשה".
אבנר הולצמן הוסיף הערות ואחרית-דבר.
...
|
|
2.
|
|
בכתיבתו עסק ברדיצ'בסקי בחקר האגדה והסיפור העממי היהודי: בספרו "מאוצר האגדה" (תרע"ד - 1914) כינס סיפורים עממיים ממדרשי אגדה שליקט ועיבד, ולאחר מותו פרסם בנו עמנואל מן העיזבון את הקובץ "ממקור ישראל" - קובץ של אגדות ומדרשים מן המקורות. קבצים אלו תורגמו לגרמנית בידי אשתו ובנו....
|
|
3.
|
|
חמשת הרומאנים הקצרים והסיפורים של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי המובאים בספר זה - בנוסח מוּעָר שהכין אבנר הולצמן - הם מבחר מאת אחד מענקי הפרוזה העברית. בסיפורים הללו, שנכתבו בין 1900 ל-1920 בעברית המרהיבה והמיוחדת של ברדיצ'בסקי, המציאות החברתית "המוכרת" של העיירות היהודיות היא רק קרום דק, שמתחתיו מבעבעים פריצות-גדר ייצריות, אקסטזות אירוטיות, מסתורין ודֶמוֹניוּת, שסופם להוליך לתבוסות מרות. כוחות על-טבעיים וגורל גזור מראש מניחים על דמויותיו החידתיות של ברדיצ'בסקי יד כבדה כל הימים. היקסמות מוחלטת מן היופי המרעיש והמהפנט של אשה המופיעה בהוד יופיה ומפלחת את הלבבות היא היסוד המחבר בין הסיפורים, והיא הערך היחיד בעולמו הרומנטי המורכב של ברדיצ'בסקי.
בפרוזה האחרת שלו התווה ברדיצ'בסקי לספרות העברית מסלול אלטרנטיבי, שבלעדיו לא יתוארו ברנר, גנסין, שופמן, פוגל, ועד פנחס שדה ויורם קניוק, ובמיוחד עמוס עוז, ממשיכו המובהק ביותר.
הסיפורים: קלוֹנימוֹס ונעמי, בית תבנה, פרה אדומה, קיץ וחורף, מחניים. לספר מצורפת אחרית-דבר מאת אבנר הולצמן.
"הוא, לדעתי, אחד מגדולי סופרי העולם במאה העשרים, ואחד משני גדולי הפרוזה העברית, לצדו של י.ח. ברנר... סגנונו של ברדיצ'בסקי הוא מוסיקה צרופה, ומשפט אחד מתוך סיפוריו מכריע תשעים קילו של הספרות הישראלית העכשווית".
-פנחס שדה.
"על ברדיצ'בסקי אני יכול לדבר כמו שמדברים על קרוב רחוק; נאמר - על דוד שלא זכיתי להכירו אישית, מפני שהוא נפטר כשמונה-עשרה שנים לפני שנולדתי. אני קורא את סיפוריו בסקרנות, בכבוד ובתימהון, ובשעת הקריאה איזו פעימה 'גֶנֶטית' בתוכי מעידה על הקִרבה הרחוקה".
-עמוס עוז.
"אני מרגיש כמי שאביו הרוחני היה ברדיצ'בסקי".
-יורם קניוק....
|
|
7.
|
|
ברצף יצירתו של מיכה יוסף ברדיצ`בסקי מרובת התמורות מייחדים את החיבור שלפנינו - והיא הדיסרטאציה של מי``ב - שני סימנים: הלשון הפילוסופית הטהורה, סגנון מדעי מובהק, והשפה הגרמנית אשר השתמש בה כאן לראשונה. האם בהגותו של מי``ב יש למצוא המשך כלשהו לחשיבתו המאורגנת, המודרכת, כפי שהיא מתגלה כאן? התשובה, דומה, טמונה במהותו של הסופר, אשר יצירתו, לא רק זו של המספר ובעל האגדה, אלא גם זו של המבקר והחוקר, יסודתה ותכליתה שירה. ויוכיח משפט הסיום של החיבור, פנינה מחשבתית שחידושה יידרש כפיוט: ``המידה היא מידת כל הדברים`` כאנטיתזה של מימרתו הרלאטיביסטית של פרוטאגורס וכמותה עשויה להיות אימרה מכונפת. מתוך דברי ההקדמה של עמנואל בן-גריון...
|
|
9.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.כרך ראשון זה כולו חידוש. הוא כולל את חיבוריו של ברדיצ'בסקי מן השנתיים הראשונות ליצירתו (1888-1886), שאף לא אחד מהם כונס בספריו. לראשונה מצטייר בו דיוקנו של ברדיצ'בסקי הצעיר, המתלבט בין עולם ההלכה לעולם ההשכלה והעושה את ראשית צעדיו בתחום הסיפורת. הקרע שהתהווה בשנים אלה בינו לבין סביבת מוצאו משתקף גם בסיפורים (המבוססים על פרשת גירושיו מאשת נעוריו האהובה בשל "התמשכלותו") וגם במאמרים (המבקרים בין היתר את דרכי הלימוד בישיבות והקוראים ללימוד ההיסטוריה היהודית בצד החקירה והדרישה בהלכה. כך מסתמנים, כבר בשלב מוקדם זה, ניצניו של המרד בעולם האבות המסורתי, שעתיד היה להתגלות במלוא עוצמתו מאוחר יותר, כאשר גיבש ברדיצ'בסקי את משנת "שינוי ערכין" שלו....
|
|
11.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה....
|
|
22.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה. הכרך השני, המהווה המשך ישיר של קודמו, מכיל את חיבירו של ברדיצ'בסקי מן השנים 1890-1888. שני הכרכים יחד אוצרים, אפוא, את הפרק הראשון ביצירתו, הגנוז והעלום, מהופעתו הראשונה בספרות ב-1886 ועד שעזב לצמיתות את רוסיה מולדתו. המאמרים הכלולים בכרך זה, על סתירותיהם הפנימיות, משקפים את התלבטותו של כותבם בין דבקותו בעולם המסורת ואמונתו בכוח ההנהגה של הרבנים, לבין משיכתו אל עולם המעשים, הדעת והתרבות שמחוץ לתחום ישראל. ייחודו של ברדיצ'בסקי, כמי שחי את משבר היהדות ההיסטורית כחוויה איישת נוקבת ומייסרת, ניכר כבר במאמרים מוקדמים אלה, שהתהייה העקרונית על דרכו וגורלו של עם ישראל שזורה בהם לבלי הפרד בהלך נפשו הנסער של המבחר ערב יציאתו אל עתיד בלתי נודע במערב אירופה...
|
|
26.
|
|
זה יותר ממאה שנים נמשך העיון הביקורתי במפעלו הרוחני של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865 - 1921) מתוך הכרה במעמדו כאחד מנדבכי היסוד של הספרות העברית החדשה וחוליית מפתח בצמיחתה של זהות יהודית חילונית על סף המאה העשרים. בכרך זה מזומנת לקורא הארה רב - צדדית של יצירת ברדיצ'בסקי לאגפיה והיבטיה השונים, מהם שזוכים לטיפול מחקרי ראשון ומהם שזוכים לפרשנות חדשנית. בפתח הכרך פרסום ראשון, מן הארכיון, של מאה ממכתביו המוקדמים החושפים באופן ישיר ואינטימי את שלבי צמיחתו מבחור - ישיבה משכיל לסופר מודרני המיטלטל בין שורשי המסורתיים לשאיפותיו המהפכניות. בחמישה - עשר המחקרים החדשים שנכללו כאן מצויים עיונים ממוקדים בסיפור יחיד (נורית גוברין ואהרן קומם על הסיפור "ההפסקה"), במוטיב חוזר (מנוחה גלבוע ודוד יעקבסון על ייצוגה של הנצרות ועל מבנה הגנאלוגיה ברומן "מרים"), בטכניקות תיאור וסיפור (יצחק בן - מרדכי וחנה הרציג על תחבולות המסירה של המספר הברדיצ'בסקאי), או בפרשה ביוגרפית מסוימת (רות שנפלד על יחסי ביאליק וברדיצ'בסקי). מאמרים אחרים מתמודדים עם מכלולים רחבים ביצירתו (שמואל ורסס על מקומה של החסידות בעולמו על פי חיבורו הגנוז על רבי ישראל בעל שם טוב; שלמה אהרנסון על זיקתו לדוקטרינת הרצון הגרמנית; רינה בן - שחר על עיצוב הלשון בסיפוריו), ומציעים מפתחות שונים אל עולמו הסבוך (צפורה כגן על העיקרון האנתולוגי ככוח המניע חלקים רחבים ביצירתו; בעז ערפלי על המבע המשולב כעיקרון משמעותי בכתיבתו; צפרירה דין על התמורות בזיקתו להיסטוריה כמפתח לתורת "שינוי ערכין" שלו; אבנר הולצמן על תפיסתו הדתית המנוסחת בספרו "חורב" כמנוף להבנת יצירתו המאוחרת; עדי צמח על רישומה של הפילוסופיה המודרנית בעולם החידתי האבסורדי המעוצב ברומן "מרים"). כל אלה יחדיו מקדמים את חקר ברדיצ'בסקי עוד שלב אחד ופותחים פתח להמשך העיון ביצירתו מבסיס אינפורמטיבי ומושגי עשיר ומוצק יותר....
|
|
31.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה....
|
|
47.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה....
|
|
57.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנוּפָּה, עוּבַּד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל-פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.
בכרך זה כונסו, בתרגום מיידיש ומגרמנית, שלוש חטיבות יצירה שהתהוו במהלך העשור הראשון של המאה העשרים, אולם שוני כה עמוק שורר ביניהן עד שקשה להאמין כי יד אחת כתבה אותן.
השער הראשון כולל את מאמרי ברדיצ'בסקי ביידיש על תופעות שונות במרחב החיים היהודי במזרח-אירופה. משותפת להם זווית הראייה האינטימית, ברוח תפיסתו כי יידיש היא המדיום ההולם לתאר את חיי העיירה מבפנים ומתוך הזדהות.
פרספקטיבה מהופכת מתגלה במאמריו בגרמנית, המכונסים בשער השני. בהם ביקש להציג לאנשי המערב את אורחות החיים היהודיים המסורתיים מעמדה של מתבונן חיצוני, המשלבת אמפתיה עם ריחוק אנתרופולוגי. מתבונן זה מבליט את טיבו הפרדוקסלי של הקיום היהודי, הניצב על כרעי תרנגולת מבחינה חומרית ורק היסוד הרוחני האיתן מבטיח את המשכיותו.
ואילו החטיבה השלישית מכילה את יומן האמרות וההגיגים של ברדיצ'בסקי, שנכתב במקורו גרמנית. בניסוחים תמציתיים חותכים, לפרקים משולחי רסן, הוא מביע דעתו על נפש האדם, על המוסר והיופי, על דת ואמונה, על הספרות והאמנות, על הפילוסופיה וההיסטוריה, על הנשים, על הטבע והחושים, על האהבה, על הגורל והנס, על החיים והמוות, ופותח צוהר מפתיע אל מחשבתו בעניינים שמעולם לא התבטא בהם בפומבי. כך חושף כרך זה את ריבוי הרשויות שהתרוצצו בקרבו של ברדיצ'בסקי ומוסיף עוד חוליה בדרך לבניית דיוקנו השלם, הרחוק מכל הרמוניה, של אחד מאבות הספרות העברית החדשה....
|
|
60.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ´בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנופה, עובד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ´בסקי במלוא היקפה ועל-פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.
בכרך התשיעי כונסו בתרגום לעברית כל יצירות הסיפורת שחיבר מיכה יוסף ברדיצ´בסקי ביידיש - מאה וחמישה-עשר סיפורים, מונולוגים ומערכונים, שרובם ניתנים כאן בעברית בפעם הראשונה. זוהי חטיבת-יצירה כמעט בלתי מוכרת כיום, אף-על-פי שבתקופת התהוותה - העשור הראשון של המאה עשרים - עוררה ויכוח בין חסידים מובהקים (כגון שלום עליכם) לבין שוללים נמרצים (כגון י"ל פרץ). הקורא האמון על הפתוס הרגשי והעוצמה המיתולוגית המאפיינים את סיפוריו העבריים של ברדיצ´בסקי יגלה כאן ממדים חדשים ומפתיעים בדיוקנו של המחבר. מגמתו בסיפורים אלה הייתה לחדור אל עומק חייהם של פשוטי העם היהודים, ולשקף את החיוניות הפרימיטיבית הבלתי-מקולקלת שדימה למצוא בהם. לפיכך עיצב את רוב סיפוריו כמונולוגים מדוברים של דמויות עממיות, המעלות בלשונן המחוספסת עולם של חיים נמוכים, השגות מוגבלות, יצרים זעירים וחטאים קטנים וגדולים. "לא להרים את ההמון וללמדו בינה אני בא ולתת לו איזה דבר", הצהיר באחד ממכתביו, "כי אם לקחת הימנו ולשאוב משירתו וחשבונו של עולמו, כלומר ללמד את מהות נפשו הטבעית, שעמל אנכי למסרה בכל הדה ושפתה כמו שהיא מבלי כל הוספה ספרותית ושירית מצד המשורר". בין ההפתעות הנוספות המזומנות כאן לקורא- גילויים של הומור פראי, הסותר לכאורה את דימויו המקובל של ברדיצ´בסקי כסופר קודר ומיוסר. הכרך שלפנינו מצרף, אפוא, מכלול-יצירה ייחודי ומרתק לחשבונה של אחת מדמויות התשתית של הספרות והתרבות העברית בדורות האחרונים....
|
|
71.
|
|
ברדיצ'בסקי עסק בכתיבת מאמרים וביקורות. מאמריו ידועים בהתלהבות שבהם נכתבו ובסגנון המליצי שלהם. תפיסתו הרעיונית הושפעה מתורת ניטשה. הוא דרש מהיהודים לשנות את ערכיהם. לפתח את העצמיות ולמרוד במורשת האבות. הוא סלד מרוחניות יתרה, שלדעתו אפיינה את העם היהודי. הוא ביקש להפוך את האדם היהודי לאדם שלם יותר, מחובר אל הטבע ולא משועבד למסורת התרבותית. במאמריו הביא לידי ביטוי רעיונות אלה והשפיע השפעה ניכרת על הדור הצעיר. ברדיצ'בסקי כתב רומנים קצרים ,כ-150 סיפורים קצרים, נובלות ורומן גדול בשלושה חלקים - "מרים". בספריו הוא תיאר את היהודי החדש על רקע העיירה היהודית האופיינית לתקופה. הוא יצא במתקפה כנגד היהדות הישנה והכובלת וכתב על יהודי בעל יצרים, גשמי וקרוב אל הטבע. הוא תיאר את היחיד במאבקו בחברה ובכבלי המסורת שהיא כופה עליו. מתוך בין השמשות - "ומני אז אני הולך לבדי לטייל, בלי סיעת רעי, שזה דרכם שחוק וקלות-ראש, הרי אני כבר למעלה משלוש - עשרה ואחריותי עלי… והאחריות הלא רבה היא לבן - אדם עלי אדמות, כל נדנוד, כל נקיפת אצבע מלמטה תיכתב בספר שם למעלה, הכל יכתב שם, כל מעשי האדם ומחשבותיו." מתוך "פת לחם" - "ואני עודני נער אז. אבי היה רב בעיר מצער בישראל והכנסתו מועטה, מאבי אימי נשארה ירושה מעטה בתוך קרן קיימת , ורק את הריבית קיבל אבי מידי שנה בשנה, וזאת הוציאה אישתו השנייה שלם בניה, היא לא הייתה אישה רעה כלל, אבל עשתה את הקרוב לליבה…" ברדיצ'בסקי עסק בחקר סיפור העם ובחקר האמונה היהודית הקדומה. הוא התעניין בשומרונים ובדתם. כינס חומרים שאסף וגם דאג לחדשם. הוא פרסם אסופות של אגדות: "מאוצר האגדה", "צפונות ואגדות", "ממקור ישראל". עסק בחקר חמשת חומשי התורה. כמו כן, כתב כמה ספרים ביידיש ובגרמנית. כל כתביו נקבצו בשבעה כרכים הכוללים את מאמריו, סיפוריו והאגדות שכינס. "כתבים", הכרך השביעי של כתבי ברדיצ'בסקי, מציג את המהלך הראשון ביצירתו הסיפורית העברית של הסופר. כלולים בו כל הסיפורים שפרסם ברדיצ'בסקי מ-1898 עד 1904. לבו ועיקרו של כרך זה הוא הערוץ ה"אוטוביוגרפי" – סיפורים העוקבים אחר מהלך חייו של צעיר יהודי שצמח, כמו המחבר, בעיירה חסידית באוקראינה, ויצא ממנה מתוך מרד ומאבק כדי להגשים את מאווייו האינטלקטואליים והרגשיים במערב אירופה. המציאות המתוארת בסיפורים נשקפת מתוך נקודת המבט המורכבת של המספר, שיש בה ממדים הומוריסטיים ונצנוצים סטיריים לצד ראייה דטרמיניסטית טרגית. בד בבד מובלעת בהם ההשקפה על כוחות החיים והיֵצר הגנוזים בחברה קרתנית זו, ומחפשים להם מוצא. עוד כלולים בו סיפורים המבוססים על חוויות שחווה ברדיצ'בסקי בשנות לימודיו, והמציגים דמויות מן האוכלוסייה המגוונת של סטודנטים יהודים ולא יהודים שהתקבצו בערי האוניברסיטאות בגרמניה ובשווייץ בשלהי המאה התשע-עשרה....
|
|
93.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנוּפָּה, עוּבַּד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל-פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.
בכרך זה נאספו כל מאמריו העבריים של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי משמונה שנות חייו האחרונות (1921-1913), מהם שפרסם בחייו ומהם שנותרו בעיזבונו. בין הבולטים בהם: 'לתורת ההרחב והצמצום', ובו הערכה מחודשת של החסידוּת ברוח של ביקורת והתפכחות מן הקסם שהילכה עליו בצעירותו; 'קינים והגה והי', המבטא בלשון מקראית נשגבת את אבלו וזעמו על טבח משפחתו בידי פורעים אוקראינים בעיירת נעוריו דובובה; 'אחרי מות משורר ההתלבטות', שנכתב תחת רישומו המזעזע של רצח יוסף חיים ברנר. בצידם באות עשרות רשימות ביקורת ועיון על ספרים ישנים וחדשים מארון הספרים היהודי המסורתי, לרבות כרוניקות היסטוריות וספרי הלכה. ועוד נכללות כאן רשימות על יצירות ספרות בודדות שפורסמו בכתבי העת ועוררו בו עניין, ובתוכן דברים על שירי ביאליק, טשרניחובסקי, יעקב כַּהַן, זלמן שניאור, דוד פרישמן, ועל סיפורי עגנון, גנסין, שלום אש ואחרים. חלק מן הרשימות האלה נכתבו בעצמן כדברי שירה, בבחינת תגובות פיוטיות אינטואיטיביות על יסודות חזיוניים שמצא ביצירות הנדונות.
כרך זה אוצר, אפוא, בדרכו שלו את שמונה השנים האחרונות בחייו וביצירתו של ברדיצ'בסקי. נשקף ממנו, כמו מקודמיו, ריבוי הפנים של מחברו: סופר לירי, הוגה אנליטי, מבקר סוער ואירוני, מקונן זועם, מלומד מעמיק חקוֹר ששום דבר יהודי אינו זר לו.
בזה נחתמת מהדורת הכתבים של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שהחלה להתפרסם ב־ 1996. מעתה היא אוצרת בארבעת אלפים עמודיה את כל הסיפורים והמאמרים שחיבר מ־ 1886 עד 1921 בשלוש לשונות יצירתו. בשולי הכרך הובאו מפתח שמות ומפתח יצירות לכל ארבעה־עשר הכרכים....
|
|
94.
|
|
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנוּפָּה, עוּבַּד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל-פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה.
בכרך זה נאספו כל מאמריו העבריים של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שנכתבו בין שלהי 1908 לקיץ 1913. כלולות כאן סוגות שונות של כתיבה עיונית: מסות ליריות נרגשות, מאמרי הגות אנליטיים, מסות דיוקן נרחבות על סופרים והוגים, רשימות ביקורת על ספרי עיון וספרות יפה, רשימות פולמוס ומכתבי מחאה. תוכנם המגוון של המאמרים מעיד על התעניינותו רבת הצדדים של המחבר ועל עמדתו המקורית כלפי כל תופעה במרחב הספרות היהודית. יימצאו כאן בכפיפה אחת דיוני עומק במחשבתם של הוגים כאחד העם ודוד ניימרק בצד סקירות של ספרי הלכה ואפילו של ספר-עזר לאיתור שמות-עט וראשי תיבות; עיקרים של השקפה תיאולוגית בצד דברי מחאה על מצבם החומרי של סופרים ועל אורחותיה המקולקלות של הרפובליקה הספרותית העברית, ועוד כהנה. בתשתית הדברים מצויה ההכרה, שהיהדות היא תופעה פתוחה, מגוונת ורבת סתירות ששום דבר אנושי אינו זר לה.
בחייו של ברדיצ'בסקי הייתה זו תקופה של התחלות חדשות. אחרי תשע שנים של מגורים בעיר ברסלאו, הרחק מסביבת ידידים ועמיתים, העתיק את מגוריו ב-1911 לברלין, בירת המחקר והמדעים. המעבָר לברלין ביטא את רצונו להשיל מעליו את אדרת הפרוזאיקן והפובליציסט ולהתמסר למפעלי איסוף אגדות ומעשיות-עם ולביסוסן של השערותיו המהפכניות על ראשית התהוותו של עם ישראל. אולם בצד צלילתו לעומקם של מפעלי מחקר וכינוס רבי מידות לא נרגע בו הדחף ההגותי והמסאי. פירותיו נגלו במאמרים שכתב עד 1913 וגם באלה שהוסיף לחבר בשנים הבאות, ואשר יכונסו בכרך הבא, שיחתום את מהדורתנו.
...
|
|
![כל כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: מאוצר האגדה [קובץ א'] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי](/bookimages/covers90/903094.jpg "כל כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: מאוצר האגדה [קובץ א'] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי")
![כל כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: מאוצר האגדה [כרכים א'-ב'] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי](/bookimages/covers10/107434.jpg "כל כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי: מאוצר האגדה [כרכים א'-ב'] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי")
![כתבי ברדיצ'בסקי [כרך ג'] - כתבי ברדיצ'בסקי #3 - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי](/bookimages/covers22/220287.jpg "כתבי ברדיצ'בסקי [כרך ג'] - כתבי ברדיצ'בסקי #3 - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי")
![כתבי מיכה יוסף בן גוריון [מאמרים : בדרך - חלק ב : שנוי-ערכין] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי](/bookimages/covers54/546414.jpg "כתבי מיכה יוסף בן גוריון [מאמרים : בדרך - חלק ב : שנוי-ערכין] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי")
![כתבי מיכה יוסף בן גוריון [מאמרים : בדרך - חלק ג : עם וארץ] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי](/bookimages/covers54/546412.jpg "כתבי מיכה יוסף בן גוריון [מאמרים : בדרך - חלק ג : עם וארץ] - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי")
![כתבים יד' [כרך 14] - מאמרים, 1913-1921 - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי](/bookimages/covers99/990216.jpg "כתבים יד' [כרך 14] - מאמרים, 1913-1921 - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי")
![כתבים י"ג [כרך 13] - מאמרים 1913-1909 - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי](/bookimages/covers99/992651.jpg "כתבים י\"ג [כרך 13] - מאמרים 1913-1909 - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי")
