ביקורת ספרותית על רעם היופי - הספריה הקטנה # מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

---

מעבר לכריכה היפה, ולשם היפה, מה שמשך אותי בספר הזה בעיקר זה גב הספר.
יש איזה עניין כזה עם ספרים מתקופתו של ברדיצ'בסקי שלפעמים אני נתקל בהרבה כאלה שדואגים לתת להם טייטל שונה משל עגנון למשל.
מה הכוונה? הנה: "המציאות החברתית המוכרת של העיירות היהודיות היא כאן רק קרום דק, שמתחתיו מבעבעים פריצות גדר יצריות, אקסטזות אירוטיות, מסתורין ודמוניות, שסופם להוליך לתבוסות מרות. הדמויות חידתיות, האווירה ארכאית, וכוחות על טבעיים וגורל גזור מראש הם יד כבדה על הדמויות כל הימים."
כלומר, לא עוד סיפורי צדיקים נחמדים כאלה או סיפורי חייהם של יהודים בעיירות פולין ואיך שהם נכנסים מהשטעטל ויוצאים מהשטעטל, אלא הגשה יותר אותנטית שלהם מהבחינה היצרית והאנושית, מה שאני תמיד מחפש. יש המון ספרים שמביאים את כל מה שתואר פה בציטוט בשפע ובלי להתהדר בטייטלים כאלה, ויש גם הרבה ספרים שיכולים להיות מאוד משעממים מהבחינה הזאת. טוב לא משעממים למי שמחפש אווירה קסומה של דלות ויידישקייט "כמו של פעם" אבל נו, כל אחד ומה שתופס אותו.
אותי בכל אופן, הספר לא מאוד הרשים.
כל הסיפורים כתובים בשפה מאוד פיוטית וכיפית כאילו היה מדובר בקבוצת ילדים שיושבים סביב איזה מבוגר חביב שקורא להם לאט ובטעם, אבל לטעמי היה חסר בהם קצת מכל המתואר בגב הספר, מכל מה שציפיתי.
השווה בין כל הסיפורים זה שהכל סובב סביב איזו מישהי עם יופי מלהיט, ועם דרך הסיפור של הסופר, גם זה היה נחמד ומעניין.
אך מלבד הסיפור האחרון שכבר התחילו בו איזה ניצני אקשן וסערת רגשות, לא השתוממתי.
נהנתי, אבל בכל זאת רציתי קצת יותר.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על רעם היופי - הספריה הקטנה #