מיכה יוסף ברדיצ

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

סופר


» ספרים של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי שנקראים עכשיו:

קולונימוס ונעמי
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
1.
הרומאן 'מרים', פסגת כתיבתו של ברדיצ'בסקי ומשיאי הסיפורת העברית בכל הזמנים, נראה לנו היום מסעיר ונועז מאי-פעם, מסתורי בתכניו וחדשני בצורותיו. דווקא הקוראים בני המאה ה-21 יוכלו להעריך ביתר שאת את מקוריותו של הרומאן 'הפרוע' הזה. הגיבורה מרים, שהרומאן נפתח כאילו הוא מבקש להתרכז במעקב אחר תולדותיה ומסלול חייה, נעלמת שוב ושוב מחלל הספר, ושבה ומבליחה בו רק כדי להדהים ולהבהיל את המזדמנים למחיצתה בעצם יופיה המופלא, ולהצית בהם תשוקות מטורפות המוליכות למעשים קיצוניים, בלתי-נשלטים. הדמות הנגדית למרים היא כמדומה המספר עצמו, האחוז דחף בלתי-נשלט לזנוח את סיפור מרים כדי להציב ציון לְעולם שכבר איננו, עולמן של שתי עיירות יהודיות באוקראינה, אשר ממש בשעת כתיבת הספר (1921) עלה עליו הכורת. שעתו דחוקה, זמנו עלי אדמות קצוב, ולכן הוא נדחף לספר בבולמוס כל מה שמעלה זיכרונו, גם אם לכאורה אינו שייך לעצם סיפורו. כך מתקבלת למראית-עין מין פואטיקה דמויית דיון תלמודי אסוציאטיבי, שאינה הליכה אלא סיבוב, "הכל הוא אך לכאורה, דרך-אגב. הנך מחזיק דבר בעיונך ושוב הוא נשמט". אבל למעשה יש לקרעי הדמויות והאירועים אופי ייחודי. הם מצטרפים לכלל עולם רווּי כוחות הרסניים, שאת רוב המעשים בחללו מנמקת ומחוללת אנרגיה אירוטית אדירה. הקוראים ישתאו לנוכח דחיסותם, גיווּנם ותעוזתם של ביטויי הארוס המבעבעים כאן מתחת למעטה השגרתי של חיים נורמטיביים. ובאופן דומה גם נבקעת שוב ושוב, מדי שניים-שלושה עמודים, העברית הכמו-רבנית החמורה, ומפַכִּים ממנה קטעים ליריים מחשמלים, מן היפים שנכתבו אי-פעם בעברית. תהום אל תהום קורא: מרים כמו סופגת לתוכה את הספר כולו, ואנו תוהים מהם החוטים הבלתי-נראים, הבלתי-פתורים עד תום, אשר מנמקים את דמותה באמצעות עצם האקלים שאופף אותה. "אלף פיות לחידה, ובפתרון רק איזה הדים נשמעים", והלוא "בבגדי אלוהים היוצר עוד נדבקו חלקים-חלקים מעפרות תוהו ובוהו, וממלא האבק הזה את כל אשר עשה". אבנר הולצמן הוסיף הערות ואחרית-דבר. ...

2.
ספר זה מתאר את שנות הצמיחה וההתגבשות של יצירת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, דמות מפתח בתולדות הספרות העברית ובתולדות המחשבה היהודית בדורות האחרונים. ברדיצ'בסקי, שהופיע על בימת הספרות בשנות השמונים של המאה הי"ט כ"משכיל תורני" מובהק, ניתק בשרשרת של משברים גם מן הדבקות בעולם המסורת וגם מן האידיאלים של תנועת ההשכלה, ופיתה את השקפתו המהפכנית על "שינוי ערכין" בישראל, שהעמידה אותו בפתח המאה העשרים כמנהיגו של דור ספרותי חדש, כאחד מראשי מבססיה של זהות יהודית חילונית וכאחד מאבותיה של הסיפורת העברית המודרנית. הספר מציג, שלב אחרי שלב, את צמיחת תודעתו של ברדיצ'בסקי כאמן בד בבד עם התגבשות מושגי היסוד בהגותו. נקודת המוצא של תהליך זה היא ההרמוניה הנפשית בחיקו של עולם המסורת. סיומו - בהוויה הטרגית של "הקרע שבלב" בין השאיפה לצאת אל המרחבים האוניברסליים לבין עבותותיו של עולם האבות, המושכים בעוצמה את מי שצמח בתוכו. הדיון מבוסס על כל חיבוריו המוקדמים של ברדיצ'בסקי, שרובם לא כונסו בכתביו, ועל אלפי תעודות ארכיוניות - מכתבים, יומנים וכתבי - יד - הזוכות כאן לעיון מחקרי ראשון. המחבר הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל - אביב, ומופקד על "גנזי מיכה יוסף", ארכיון מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בחולון. מספריו: "אביגדור המאירי וספרות המלחמה" (1986); "הכרת פנים - מסות על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי" (1993)....

3.
4.
5.
6.
7.
ברצף יצירתו של מיכה יוסף ברדיצ`בסקי מרובת התמורות מייחדים את החיבור שלפנינו - והיא הדיסרטאציה של מי``ב - שני סימנים: הלשון הפילוסופית הטהורה, סגנון מדעי מובהק, והשפה הגרמנית אשר השתמש בה כאן לראשונה. האם בהגותו של מי``ב יש למצוא המשך כלשהו לחשיבתו המאורגנת, המודרכת, כפי שהיא מתגלה כאן? התשובה, דומה, טמונה במהותו של הסופר, אשר יצירתו, לא רק זו של המספר ובעל האגדה, אלא גם זו של המבקר והחוקר, יסודתה ותכליתה שירה. ויוכיח משפט הסיום של החיבור, פנינה מחשבתית שחידושה יידרש כפיוט: ``המידה היא מידת כל הדברים`` כאנטיתזה של מימרתו הרלאטיביסטית של פרוטאגורס וכמותה עשויה להיות אימרה מכונפת. מתוך דברי ההקדמה של עמנואל בן-גריון...

8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
זה יותר ממאה שנים נמשך העיון הביקורתי במפעלו הרוחני של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865 - 1921) מתוך הכרה במעמדו כאחד מנדבכי היסוד של הספרות העברית החדשה וחוליית מפתח בצמיחתה של זהות יהודית חילונית על סף המאה העשרים. בכרך זה מזומנת לקורא הארה רב - צדדית של יצירת ברדיצ'בסקי לאגפיה והיבטיה השונים, מהם שזוכים לטיפול מחקרי ראשון ומהם שזוכים לפרשנות חדשנית. בפתח הכרך פרסום ראשון, מן הארכיון, של מאה ממכתביו המוקדמים החושפים באופן ישיר ואינטימי את שלבי צמיחתו מבחור - ישיבה משכיל לסופר מודרני המיטלטל בין שורשי המסורתיים לשאיפותיו המהפכניות. בחמישה - עשר המחקרים החדשים שנכללו כאן מצויים עיונים ממוקדים בסיפור יחיד (נורית גוברין ואהרן קומם על הסיפור "ההפסקה"), במוטיב חוזר (מנוחה גלבוע ודוד יעקבסון על ייצוגה של הנצרות ועל מבנה הגנאלוגיה ברומן "מרים"), בטכניקות תיאור וסיפור (יצחק בן - מרדכי וחנה הרציג על תחבולות המסירה של המספר הברדיצ'בסקאי), או בפרשה ביוגרפית מסוימת (רות שנפלד על יחסי ביאליק וברדיצ'בסקי). מאמרים אחרים מתמודדים עם מכלולים רחבים ביצירתו (שמואל ורסס על מקומה של החסידות בעולמו על פי חיבורו הגנוז על רבי ישראל בעל שם טוב; שלמה אהרנסון על זיקתו לדוקטרינת הרצון הגרמנית; רינה בן - שחר על עיצוב הלשון בסיפוריו), ומציעים מפתחות שונים אל עולמו הסבוך (צפורה כגן על העיקרון האנתולוגי ככוח המניע חלקים רחבים ביצירתו; בעז ערפלי על המבע המשולב כעיקרון משמעותי בכתיבתו; צפרירה דין על התמורות בזיקתו להיסטוריה כמפתח לתורת "שינוי ערכין" שלו; אבנר הולצמן על תפיסתו הדתית המנוסחת בספרו "חורב" כמנוף להבנת יצירתו המאוחרת; עדי צמח על רישומה של הפילוסופיה המודרנית בעולם החידתי האבסורדי המעוצב ברומן "מרים"). כל אלה יחדיו מקדמים את חקר ברדיצ'בסקי עוד שלב אחד ופותחים פתח להמשך העיון ביצירתו מבסיס אינפורמטיבי ומושגי עשיר ומוצק יותר....

19.
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ`בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו, שנופה, עובד ונערף מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ`בסקי במלוא היקפה ועל פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה. כרך ראשון זה כולו חידוש. הוא כולל את חיבוריו של ברדיצ`בסקי מן השנתיים הראשונות ליצירתו (1888-1886), שאף לא אחד מהם כונס בספריו. לראשונה מצטייר בו דיוקנו של ברדיצ`בסקי הצעיר, המתלבט בין עולם ההלכה לעולם ההשכלה והעושה את ראשית צעדיו בתחום הסיפורת. הקרע שהתהווה בשנים אלה בינו לבין סביבת מוצאו משתקף גם בסיפורים (המבוססים על פרשת גירושיו מאשת נעוריו האהובה בשל ``התמשכלותו``) וגם במאמרים (המבקרים בין היתר את דרכי הלימוד בישיבות והקוראים ללימוד ההיסטוריה היהודית בצד החקירה והדרישה בהלכה. כך מסתמנים, כבר בשלב מוקדם זה, ניצניו של המרד בעולם האבות המסורתי, שעתיד היה להתגלות במלוא עוצמתו מאוחר יותר, כאשר גיבש ברדיצ`בסקי את משנת ``שינוי ערכין`` שלו....

20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
מהדורה חדשה זו של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מן האבות המייסדים של הספרות העברית המודרנית, שונה לחלוטין מקודמותיה בממדיה, בתכולתה ובעקרונות עריכתה. כרכי הכתבים שהיו מצויים בידינו עד כה הכילו, למעשה, מבחר חלקי ביותר מיצירתו שנוּפָּה, עוּבַּד ונערך מחדש בידי המחבר בשנותיו האחרונות במגמה להציג דיוקן עקרוני על-זמני של משנתו ההגותית ושל עולמו הסיפורי. המהדורה הנוכחית מבקשת, לעומת זאת, לשחזר את יצירתו של ברדיצ'בסקי במלוא היקפה ועל-פי סדר התהוותה, ובכך לחבר אותה מחדש אל ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים האותנטיים שמתוכם נולדה. בכרך זה כונסו, בתרגום מיידיש ומגרמנית, שלוש חטיבות יצירה שהתהוו במהלך העשור הראשון של המאה העשרים, אולם שוני כה עמוק שורר ביניהן עד שקשה להאמין כי יד אחת כתבה אותן. השער הראשון כולל את מאמרי ברדיצ'בסקי ביידיש על תופעות שונות במרחב החיים היהודי במזרח-אירופה. משותפת להם זווית הראייה האינטימית, ברוח תפיסתו כי יידיש היא המדיום ההולם לתאר את חיי העיירה מבפנים ומתוך הזדהות. פרספקטיבה מהופכת מתגלה במאמריו בגרמנית, המכונסים בשער השני. בהם ביקש להציג לאנשי המערב את אורחות החיים היהודיים המסורתיים מעמדה של מתבונן חיצוני, המשלבת אמפתיה עם ריחוק אנתרופולוגי. מתבונן זה מבליט את טיבו הפרדוקסלי של הקיום היהודי, הניצב על כרעי תרנגולת מבחינה חומרית ורק היסוד הרוחני האיתן מבטיח את המשכיותו. ואילו החטיבה השלישית מכילה את יומן האמרות וההגיגים של ברדיצ'בסקי, שנכתב במקורו גרמנית. בניסוחים תמציתיים חותכים, לפרקים משולחי רסן, הוא מביע דעתו על נפש האדם, על המוסר והיופי, על דת ואמונה, על הספרות והאמנות, על הפילוסופיה וההיסטוריה, על הנשים, על הטבע והחושים, על האהבה, על הגורל והנס, על החיים והמוות, ופותח צוהר מפתיע אל מחשבתו בעניינים שמעולם לא התבטא בהם בפומבי. כך חושף כרך זה את ריבוי הרשויות שהתרוצצו בקרבו של ברדיצ'בסקי ומוסיף עוד חוליה בדרך לבניית דיוקנו השלם, הרחוק מכל הרמוניה, של אחד מאבות הספרות העברית החדשה....

40.
41.
42.
43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.
52.
53.
54.
55.
56.
57.
58.
59.
60.
61.
62.
63.
64.
65.
66.
67.
68.
69.
70.
71.
72.
73.
74.
75.
76.
77.
78.
79.
80.
81.
82.
83.
84.
85.
86.
87.
88.
89.
90.
91.
92.
93.

רומן זה הוא האחרון שכתב ברדיצ'בסקי, למעשה את שני הפרקים האחרונים הכתיב לבנו כשהוא שוכב במיטתו לאחר שעבר התקף לב קשה. הוא נפטר שבועיים לאחר ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
העברית ישנה, יפה וייחודית - כזו ששבתה אותי כשקראתי לפני כמה שנים את הקובץ "רעם היופי" לברדיצ'בסקי, והביאה אותי למרים. הכריכה האחורית קוראת "... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר זה אינו ספר קל בכלל. די לציין כי העורך הוסיף למעלה מחמש מאות הערות שולים להבארת הדברים בו (על ספר של מאתיים עמודים שכתוב עברית) על מנת ל... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
איך הייתם מתייחסים לספר שמעורר בכם ציפייה לסיפור שבו דמות אחת מרכזית תהווה ציר לסיפור כולו, בין אם הוא רומן חניכה, רומן משפחתי או אפילו הי... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ