ברצף יצירתו של מיכה יוסף ברדיצ`בסקי מרובת התמורות מייחדים את החיבור שלפנינו - והיא הדיסרטאציה של מי``ב - שני סימנים: הלשון הפילוסופית הטהורה, סגנון מדעי מובהק, והשפה הגרמנית אשר השתמש בה כאן לראשונה. האם בהגותו של מי``ב יש למצוא המשך כלשהו לחשיבתו המאורגנת, המודרכת, כפי שהיא מתגלה כאן? התשובה, דומה, טמונה במהותו של הסופר, אשר יצירתו, לא רק זו של המספר ובעל האגדה, אלא גם זו של המבקר והחוקר, יסודתה ותכליתה שירה. ויוכיח משפט הסיום של החיבור, פנינה מחשבתית שחידושה יידרש כפיוט: ``המידה היא מידת כל הדברים`` כאנטיתזה של מימרתו הרלאטיביסטית של פרוטאגורס וכמותה עשויה להיות אימרה מכונפת. מתוך דברי ההקדמה של עמנואל בן-גריון

שם הספר
ברדיצבסקי - פרקי ספרות
על הקשר בין האתיקה לאסתטיקה
ממקור ישראל
מרים - רומאן מחיי שתי עיירות - הספריה הקטנה #
צפונות ואגדות [מהדורת עם עובד]