ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 באוקטובר, 2017
ע"י yuvalritt
ע"י yuvalritt
העברית ישנה, יפה וייחודית - כזו ששבתה אותי כשקראתי לפני כמה שנים את הקובץ "רעם היופי" לברדיצ'בסקי, והביאה אותי למרים. הכריכה האחורית קוראת "הגיבורה מרים [..] נעלמת שוב ושוב מחלל הספר, ושבה ומבליחה בו רק כדי להדהים ולהבהיל את המזדמנים למחיצתה בעצם יופיה המופלא, ולהצית בהם תשוקות מטורפות המוליכות למעשים קיצוניים, בלתי נשלטים". אבל לא זיהיתי זיקה מספקת בין אזכוריה, לבין המעשים האחרים המתוארים למעשה במקביל וללא קשר אליה וליופיה.
אותם "מעשים קיצוניים" - איש נושק אישה לא לו, אישה נוטשת תינוקה על מפתן בית חמיה בחורף והוא קופא למוות - לא זיעזעו אצלי את אמות הסיפים, ולדעתי לא משום שכיום החברה שלנו שונה וקהינו, אלא כי אלה מובאים בלאקוניות מה. עבורי רובן היו אוסף סערות בכוס תה בשטעטעל יהודי, מתובלים בתיאורי הכנות לקראת שבת המלכה לצד אנשי קהילה שלא מקפידים במצוותיהם. הרבה דמויות משנה נזכרות עם הופעתן ותולדתן ואורחותיהן, רק כדי להישכח לאחר עמוד או שניים, ונדמה שהתכלית היא ליצור ציור ססגוני ורב פרטים של קהילה תוססת. עושר מבורך, אך פה יש כבר גודש, והוא בעיניי גורע.
חשתי בדמיון ל"עבד" של בשביס זינגר, גם ממנו לא נהניתי שכן חזר על עצמו עד זרא.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
