» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (93):
ספרי השירה שמלווים אותי,
שירה,
Wishlist - רומאן,
בכל שיר יש סיפור-השירים שלי ,
ספרי שירה,
רשימת הקריאה של ראובן פלד,
ספרים שאני רוצה לקנות,
מדף הספרים שלי,
ספרים שצריך לקרוא,
ספרי שירה שאני משתוקקת לקרוא בהזדמנות.,
קראתי ,
✔ נרכש בסיפור חוזר,
שירה מומלצת,
ספרי שירה,
ספרי ההתבגרות שלי,
GT,
פרוזה ושירה,
שירה, מחזות, כתיבה, ביקורת ספרות, מוסיקה ומוסיקאים למכירה,
שבוע הספר 2016,
ספרות מתורגמת ,
מוצלח, משובח, הֵיאָח!,
יגיע זמנם,
ברלין (הקברט ועוד ...),
ספר הבא שלי,
ספרים שקראתי,
רוצה לקרוא,
ספרים שאהבתי,
ספרים שבנו את האנושות, ספרים שהרסו את האנושות, ספרים שיגזלו את זמנך ויטרדו את מנוחתך - ספרי מופת וסטיות אחרות,
ספרים שקראתי,
מחזות,
FIFO & LIFO,
לא הכל ורוד,
מחזות,
נדירים , מעניינים ומה שבינהם,
רשימת ספרים שקראתי,
אין סוף ספרים,
ספרים שקראתי,
מחזות,
אמנות,
קראתי ואהבתי,
בגרות בספרות,
א,
הספרים שלי,
רוצה לקרוא,
רוצה לקרוא,
קריאה שניה,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
RTBCPT3,
גברת עם סלים,
הרכבת כבר עברה בתחנה,
נרת2,
הספרייה של ש. ,
ספרים שקראתי,
קריטי לעולם,
ספרים היסטוריים,
בא לי לקרוא ואין ברשותי,
ספרים לקריאה,
למכירה - רשימה כוללת של כל הספרים,
מחזות ותסריטים למכירה,
רשימה,
שמות שמושכים את העין,
רשימה,
ספרי מופת,
סדר על המדף: ספרות מתורגמת,
ספרים שקראתי,
כתבתי עליהם ביקורת.,
ספרות -תרגום,
2014,
להשיג,
מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות,
לקחת מהספריה,
לקרוא אבל בצ'יל,
2020 פואנטה℗,
עם עובד,
יום אחד אקרא את הספר הזה,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
אהבתי,
Read it,
On The Shelf,
ספרי חובה,
גיבורות ששמחתי להכיר,
לקרוא לקרוא לקרוא,
שוטי שוטי ספינתי,
ברטולד ברכט,
שואה,
ראשון כחדש שני טוב,
צריך להוסיף תקציר,
קלאסי,
קראתי,
Would like to read,
לקריאה עתידית,
ספרות מתקופת השואה ומלחה"ע ה2,
אמנות פלסטית , צילום , פילוסופיה של האמנות,
עוד ...
|
|
1.
|
|
שלושה מחזות מאת ברטולט ברכט כלולים בספר זה. "אמא קוראז' וילדיה" "הנפש הטובה מסצ'ואן" "אופרה בגרוש"....
|
|
2.
|
|
עוד שנים רבות לאחר מותו נותר ברכט המשורר כמו פצצת זמן חבויה שהמשיכה לתקתק באין רואה מתחת לספרות העולמית. שירתו הוסתרה זמן רב על ידי הדראמות והתיאוריות שלו. מרבית שיריו של ברכט לא כונסו בספרים או לא פורסמו כלל בחייו של המחבר. עם זאת יש לשירתו מעמד ראשוני ביצירתו. ברכט המחזאי הוא בראש וראשונה משורר, והיום, לאחר שנתפרסמה מרבית שירתו חשובים רבים שהיא ההישג הספרותי החשוב ביותר שלו. ברכט מתמודד בשיריו עם גורלו של אדם בג`ונגל של הכרך המודרני, עם חיי האדם מול האידיאולוגיות הגדולות של המאה העשרים והמשטרים הטוטליטראים, ועם ``גלות המשוררים``. שיריו מבססים פואטיקה מודרניסטית של שיר ישיר, בוטה, מנוזר -שונה מאוד מן הדגם האליוטי של שיר תרבותי, קשה, מרוכז בלשונו. בשנים האחרונות, כשחלק מן השירה העברית פונה לחיפושי דרך דומים, יש בהבאתו של ברכט המשורר לעברית ברכה גם לשירה שלנו. בספר זה ניתן לראשונה בעברית, מבחר רחב משירתו של ברכט על כל תקופותיה, בתרגום חזק וגמיש, המוסר את הג`סטה הריתמית של ברכט המשורר....
|
|
5.
|
|
"אלת המלחמה קצרה את אירופה כדי מחציתה, אך היתה עדיין צעירה ויפה וחככה בדעתה אם לקפוץ גם לאמריקה - כאשר במסעדה של תחנת הרכבת בהלסינגפורס ישבו שני גברים, הביטו מדי פעם בחשדנות סביב ושוחחו על פוליטיקה." כך נפתחת סדרת השיחות בין ציפל וקאלה - ביטוי שנון ומבריק למצב של "היות פליט", ותגובה אנושית חדורת מודעות חברתית ופוליטית, בהומור שחור ומושחז היטב, לזוועות המתרחשות בחיי אדם בעת מלחמה. ברטולט ברכט עזב את גרמניה למחרת היום בו העלו הנציונאל סוציאליסטים את הרייכסטאג באש. על שריפת ספריו שמע בהיותו בדרכים. הדיאלוגים נכתבו ברובם בעת שהותו בפינלנד (1941 - 1940). הם מבטאים את קשיי הקיום של אדם נרדף, המחפש חוף מבטחים לעגון בו ומבקש לזכות במעט שלוות נפש עד יעבור זעם. שיחות של פליטים ראה אור עם פרסום עזבונו הספרותי של ברכט, בשנת 1961, והוא מוגש עתה לקורא העברי....
|
|
6.
|
|
בשנים האחרונות של רפובליקת ויימר פעלו בשולי האמנות הממסדית בגרמניה אנשי תיאטרון ומלחינים, שיצירותיהם עסקו בבעיות אתיות, חברתיות ופוליטיות. אלה היו מחזות, אופרות,קנטטות ותסכיתים שנכתבו לפסטיבלי "המוזיקה החדשה" ולקבוצות של חובבים, תלמידי בית ספר ופועלים. במסגרת זו חיבר ברטולד ברכט את המחזות הלימודיים, כשהוא משתף בעבודה כמה מחבריו ואת המלחינים פאול הינדמית, קורט וייל, הנס אייסלר ופאול דסאו, היום נראה שהמחזות הלימודיים, ובעיקר "האמצעים שיש לנקוט", הם היצירות המזוככות, החדשניות והמאתגרות ביותר של ברכט. קובץ זה כולל גם את אופרת התלמידים "האומר כן" ו"האומר לא", "המחזה הלימודי של באדן-באדן על ההסכמה" ו"היוצא מהכלל והכלל". בנספח מבוא מבחר מתוך "סיפורי אדון קוינר" ברטולט ברכט (1898-1956) היה מגדולי המשוררים והמחזאים במאה העשרים. ב-1933 נאלץ לעזוב את גרמניה לשנום ארוכות של גלות, שאחוריהן שב לברלין המזרחית וניהל שם את "האנסמבל הברלינאי". ספרו "שיחות של פליטים" ראה אור בהוצאת שוקן (1996)...
|
|
7.
|
|
הספר הזה מציע לראשונה תרגום לעברית של כל הטקסטים שמקובל למנותם עם "סיפורי מר קוינר". מר קוינר, "האדם החושב", ליווה את ברכט ביצירתו כשלושים שנה, מ - 1929 ועד סמוך למותו ב - 1956. אלה היו שלושים שנה של תמורות ותהפוכות הן בארצו ובעולם והן בחייו האישיים של המחזאי והמשורר, ו,סיפורי מר קוינר" טבועים בחותמן, הגם שלא במישרין כמו השירים והמחזות. שכן מר קוינר אומר את דברו כל השנים האלה בסגנון האחד והמיוחד שהועיד לו ברכט מראשית ברייתו - במעשיות, בסיפורים, במשלים ובאפוריזמים. מקצת דבריו נהיו פופולריים מאוד והם מצוטטים שוב ושוב, אחרים קשים יותר להבנה וחלקם אף אניגמטיים למדי בתמציותם ובצמצומם. אבל האוסף הקטן כולו נקרא בהנאה, בעניין ובסקרנות גדולה, מפני שבגיוונו הרב הוא מגרה את יצר הפרשנות לנסות עוד ועוד דרכים כדי לרדת לסוף דעתו של מר קוינר, הטוען באחד הקטעים הקצרצרים (ושמא ברכט הוא הטוען זאת):"האומנם? חיוניותם של 'סיפורי מר קוינר', שעומדת להם עד היום, מעוררת את הקורא להתלבט בשאלה הזאת ואפילו לענות עליה בחיוב, אם נלהב ואם מסויג, אם ברצינות ואם מתוך שעשוע. כי את מר קוינר זה אי אפשר לפתור בלא כלום ואת יוצרו, ברטולט ברכט, ודאי וודאי שלא, גם אם השתנו הזמנים....
|
|
8.
|
|
24 ליטוגרפיות של גרשון קניספל...
|
|
11.
|
|
עלייתה ונפילתה של העיר מהאגוני היא היצירה המשותפת האחרונה של יוצרי אופרה בגרוש, ברטולט ברכט וקורט וייל. באופרה מהאגוני עורכים השניים חשבון נוקב עם עולמה החומרני והריק מערכים של החברה הקפיטליסטית : העיר מהאגוני היא גן עדן הדוניסטי, שבה הכל מותר – זלילה וסביאה, נשים והימורים, והפשע היחיד הוא חסרון כסף לשלם בעד שפע תענוגותיה. סיפור אהבתם של ההרפתקן ג'ימי מהוני לזונה ג'ני משמש מסגרת לפרשת עליתה ונפילתה של עיר התענוגות האגדית, ושל החברה הקפיטליסטית בשלב ניוונה האחרון. האופרה בוצעה על בימת האופרה הישראלית החדשה בתרגומו של אברהם עוז.
ברטולט ברכט (1956-1898) היה מן החשובים בסופרי גרמניה במאה זו. לאחר שלמד רפואה ומדעי הטבע פנה אל התיאטרון והיה מחזאי ובמאי במינכן, ואחר כך שיתף פעולה כמחזאי עם מקס ריינהארדט בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה נמלט ונדד בארצות שונות. ב-1948 שב לגרמניה, לברלין המזרחית, וניהל עד מותו - עם רעייתו, השחקנית הלנה ויגל – את "ברלינר אנסמבל". מהידועים במחזותיו, שהוצגו בארץ : אופרה בגרוש (1928), חיי גלילאו (1939), אמא קוראז' (1939), הנפש הטובה מסצ'ואן (1941), מעגל הגיר הקווקזי (1945)...
|
|
13.
|
|
ברטולט ברכט פיתח מן המחזה אופרה בגרוש גירסה אֶפית: רומן בגרוש, שיצא לאור לראשונה ב-1934. בסאטירת-נוכלים סארקסטית על הקאפיטליזם מופיעות הדמויות הבלתי נשכחות של האופרה: מק הגנגסטר; פיצ'אם מלך הקבצנים; פולי, בתו חולת-האהבה. כמו-כן משובצים ברומן פזמונים מאופרה בגרוש ובלדות עתיקות.
רדיפת הבצע, שחיתות השלטונות, ייאושם של האנשים הקטנים, "היושר הבריטי" – כל אלה ארוגים בעלילה רבת-מתח ועזת-לשון.
ברטולט ברכט (1956-1898) היה מן החשובים בסופרי גרמניה במאה זו. לאחר שלמד רפואה ומדעי-הטבע פנה אל התאטרון והיה מחזאי ובמאי במינכן, ואחר כך שיתף פעלה כמחזאי עם מקס ריינהארדט בברלין. על מחזהו תופים בלילה זכה בפרס קלייסט. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה נמלט ונדד לאוסטריה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, רוסיה, ארצות הברית ושוויץ. ב-1948 שב לגרמניה, לברלין המזרחית, וניהל עד מותו – עם רעייתו, השחקנית הלנה ויגֶל – את "ברלינר אנסמבל".
מהידועים במחזותיו, שהוצגו גם בארץ: אופרה בגרוש (1928), חיי גליליאו (1939), אמא קוראז' (1939), הנפש הטובה מסצ'ואן (1941), מעגל הגיר הקווקזי (1945).
...
|
|
18.
|
|
המחזה אדם הוא אדם הוא אבן דרך חשובה ביצירתו של המשורר והמחזאי ברטולט ברכט (1956-1898).
מהרבה בחינות זהו מחזה הפתיחה ל“תיאטרון האפי“ שיסד ברכט (ושברוחו כתב מחזות כמו אמא קוראז' ומעגל הגיר הקווקזי), ושהקנה לו את מעמדו כאחד מגדולי המחזאים במאה ה-20. באדם הוא אדם פיתח ברכט בפעם הראשונה את תפיסתו התיאטרונית והפוליטית על ה“ניכור“, כלומר על היות האדם כל אחד אחר, או אף אחד אחר, פרט שהאינדיווידואליות שלו היא “תפקיד במחזה“; כאן העצים בפעם הראשונה את תפקיד האשה, שיילך ויקבל משמעות גדולה יותר ויותר במחזותיו הבאים; כאן יגדיר בפעם הראשונה את המשחק הקומי כמשחק האידיאלי בתיאטרון, כלומר השחקן לא כמי שמחקה את העולם ואת דמויותיו, אלא כמי שמציע עולם אחר ובורא דמויות שטרם ראינו כמותן. במלים אחרות, ברכט של האסתטיקה והתפיסה ה“מרקסיסטית“ נולד במחזה הזה.
המחזה, שהוצג לראשונה בברלין ב-1926, מוסיף להיות רלוונטי בימינו והועלה מחדש בשנת 2015 על ידי “תיאטרון החאן“ הירושלמי.
ארבעה חיילים בריטים בתת היבשת ההודית יוצאים לבזוז מקדש בודהיסטי ליד העיר קילקואה. אחד מהם נלכד, ואינו יכול להגיע למסדר הערב. בהעדרו, עלול הסמל להפליל את הרביעייה. כדי להימנע מעונש מחליטים שלושת הנותרים למצוא אדם שיסכים לשנות את שמו ולקבל את המספר האישי של חברם האבוד. המשימה עולה יפה. הם מוצאים את גאלי גיי, סבל אירי, מתיישב מהעיר קילקואה שיצא לתומו לקנות דג לארוחת הערב, הוא נופל בפח ומדגים לנו כי “אדם הוא אדם“, עניין של שם ותעודת זהות. כשנשלם תהליך הדה־אינדיווידואליזציה, הוא יורה במקלע לתוך שיירה של פליטים.
המחזה מופיע כאן בתרגום עברי חדש של יצחק לאור, שאף הוסיף אחרית דבר מרחיבת דעת....
|
|
