בשנים האחרונות של רפובליקת ויימר פעלו בשולי האמנות הממסדית בגרמניה אנשי תיאטרון ומלחינים, שיצירותיהם עסקו בבעיות אתיות, חברתיות ופוליטיות. אלה היו מחזות, אופרות,קנטטות ותסכיתים שנכתבו לפסטיבלי "המוזיקה החדשה" ולקבוצות של חובבים, תלמידי בית ספר ופועלים. במסגרת זו חיבר ברטולד ברכט את המחזות הלימודיים, כשהוא משתף בעבודה כמה מחבריו ואת המלחינים פאול הינדמית, קורט וייל, הנס אייסלר ופאול דסאו, היום נראה שהמחזות הלימודיים, ובעיקר "האמצעים שיש לנקוט", הם היצירות המזוככות, החדשניות והמאתגרות ביותר של ברכט. קובץ זה כולל גם את אופרת התלמידים "האומר כן" ו"האומר לא", "המחזה הלימודי של באדן-באדן על ההסכמה" ו"היוצא מהכלל והכלל". בנספח מבוא מבחר מתוך "סיפורי אדון קוינר" ברטולט ברכט (1898-1956) היה מגדולי המשוררים והמחזאים במאה העשרים. ב-1933 נאלץ לעזוב את גרמניה לשנום ארוכות של גלות, שאחוריהן שב לברלין המזרחית וניהל שם את "האנסמבל הברלינאי". ספרו "שיחות של פליטים" ראה אור בהוצאת שוקן (1996)