ביקורת ספרותית על סיפורי מר קוינר - פרוזה אחרת # מאת ברטולט ברכט
ספר טוב

---

איך נראה לכם שאדם חכם, ציני עם אהבה לספרות ותיאטרון, עם רעיונות נשגבים על צדק ושיוויון ישרוד שניים מהמשטרים הטוטליטריים, הרצחניים והמסוכנים ביותר במאה העשרים? באמצעות בריאת איזו דמות דמיונית שתוכל לומר את מה שאסור לומר, שבמסווה של הומור או פילוסופיה תאפשר ליוצרה מעט חופש דיבור. גבירותי ורבותי - הכירו את מר קוֹיְנֶר.
ברכט המוכר אצלנו מעט בזכות השנינות והדרמטיות בה כתב מחזות, בזכות החיבור למוסיקה של קורט וייל ב"אופרה בגרוש", ברכט זה המציא את מר קוֹיְנֶר שליווה אותו במשך 30 שנות היצירה האחרונות שלו, היה לו לפה ואיפשר לו לחיות וליצור בגרמניה המזרחית, הקומוניסטית שאולי אם מישהו אחר, ולא מר קוֹיְנֶר היה אומר דברים דומים, גורלו היה נחרץ.

- "מי שנושא את הידע אסור לו להילחם; ולא לומר את האמת; ולא לעשות לו טובה; ולא להימנע מלאכול; ולא לדחות כיבודים; ולא לגלות את זהותו; מי שנושא את הידע אין לו מכל המידות הטובות אלא מידה אחת: שהוא נושא את הידע".
- "מר קוֹיְנֶר אומר שהוא בעד הצדק. לכן טוב הדבר שלדירתו תהיה יותר מיציאה אחת".
- "איש אחד שאל את מר קוֹיְנֶר אם יש אלוהים. 'שקול בדעתך' ענה מר קוֹיְנֶר 'אם התנהגותך תשתנה בעקבות התשובה. אם לא תשתנה, אפשר להניח לשאלה. אם היא כן תשתנה, כבר החלטת: אתה זקוק לאלוהים'".
- "טעות היא לחשוב שאין להפריך איוולת אלא בעזרת החוכמה. הרבה מאד דברי איוולת הובאו לעולם כדי להפריך דברי איוולת..."

הספר הזה הוא אסופה של קטעים קצרצרים. רובם כוללים מספר משפטים והתמצות מועיל להם: חלקם שנונים ואפילו מצחיקים, את חלקם לא הצלחתי לפענח. הספר הזה הוא ספר צפנים, ששימש את ברכט איש המלים, להגיד דברים שאם לא ייאמרו הוא יתפוצץ. לא קראתי אותו כמו ספר קריאה - בעיקר כי התעכבתי ונסיתי לפענח למה הוא התכוון - מה הוא הסתיר מאחורי המלים? אבל חלק מהקטעים חכמים ונכונים היום כמו בזמן בו נכתבו - שנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, בגרמנית בה דיברו גם הנאצים וגם הקומוניסטים, ובה אסרו אלה וגם אלה להגיד הדברים שברכט אמר באמצעות מר קוֹיְנֶר.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על סיפורי מר קוינר - פרוזה אחרת #