דרור בורשטיין

דרור בורשטיין

סופר

דרור בורשטיין (נולד בשנת 1970) הוא סופר ישראלי ומרצה לספרות.
דרור בורשטיין גדל בנתניה, במשפחה דתית לאומית. הוא למד משפטים ועבר את בחינות לשכת עורכי הדין, אך שינה את כיוונו ועבר ללימודי ספרות. בורשטיין סיים דוקטורט באוניברסיטה העברית בספרות בנושא: "המרחב בפרוזה של יעקב שבתאי" ומלמד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב.
בורשטיין הוא בוגר כיתת השירה של הליקון לשנת 1996 וזכה בפרס לספרות ע"ש זבולון המר מטעם עיריית ירושלים בשנת 1997 ובפרס שר החינוך והתרבות לשירה בשנת 2002. כמו כן ערך (יחד עם אביב טלמור ואיילת גורנר) את 'חמישה גיליונות שירה', מיזם בן חמישה גיליונות שצורף לעיתון הארץ.
בורשטיין ערך בין 1997 ל-2006 שתי תוכניות רדיו בקול המוסיקה והיה האוצר של הביאנלה הישראלית השנייה לרישום בבית האמנים, בירושלים, ושל תערוכות אחרות, ביניהן התערוכה "חפצים וחמלה" בגלריה 33 בתל אביב.
נשוי לתמי, ואב לשניים. גר בתל אביב.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (50):
שווה קריאה?, רוצה לקרוא - ואין לי, קוראת עכשיו , ספרים שקראתי לאחרונה, ספרות מקור למכירה, ספרים שאני מתכנן לקרוא, כריכות יפות, סיפורת מקור-4ה, ספרים לקריאה, אתגר מספר 3 - ספרות עברית, שממש ממש כדאי לקרוא, 2007, מבצע 6 ספרים ב- 100 ש"ח, הספרייה העברית בברלין, ספרי קריאה, המדף שלי, RTBCPT3, הנקראים - 2015, רשימת המשאלות - מקור, עוד ...
1.
בשנת 1987 מגיע ישעיהו ליבוביץ' להרצאה בבית ספר תיכון בעיר ליד הים, אבל במקום ההרצאה נפתחת בבית הספר חקירת משטרה. שערי בית הספר ננעלים עליו ועל התלמידים אבנר ברנר, עמוס פוקס ויוסי ארליך ועל בית הספר כולו. מכאן מתחילים להיפרש סיפורי המשפחות של שלושת הנערים, השלובים אלו באלו ובסיפורים אחרים, ואף בפרשת פשע נוסף שעתיד להתרחש בקרוב מאוד ובמסע מסתורי ורחוק לחלל, המרחף כל העת מעל הרומן....

2.
אתה. אתה מושך אותי כבר שתים עשרה שעות. כבר שתים עשרה שעות אני רוצה לומר לך מילה אחת ולא יכול. לא שתים עשרה שעות, כבר ארבעים שנה אתה בורח. יש לך שתי שיטות. אחת – להיעלם. והשנייה היא להציף בדיבורים. אתה רואה שאני רק פותח את הפה, אתה מקדים אותי ברגע ומתחיל לשטוף. ולספּר. ולספּר. אני רוצה עכשיו שתגיד לי, אחת ולתמיד, למה דורית התאבדה. היא באה במיוחד לכאן מתל אביב. אני חושב שהיא הצביעה לכיוון שלך. עכשיו תגיד לי למה. זה הכול. אני דורש תשובה. ביום שישי חורפי וגשום מגיע אורי אולמן לבית שבו מתגורר אביו בירושלים כדי לברר עם אביו מדוע התאבדה אחותו האהובה דורית. אבל האם תיתכן בכלל תשובה על שאלה כזאת? יותר משהוא ניסיון להבין את המוות, אחות שמש, הרומן החמישי של דרור בורשטיין, הוא רומן שמחפש שפה לתיאור כאב החיים ויופיים, וחוקר את הקשרים הגלויים והסמויים שמחברים בינינו לבין האנשים שאמורים להיות הקרובים לנו ביותר. בישירות ובדרכים צדדיות, בעדינות רבה ובאמצעות הומור פרוע, מצליח אחות שמש להשיב לחיים קִרבה עדינה בין אח לאחות ולספר על אינספור רגעי החסד שמהם מורכבים החיים וגם התפוררותם. דרור בורשטיין, סופר, משורר ומסאי, הוא אחד היוצרים המקוריים והמוערכים בספרות הישראלית. בין ספריו הקודמים: "אבנר ברנר" (זוכה פרס ברנשטיין לספרות), "הרוצחים", "קרוב" ו"נתניה"....

3.
ראש השנה תש"ע. בית המלון עומד נטוש. עדיין מתגורר בו אותו דייר שכבר הזכרתי, אבל רוב האגפים נאטמו בבלוקים אפורים. יונים מקננות על הגג שהתקפל כמו נייר. יש בנתניה פה גדול, חסר צורה, והוא אוכל את הקומות ואת החדרים. אתמול שאלתי את אבי אם יש לו תצלומים ישנים של המלון, משנות השלושים והארבעים, כדי שאוכל לראות איך הוא היה אז, בשנים הראשונות. הוא הסתכל בי ואמר, "בשביל מה אתה צריך תמונות ישנות? גש וצלם שם עוד היום. אני אפתח לך. שום דבר לא השתנה. הכל נראה בדיוק כמו שהיה."...

4.
שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה. בין המחלקה הפסיכיאטרית הצבאית שבה מאושפז מלכיאל, אביו של שאול, להעתק חלקת הקבר שמטפחת אמו ורדה באוסטרליה, ובין ירושלים של אביו של נחמן, המשורר שרגא לוין, לתל אביב של אמו, עורכת הדין לאה לוין, מסתבכת פקעת האירועים של הרומן, אך מתוכה מתארגנת מסכת של עובדות מרשיעות: ברחובות ובמעברים התת-קרקעיים של תל אביב מתהלכים שני רוצחים, אך הם כנראה אינם היחידים. ה ר ו צ ח י ם הוא רומן שמתקדם "לאורך" כמו במוזיקה, אך גם "לרוחב" כמו בציור. העולם של ה ר ו צ ח י ם מצוי בתנועה מתמדת והוא מלא סתירות ואזורים נסתרים; הדמויות שבו סבוכות זו בזו לבלי התר, פועלות ללא הרף זו ביחס לזו, ובעיקר זו כנגד זו; הצלילים שנשמעים בו הם קריאות מצוקה ושיחות טלפון מנותקות, דיבור זדוני ואילמות, ומעל לכול - רחש כתיבת המילים וגריסת הנייר....

5.
"והיה פעם בית לבן וגדול, ואנחנו הלכנו לבית הלבן, ובבית הזה היו הרבה ילדים, ילדים קטנים, קטנ-טנים... ואני לא זוכרת את הילדים האחרים, ואבא שלך בטח לא זוכר אותם... ואנחנו אמרנו תכף ומיד: זה הילד, והצבענו תכף ומיד על הילד הזה, ולא הורדנו את העיניים ממנו עד שבאו והוציאו אותו מהמיטה ונתנו לנו אותו לתוך היד. ולקחנו אותו בידיים ולא לקחנו אף אחד אחר. וישר ידענו שזה אתה..." לפני הרבה שנים אימצו יואל ולאה את אמיל. בינתיים לאה מתה ויואל יצא לגמלאות ואמיל גדל והוא כמעט בן ארבעים. עכשיו יואל חושב: אני את האביב הבא כבר לא אראה; ומחליט לחפש את ההורים הביולוגיים של בנו המאומץ בלי לספר לו על כך. קרוב, ספר הפרוזה הרביעי של דרור בורשטיין, הוא סיפור בפרגמנטים, עצוב ומצחיק, על קרבה ביולוגית ועל קרבה נפשית, על הקשרים הנראים והלא נראים שבין הורים לילדים ועל האפשרות להשיב את הזמן לאחור או לפחות לשחזר אותו או לזכור ממנו משהו. עוד על הסופר: http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00303.php...

6.
בירושלים של טיט, הרומן השישי של דרור בורשטיין, המלך יהויקים מולך אבל תושביה נוסעים ברכבת הקלה. קרונות הרכבת נעצרים בתחנות המלך ג'ורג' ושוק מחנה יהודה, אבל הם מלאים בנביאי שקר ובנביאי אמת, וביניהם גם אחד, ירמיהו בן חלקיהו, משורר צעיר שמתחיל לומר דברי נבואה על חורבן קרב ובא. על פי ירמיהו, צבא בבל ובראשו המלך נבוכדנצר יטיל מצור על ירושלים מוכת השחיתות, עד שיביא לחורבנה וישלח את תושביה לגלות. אלא שאיש בירושלים לא רוצה לשמוע את נבואת ירמיהו, גם לא כשהמסוקים והטנקים של בבל כבר נמצאים בפאתי העיר. טיט הוא אחד הרומנים היפים, המורכבים והנועזים שפורסמו בעברית בשנים האחרונות. האם הוא ניסיון לכתוב מחדש, בכלים ספרותיים מודרניים, את ספר ירמיהו? או שאולי הוא דבר נבואה עכשווי ומצמרר על ירושלים של היום? הרומן מעורר ההשתאות של בורשטיין מזמין את קוראיו לנוע בין העבר להווה, בין הסיפור המקראי לבין המציאות שאנו חיים בה, כדי לבחון את עכשוויותו של הטקסט העתיק אבל גם את מחזוריות ההיסטוריה. דרור בורשטיין הוא סופר, משורר ומסאי. בין ספריו הקודמים: "אבנר ברנר", "הרוצחים", "נתניה", "קרוב" ו"אחות שמש"....

7.
בספרו החדש מביא בפנינו דרור בורשטיין "תמונות של בשר": ציורים שמציגים טבע דומם המתאר חיות מתות, כלואות או סובלות בדרכים אחרות מיד האדם; ציורים שבהם היחס אל בעלי חיים, ולכן גם ההתבוננות בציור, הם שערורייה. בלשון בהירה הפונה אל העין והלב מתבונן בורשטיין ברגישות בתמונות, פסלים וצילומים של חיות ממגוון תרבויות ושפות - ציד אריות, סחר תרנגולות בהולנד, קופים כלואים בלונדון, דגים, חתולים, כלבים, נמרים, אפילו עיני חגב מוגדלות, מאירופה וסין וישראל וממסופוטמיה הקדומה. בין פרקי הספר משובצים שירי חיות מאת משוררים כדוגמת דליה רביקוביץ', סירקה טורקה, ודוד פוגל. הספר תמונות של בשר מעלה אמירות נוקבות על אחריות אנושית, סולידריות ומשמעותם של המוות, הסבל והאמנות. הספר מציע העשרה תרבותית, אמנותית וספרותית לשיח הצמחונות והטבעונות המתפתח בישראל, כמו גם מבט חדש ואקטיביסטי על אמנות שיעניין את אוהבי האמנות וביקורת-האמנות. דרור בורשטיין הוא סופר, ומרצה לספרות. עורך כתב העת לשירה "הליקון". בין ספריו: אבנר ברנר (2003), הרוצחים (2006), קרוב (2009), נתניה (2010), אחות שמש (2012) וספר העיון שאלות בספרות (2013)....

8.
למה כבשה ניז'ר את צ'אד במקום לוב; איך מצליח מדריך צניחה חופשית מנורבגיה לצנוח למעלה ולא למטה; למה לא פינו המטיילים הישראלים את האשפה בפסטיבל "נצח ואור" שהתקיים בחופיה המערביים של הודו סמוך לגבול הפקיסטני; כיצד משפיע ניקוטין על הקירגיזי; מהי זהותו האמיתית של ג'יימס יעקובו, מנחה התוכנית האפריקנית הפופולרית "לך לגמביה"; למה מתקינים על גשר הזהב בסן פרנסיסקו תיבות ירוקות שמשמיעות את השקון מתוך הפרטיטה ברה מינור של יוהאן סבסטיאן באך; איזו שאלה לא הבין ג'יימי כהן ?(COHEN) , הילד בן השש שרכש ב- 1985 רובה בכרטיס האשראי של סבו, וירה למוות, ללא הבחנה כביכול, בשלושים וארבעה תלמידים בבית ספרו. דרור בורשטיין מביא לקורא העברי ידיעות אחרונות, חדשות ישנות, טעויות הגהה ודפוס, טעויות ניווט, הסכמי ערים תאומות ושאר אי הבנות מעיתונים מארבע כנפות תבל - ה"דקאר קורייר", ה"ארמנייאן גלובס", "ידיעות אירלנד החופשית", ה"פנמה צייטונג", "המודיע" (המדור הפופולרי של ה"ניו-דלהי פוסט"), ביטאונו של המכון הבוליביאני לדמוקרטיה,, ה"יוסטון ניוז", ה"לואנדה מירור" ועוד....

9.
10.
אֲבָל אִם בְּתוֹךְ כַּפִּית שֶׁל דְּבַשׁ יֵשׁ גַּם מֵהַמַּיִם שֶׁהַפֶּרַח שָׁתָה, מַה צָּרִיךְ לִקְרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מַיִם בִּכְלָל? מֵאֵיפֹה הֵם בָּאִים? בְּכוֹס הַתֵּה שֶׁלִּי הָיוּ הַרְבֵּה מַיִם. וּבְעֶצֶם גַּם הַלִּימוֹן הוּא מַיִם. מַיִם חֲמוּצִים. מֵאֵיפֹה בָּאוּ הַמַּיִם לַלִּימוֹן, לַקּוּמְקוּם וְלַדְּבַשׁ? הַאִם דְּבוֹרִים שׁוֹתוֹת מַיִם? נִזְכַּרְתִּי שֶׁרָאִיתִי פַּעַם צִרְעָה שׁוֹתָה טִפָּה שֶׁל גֶּשֶׁם. הַטִּפָּה הָלְכָה וְנֶעֶלְמָה לְתוֹךְ הַגּוּף שֶׁל הַצִּרְעָה. ...

11.
החלל הוא כמו תערוכה גדולה במוזיאון הפתוח רק בלילה והכניסה אליו חופשית תמיד, אך המוזיאון כמעט ריק ובתערוכה מעטים בלבד צופים, הגם שכולם ישֵנים במוזיאון מדי לילה." כל אחד מפרקי אדם בחלל מתחיל בהתבוננות בשמי הלילה – הירח, שבתאי, צדק, כוכב הצפון או גלקסיות רחוקות – ונמשך בדברים ארציים אשר אור גרמי השמים או חשכת החלל מאירים ומעוררים: ציור של אישה יושבת לאור נר, ציור של אור שמש בחדר ריק, הליכה אל מעל הכוכבים במדרש והמחלוקות ההלכתיות והאסטרונומיות בנוגע לקביעת ראש החודש במשנה. אדם בחלל הוא ספר שנכתב בלילות. זהו ספר על הכוכבים מנקודת מבטו של איש ספרות. האדם שבכותרת הספר יכול להיות כל מי שהכוכבים יקרים ללבו, כל איש ואישה שמבקשים לחשוב על מקומם ביקום.​ ​דרור בורשטיין החל להתבונן בשמי הלילה לפני שלושים וחמש שנה....

12.
סָבְתָא רַבְּתָא קָנְתָה לְרוֹנָה מְעִיל לִכְבוֹד יוֹם הַהֻלֶּדֶת. סָבְתָא קָרְאָה לוֹ "מְעִילוֹן". אִמָּא קָרְאָה לוֹ "מְעִילוּשׁ". רוֹנָה קָרְאָה לוֹ שְׁמוּאֵל. זֶהוּ סִפּוּרָם שֶׁל מְעִיל וּשְׁמוֹ שְׁמוּאֵל וְשֶׁל רוֹנָה, שֶׁלֹּא רָצְתָה לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. דְּרוֹר בּוּרְשְׁטֵיין כָּתַב כַּמָּה סְפָרִים לִמְבֻגָּרִים וְסֵפֶר אֶחָד לִילָדִים (חוּץ מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה). אֶת הָרַעְיוֹן לַסֵּפֶר הַזֶּה נָתְנָה לוֹ הָאַחְיָנִית שֶׁלּוֹ. הָאִיּוּרִים הַנִּפְלָאִים הֵם פְּרִי מִכְחוֹלָהּ שֶׁל אֶפְרָת לֵוִי, שֶׁזֶּהוּ סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן. ...

13.

"החלל הוא כמו תערוכה גדולה במוזיאון הפתוח רק בלילה והכניסה אליו חופשית תמיד, אך המוזיאון כמעט ריק, ובתערוכה מעטים בלבד צופים" (עמ' 13). זהו ... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מיוחד ומעניין, שקשה קצת לקטלג. הוא עוסק בחלל, אבל לא בצורה מדעית אלא בדרך של הרהורים פילוסופיים, התייחסויות ופרשנויות שזורות ליצירות א... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
"טיט", רומן אפוקליפסי דיסטופי לחלוטין המספר על היריבות בסצנת הכתיבה בין שני הדמויות המרכזיות- ירמיהו כנגד מתניה. מרכז ההתרחשות היא ירושל... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
למה אני קוראת? אני חושבת שזו שאלה ממש בסיסית וטובה. היא חשובה לכל מי שמתעניין בסקירות הספרים שלי. אני לא יודעת אם יש כל כך הרבה שמתעניינים, ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
דרור בורשטיין יצר כאן ספרון שנוגע בנקודה כה כואבת, שהיא ראיית בעלי החיים כמוצר צריכה וכחפץ ועושה זאת בדרך מופלאה של הצגת אומנות מתקופות ש... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מבולבל וחסר סיפור מוביל באמת, ארוך ללא סיבה ותכלית. בסיכום קצר - ספר מיותר! ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ