“דרור בורשטיין יצר כאן ספרון שנוגע בנקודה כה כואבת, שהיא ראיית בעלי החיים כמוצר צריכה וכחפץ ועושה זאת בדרך מופלאה של הצגת אומנות מתקופות שונות אשר עיקרה הוא הצגת בעל החיים כנושא ומוסיף לכך נפח נוסף ע"י הוספת שירים או כתבים שונים אשר ידגישו ויעצימו את הנושא המדובר.
הספרון הוא בסך הכל בן 135 עמודים המלווה כמובן בתמונות של אותם הציורים ובעצם ניתן לסיים לקוראו בשעה אחת. עם זאת, דרור בורשטיין כותב את דבריו בכזו עוצמה שקטה שמצליחה לחדור דרך כל מעטה שיריון שהקורא יבחר לעטות על עצמו.

שלושה עשר פרקים, שלושה עשר אספקטים שונים לגבי הצגת בעל החיים כמזון, כחפץ, כעבד של האדם וכדו'. אין כאן ניסיון ליצור תעמולה טבעונית ולהניח אצבע מאשימה אלא ניסיון להראות, דרך האומנות, את מה שהאנושות יצרה במו ידיה – את האכזריות, חוסר החמלה והאדישות כלפי בעלי החיים כבר מזמנים קודמים וזאת בעצם על ידי אותם ציירים אשר החליטו לקחת את החיה ולהעמידה במרכז הציור בדרך כהבעת מחאה או אמירה מסוימת על התנהלות האדם אל מול אותו בעל חיים חסר ישע.

הכתיבה של בורשטיין מנסה לשוות מראה שבלוני, חסר חיים ונטו עובדתי כאשר הוא מנתח כל ציור לעומק המתאים ומציג בפנינו עובדות. עם זאת, כל מילה ומילה זועקת כאב. כאב על אותם החיים שנגדעו בשביל שאנו בני האדם ה"אנושיים" נוכל לשעשע את עצמנו בגני חיות או להשביע את קיבתנו המקרקרת לאיזה סטייק עסיסי.

כבר מזה שנה שזנחתי את דרכי הקרניסט המצוי לטובת תזונה צמחונית בשל אותה אידיאולוגיה מוסרית, לא אטיף לכם, לא אספר לכם על כך, מי שרוצה מוזמן לדבר עימי בדרך פרטית. אני רק אציין שגם מי שלא צמחוני לא יוכל שלא למצוא את הדקירה הזו בלב כאשר הוא יקרא את הספר. אין בו תיאורים זוועתיים ותמונות כה קורעות לב שהעין האנושית מסרבת לראות, יש שם רק מילים, הסברים פשוטים אך אוי כמה שההסברים האלה נוגעים וחודרים – יותר מכל תמונה ויותר מכל הטפה.

מומלץ מאד, גם אם לא תרוצו לזרוק את כל הבשר שקניתם לפסח לפח, כבני אדם אולי תרצו לתת בספר מבט.”