זאב צחור

זאב צחור

סופר

פרופ' זאב צחור הוא נשיא המכללה האקדמית ספיר. תושב הנגב, איש סגל המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון. כתב והוציא לאור שמונה ספרים, עשרות מאמרים אקדמיים ומאות טורים בעיתונות היומית. מחקריו מתמקדים בתולדות הלאומיות היהודית החדשה, במקורות האידיאולוגיה הציונית, במאבק להקמת מדינת ישראל ובבניית החברה הישראלית.
1.
דוד בן גוריון נשא בתפקידי הנהגה מראשית המאה ועד לשנות השבעים. תקופה ארוכה המאפיינת בתהפוכות טראגיות והירואיות כאשר הוא נמצא תמיד בעין-הסערה - כשהוא מגיב, ומוביל ומקפיד לתעד את מעשיו ולנצור אותם. לימים הצטברו בארכיונו מאות אלפי דפים המהווים מסמכים היסטוריים, חומר היסטורי עצום זה כולל עמדות שונות שלפעמים הן סותרות זו את זו. "היונים" יכולים להוכיח באמצעותן שבן-גוריון ביקש לסגת מהשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ואילו "הניצים" יכולים לטעון על פיהן שבן-גוריון שאף לגרש את הערבים מן הארץ. זה הדין גם בנושאי מחלוקת אחרים המשסעים את החברה הישראלית. ספר זה מבקש להציע כלים להבנת דרכו של בן-גוריון, בעיקר בהתייחסות למתחים שבין האסטרטגיה ארוכת הטווח שלו - "החזון", לבין הטקטיקה הפוליטית - "החשבון". דרכו של בן-גוריון כמנהיג נבחנת באמצעות ניתוח עשר סוגיות שונות, שבהן התמודד מול חבריו למפלגה ומול יריביו. בין הסוגיות שנבחנו: יחסו אל הימין, אל השמאל, אל האצ"ל, אל הקיבוץ, תפקידו האישי בהכרעה על הקמת המדינה. בפרק מיוחד מתוארות עשר שנות חייו האחרונות של בן-גוריון לאחר התפטרותו מראשות הממשלה. ...

2.
מפגש בדיוני בין ליאון טרוצקי לזאב ז'בוטינסקי – שניים מן המהפכנים הבולטים של המאה העשרים – עומד במרכזו של רומן זה, המשלב בין מציאות לבדיה. ליאון טרוצקי היה אדריכל המהפכה הבולשוויקית ברוסיה ואבי רעיון המהפכה הקומוניסטית המתמדת. זאב ז'בוטינסקי היה ראש תנועת בית"ר, מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית ומצביא האצ"ל. השניים נולדו בסמיכות זמן ומקום, ניחנו בכישורים יוצאי דופן, הצטיינו בתחומי אמנות שונים, נמנו עם גדולי הנואמים של תקופתם והיו למנהיגים נודעי־שם. למרות הדמיון המפתיע בקורות חייהם, באישיותם ובטלטלות הסוערות שעברו עליהם, הם ייסדו תנועות המייצגות את הקצוות המנוגדים ביותר של הקשת הפוליטית והאידיאית, ואף שנולדו וחיו באותו מקום ובאותה תקופה מעולם לא נפגשו, וחייהם הסתיימו כשהם בודדים ומנותקים מן התנועות שייסדו. פרופ' זאב צחור, מבכירי ההיסטוריונים בישראל, מפגיש ברומן זה את שני האישים בצומתי הכרעה היסטוריים ואישיים, ובתוך כך רוקם עלילה היסטורית פרי הדמיון, הצמודה לאירועי המציאות שעיצבו את המאה העשרים. הוא משלב את המדיום הספרותי עם זה ההיסטורי, מתוך תחושה כי כלי המחקר האקדמיים אין בהם כדי לפענח עד תום את חידת אישיותם המיוחדת של שני גיבורי הסיפור ולהבין כיצד התפתחו ונעו מסלולי חייהם בכיוונים מנוגדים כל כך. הספר מפגיש את הקוראים עם דמויות היסטוריות ידועות־שם, כמו לנין, סטלין, טרומפלדור, צ'רצ'יל, ויצמן ובן־גוריון, בצד דמויות שהן פרי רוחו של המחבר. בכישרון ספרותי רוקם צחור עלילה רבת־מתחים ותהפוכות, מעצב דמויות ומערכות יחסים מורכבות, ומגבש את אלה לכלל יצירה רבת־השראה, מעוררת מחשבה ומאתגרת. זאב צחור, פרופסור להיסטוריה, היה מזכירו של דוד בן–גוריון בשדה בוקר, ממייסדי המכללה האקדמית ספיר ונשיאה הראשון. פרסם שמונה ספרי מחקר, עשרות מאמרים מדעיים ומאות טורים בעיתונים היומיים....

3.
4.
המערכת הפוליטית הישראלית עוצבה בתקופה שלפני הקמת המדינה. במשך השנים חלו בארץ שינויים מהפכניים אולם המפלגות והארגונים השונים שמרו על רצף מופלא, למן הקמתן, בתקופת היישוב, ועד למהפך ב1977-.הרצף במערכות הפוליטיות בא לידי ביטוי בשלוש תופעות ייחודיות. המפלגות השונות עברו שינויי שם וצורה אך שמרו על כוחן היחסי גם כאשר השתנו הנסיבות ההיסטוריות והשתנה לחלוטין הציבור שהצטרף אליהן.תנועת הפועלים הגיעה להגמוניה למרות שרוב העם היהודי, בארץ ובעולם, לא היה שייך למה שנקרא ``מעמד הפועלים``.הדומיננטיות של העליה השניה בהנהגה. קבוצה זעירה זו גברה על כוחות פוליטיים גדולים וחזקים ממנה, כבשה את הנהגת היישוב והובילה אותו בדרך למדינה. מתוכה צמחו שלושת ראשי הממשלה הראשונים של ישראל. כוחה של העליה השניה בהנהגה נשמר עד שכלה הדור.חיבור זה מבקש להסביר תופעות אלו באמצעות ניתוח העימותים הגדולים שהתחוללו בשלב העיצוב של המערכת הפוליטית.הפרקים השונים דנים בעימותים בין גלי העליות לארץ בתקופת היישוב, במאבקים בין תנועות השמאל לבין עצמן ובינן לבין הימין האזרחי והרוויזיוניסטי.ד``ר זאב צחור הוא מרצה בכיר להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון. פרסם מאמרים רבים בתולדות הישוב והתנועה הציונית. ספריו: אוניות או מדינה (בשיתוף עם זאב הררי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981), בדרך להנהגת הישוב (הוצאת יד יצחק בן צבי, 1982)....

5.
6.
7.
על תעודת הסיום של גן הילדים שלו מתנוססת חותמת ממשלת המנדט. תעודת הסיום של כיתה א' כבר עטורה בחותמת מדינת ישראל, וספר זה נחתם על גג הספרייה של המכללה האקדמית ספיר - שפרופ' זאב צחור היה נשיאה הראשון - בעיצומו של מבצע צוק איתן, הנשקף מגג זה. כמו אצל רבים מבני דורו, ש'האבות המייסדים' כינוהו בפאתוס 'דור התקומה', עובר מסלול חייו של צחור דרך קיבוץ, אוניברסיטה ומלחמות. הרבה מלחמות. למעלה מארבעים שנה חי בנגב: בשדה בוקר היה מזכירו האחרון של דוד בן גוריון, בבאר שבע היה מראשוני הסטודנטים באוניברסיטה, בה כיהן לימים כפרופסור מן המניין להיסטוריה מודרנית ובהמשך היה לאחד ממייסדי המכללה האקדמית ספיר, ונשיאה לאורך שבע-עשרה שנים. התחנות השונות שעבר - למן ילדותו (אמו הכינה סעודה אחרונה לשני הסרג'נטים הבריטים שנתלו על ידי האצ"ל, אביו השתתף בפרשת 'אלטלנה'), דרך נעוריו (ילד חוץ בקיבוץ, מ"פ במלחמות צודקות ולא צודקות) ועד לבגרותו (החיים במדבר, מהפכת ההשכלה הגבוהה) - זימנו לצחור נקודת מבט של 'משתתף-מתבונן', המשלב באירועים שהתנסה בהם תובנות של היסטוריון מקצועי, מתאר את מאפייניו של 'דור התקומה', ומבקש לייחד את מקומו של דור זה על פני רצף קורותיה של מדינת ישראל מאז הקמתה....

8.
9.
10.
"ב-1972 הוזמן דוד בן גוריון לפגישה עם הסטודנטים באוניברסיטת באר שבע, העתידה להיקרא על שמו. באותם ימים נחשפה סדרה של מעשי שחיתות בצמרת הממשל, ואחד הסטודנטים פסק בפגישה שהחברה הישראלית מתפוררת. בן גוריון בן השמונים ושש הגיב בתקיפות ואמר שהחברה הישראלית איננה יכולה להתפורר משום שהיא טרם קמה. מן העם היהודי הישן נולדת כאן חברה חדשה, אמר; בניית חברה היא תהליך הדורש זמן. כמה זמן? שאל מישהו מן הסטודנטים. עוד דור, העריך בן גוריון. חלפו מאז ימי דור ויותר. האם החברה הישראלית כבר קיימת?" האבות המייסדים של החברה הישראלית באו לארץ מעיירות מזרח אירופה. הם הביאו הרבה להט, יכולת אישית מרשימה וכישרון פוליטי, אך תוכנית לא היתה להם. בלא דגם היסטורי להישען עליו, בלא מסורת ממלכתית ובלא לכידות חברתית הם נדרשו לברוא מדינה וחברה בעיצומה של צמיחה ובד בבד להילחם על עצם קיומה. "בראשית היה המעשה," אמר ברל כצנלסון; "בראשית היתה הסערה," אמר זאב ז'בוטינסקי; "בראשית היה הארגון," אמר דוד בן גוריון. איש מן המייסדים לא דיבר על ראשית המעשה במחשבה תחילה. זאב צחור עוקב בספרו אחר תהליכי הבנייה בחברה הישראלית בשלבי התהוותה, ומתמקד בגורמים אחדים שהשפיעו על עיצובה. בחייהם ובפועלם של זאב ז'בוטינסקי, דוד בן גוריון ויעקב חזן הוא מוצא הסברים למהות הצמיחה ולתפקיד המנהיגים בה. הדיון בכלי הארגון והשפעתם מתמקד בקיבוץ, בהסתדרות העובדים ובמפלגות. הספר מייחד מעמד רב חשיבות לנרטיבים מכוננים, ובהם גיבוש הסיפור הציוני ודרכי הנחלתו, ומנתח את תפקידם של ניצולי השואה בשדה הפוליטי. כמו האבות המייסדים, גם המחבר אינו מציע תוכנית או תיקון. הוא מזהה את ההישגים הגדולים בתהליך הבנייה, אך אינו מעלים עין מן ההחמצות הגדולות ורקען. ההצלחות וההחמצות מתחוללות בעת ובעונה אחת בחברה שנקלעה לכאוס בטרם נשלם בניינה. הכאוס מאיים לפורר את שארית הסולידריות בחברה הישראלית, אך המודעות לכאוס עשויה להיות נקודת פתיחה וגורם לתהליך של שינוי ותיקון....

11.
12.

כרגיל אצלי התחלתי לקרוא את הספר הזה לגמרי במקרה. יש לי המוני ספרים בבית ואז יום אחד אני לוקח באקראי אחד מהם ומתחיל לקרוא... אני גם נורא אוהב... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
בציטוט של השומר האגדי אברהם שפירא שמובא בספר נאמר "לא הרגתי אף אחד ולא נהרגתי אף פעם". כך גם המחבר מעיד על עצמו, שלא היו דרמות גדולות בחייו. ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
יש בעיתון "הארץ" מדור שנקרא-"אחרי מות"-מאת עופר אדרת. הוא כותב על אנשים שנפטרו לאחרונה אבל מאחוריהם הייתה עשייה בכל התחומים ,כל אחד בתחומו ה... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
בית מט לפול היה קן השומר הצעיר בשכונת מגורי, אבל הוא היה עבורי הבית הכי מעניין. המתנתי בקוצר רוח לסיום פעולת הקטנים, ולהתחלת הדבר האמתי, פע... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
פיספוס גדול. קניתי את הספר כי זאב צחור נערץ עלי כחוקר וכאדם. לכן גם הציפיות היו גבוהות, מה עוד שהמרחק בין שתי תפיסות העולם הוא גדול כל-כך שכ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
שמו של המחבר הוא זאב צחור, כתבתם זאב שחור. שגיאה מעניינת... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ