גיא עד

גיא עד

סופרת

גיא עד היא סופרת ועורכת, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ומחברת הספרים אגו מלגו, הרימון 7, הבארשבעים, שהיה מועמד לפרס ספיר, דן שחור־לבן ודן קרוב־רחוק- סדרת נוער.
סיפורים קצרים שלה הופיעו באנתולוגיות 'תל אביב נואר' ו'עשרים סיפורים קצרים'.
עד היא בוגרת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
גיא עד הוא שמה האמיתי !


קרדיט צילום: עדו פרץ

1.
דן־דן שלי. אני כבר מתגעגעת אליך, אבל לא את כל הפרידות אנחנו קובעים, משום־מה. בכל אופן, אם זה היה תלוי בי, לא הייתי הולכת לשומקום... כל ערב, לפני השינה, דן מקשיב לקלטת שאמא שלו השאירה לו לפני חמש שנים. מאז הוא לא ראה אותה. עכשיו דן כבר בן 12, ואבא שלו שולח אותו לבלות את החופש הגדול אצל סבתא נינה בתל אביב. אבל זה לא יהיה החופש שדן תיאר לעצמו. כי מי חשב שהוא יכיר בזמן הזה ילדה מקסימה ופרועה כמו אביגיל? ומי יכול היה לדעת שלסבתא שלו תקרה תאונה מסתורית? ומי יכול היה לדמיין שבחופש הזה דן יפתור את התעלומה הכי כואבת של חייו? דן שחור־לבן הוא סיפור הרפתקה נוגע ללב, שבו הכול מתערבב בכול — סודות ושקרים, ילדות ובגרות, פרידה והתאהבות. גיא עד היא כלת פרס ראש הממשלה ומחברת הספרים הרימון 7 ואגו מלגו. כמו דן, גיבור ספרה הראשון לנוער, גיא גדלה בבאר שבע. ...

2.
"הוא לא האמין שבן אדם יכול להסתובב עם כאלה מחשבות בראש ואף אחד לא רואה כלום" אמנון גאוכמן, רופא בן 37 מבאר שבע, נשוי ואב לשניים, נתקל באחד הימים בעותק ישן של "הפרוטה והירח" ומתחיל לקרוא בו. סיפורו של הבריטי, שנוטש יום אחד את משפחתו שבלונדון ועובר לפריז בלי להשאיר עקבות, מטלטל את עולמו המסודר. יש כאלה שחומקים באישון לילה ומשאירים מכתב, יש שנעלמים כשהאישה נוסעת עם הילדים לבריכה, אבל גאוכמן יוצא מחייו בדלת הקדמית. באחד הבקרים, בשעה שהוא מכין לילדיו ארוחת בוקר, הוא מודיע להם בפשטות: הוא עוזב לאמריקה. עוד היום. עשרים שנה אחר כך, בתו דניאלה -צלמת, מציצנית -עומדת לחגוג את יום הולדתה השלושים. שנים לאחר שנאחזה באחיה הבכור אידו כדי לצלוח את ילדוּתם החבולה, אביהם מגיע ארצה לביקור נדיר, ודניאלה נחשפת לשכבות של מציאוּת שלא העלתה על דעתה את קיומן. הבארשֶבעים הוא רומן יפהפה, חכם ורך על משפחה קטנה באר שבע של תחילת שנות התשעים. בעדינות מופלאה ממגנטת אותנו גיא עד לדמויותיה, שמתמסרות לחיים באדיקות מכמירת לב, וטווה לעינינו סיפור ישראלי מזהיר בבדידותו. גיא עד היא כלת פרס ראש הממשלה. זהו ספרה הרביעי אחרי אגו מלגו (1999), הרימון 7 (2004) וספר הנוער דן שחור-־לבן (2011). ...

3.
"לא מזמן חזרתי מאמריקה ופתחתי מעון יום לחולי שכחה ולכאלה שסתם מוכרחים לצאת מביתם מדי בוקר, כי רק ככה הם מחזיקים מעמד. בדיוק למטרה הזאת שכרתי יחד עם דריה ברגמן, חברת ילדות שלי ובעלת אמצעים, בית פרטי שקיבל את השם הרימון 7, בהתאם לכתובת". "הרימון 7" מנוהל על ידי נעמי בלזם, אלמנה מאז גיל שלושים, שחוזרת לישראל אחרי שהייה של שנים בניו יורק, ודריה ברגמן, שבעלה יצא לטיול בהודו בלי יעד מוגדר ובלי תאריך חזרה. "הרימון 7" הוא פלנטה קטנה וערנית, שאט אט מקבצת לתוכה את אנשיה: מרגלית ברנהיים, שחקנית עבר יפהפייה ואפופת שכחה; דוקטור קירש, קרדיולוג בדימוס, שכל מה שנותר מעברו המפואר הוא עט מונבלן יוקרתי שאותו הוא שולף מכיס חולצתו בכל פעם שהוא מרגיש אבוד; חיימקה וידאבסקי, ניצול אושווץ - בירקנאו, שאינו מעלה על דעתו כי דווקא כאן במעון הוא עתיד להתאהב לראשונה בחייו; ודמויות שובות לב אחרות. "הרימון " 7 הופך במהרה בית שני למטופלים, מטפלים וקרובי משפחה כאחד. אלא ששרשרת אירועים מפתיעה מאיימת לפרום את המציאות שהגיבורים סורגים לעצמם; שרשרת שמגיעה לשיאה כשבוקר אחד מתגלה כי שניים מדיירי הרימון 7 נעדרים. "הרימון 7" הוא יצירה קאמרית יפהפייה ומחכימה, על מפגשים בין אנשים בנסיבות שבהן הכללים החברתיים סרים הצדה ואילו תמצית האדם יוצאת לחופשי....

4.
סיפורים קצרים על תרבות, בשר, מכות ואהבה. מסעו המודולרי של האגו משלב הלגו לשלב הפוסט עובר דרך באר שבע, ניו יורק ותל אביב ומגלה מציאות הגיונית ומבולבלת, ירוקה ומדממת. כדי לשרוד בעולם האורבני הכאוטי הזה, על הגיבורות (שבדרך כלל נקראות נעמי) לפתח לעצמן אגו אלסטי ולהפוך לנשים בעלות תושייה. לא נשים קורבנות, לא נשים שאוכלות אותה, מקסימום נשים שאוכלות. גיא עד (35) נולדה בבאר שבע, וכיום חיה בתל אביב. נשואה ואם לבן. אגו מלגו הוא ספרה הראשון....

5.

הספר כתוב באופן קולח ונעים מאוד לקריאה. מאוד התחברתי לתיאורי הילדות בבאר שבע , לפגישות של הדמויות בספר והקשרים של חברי הילדות בבגרותם. הע... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נפלא.. העוסק בתחום לגמרי לא שגרתי, בצורה לא שגרתית, ועם הרבה הומור, יכולת התבוננות ואהבת האדם. מומלץ בחום.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מקסים. קצת קצר מדי לטעמי - לא הייתה התעמקות מספקת בדמויות, אבל למרות אורכו הקצר, הוא עדיין מצליח לקלוע ולמשוך.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מאוד חמוד (: היה מרענן לקרוא משהו פשוט בניגוד למה שאני רגילה בדר''כ... המשך לקרוא
שטף של סיפור בכתיבה צנועה עדינה ומרגשת שלא השאירה לי אפשרות להפסיק לקרוא,מפתיעה מעבר לפינה ובטעם של עוד. ביתי הביאה את הספר מהסיפריה בבית... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
סופרים תל אביביים שכותבים על תל אביב לא מנסים למכור אותה ולא ליחצן. היא פשוט שם. הם נוקבים בשמות רחובות, פאבים, נופים, והקוראים אמורים לדעת ... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ