ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 בדצמבר, 2020
ע"י dina
ע"י dina
לפעמים אני רוצה לשלוח את עצמי לפינה כסוג של עונש, אבל השנה האחרונה היא כל כך חתיכת עונש, אז סידרתי לעצמי נסיבות מקלות. ובכל זאת שאלתי את עצמי: איך, איך לכל הרוחות נתקלתי בספר של הסופרת גיא עד רק עכשיו?
הבארשבעים מספר את סיפורה של משפחת גאוכמן. משפחה הכי נורמטיבית מבאר שבע. האבא אמנון רופא בסורוקה. האמא לילי ספרנית . אידו תלמיד כיתה ז', ודניאלה תלמידת כיתה ג'. שגרת חייהם הופרה כשאמנון מודיע בוקר אחד לבני משפחתו תוך כדי ארוחת הבוקר, שהוא עוזב. לאמריקה. לבדו. למה? כי ככה. הוא רוצה לחיות לבדו. קם ועשה. ודווקא הסיבה לעזיבה החפוזה הזו, הסיבה הזו שהיא נטולת כל דרמה מותירה אחריה כזה הד רועם. אנחנו יודעים, וקל לנו יותר- להתמודד עם דברים שאנחנו מכירים. עם עובדות. קשה להתמודד אל מול אמת כזו. אין אישה אחרת שאפשר להטיח בפניה: בגללך. או לתלות את העזיבה בכל מיני גורמים ולהשתמש בהם כקולב.
הסיפור מתרחש בשנות התשעים של המאה הקודמת, ונע על ציר הזמן עשרים שנה קדימה. היום אידו נשוי לסמדר ואב לגדי, ועובד ברשות המסים. הוא נשאר בבאר שבע. גם לילי נשארה בעיר. היא עדיין ספרנית. אבל שלא כמו אז - כשהיתה ספרנית רפואית בספריית בית החולים, היום היא ספרנית בספרייה ציבורית בשכונה ד'. ודניאלה הפכה את התחביב מימי נעוריה - הצילום, למקצוע. היא עברה לתל-אביב, גרה ברחוב ז'ן ז'ורס עם כלבת הזאב האילמת והמזדקנת סוזי (לא רק הכתיבה הנהדרת של גיא עד, גם בחירת הרחוב הזה. חלום חיים הרחוב הזה!) דניאלה יכולה לשבת במרפסת ביתה שעות, מוסתרת מבעד לעלוות העצים חמושה במצלמה שלה, מחכה שמישהו ייכנס לפריים.
"היה ברור שאקלוט שם דרמות פרטיות שאף אחד לא חלם שרואים אותו מככב בתוכן. דרמות שהגיבורים שלהן עוד יערכו במהלך חייהם, ירטשו, ילטשו, יכחישו, ישכחו, מה שצריך." (עמ' 99)
ועכשיו, אחרי עשרים שנה דניאלה חוזרת לעיר הולדתה עקב קריאת עבודה מהמקומון הבאר שבעי. היא עומדת רגע לפני יום הולדתה השלושים, אך בתוך תוכה היא עדיין הילדה הקטנה מכיתה ג', שכל מה שהיא רוצה כמתנת יום הולדת זה שמשפחתה תתאחד מחדש לארוחה במסעדה. כאילו שדניאלה רוצה להקפיא את הזמן, והיא מבינה בזה דבר או שניים מעצם היותה צלמת שהמומחיות שלה ללכוד רגעים ולהקפיא אותם לנצח.
דניאלה, שהמצלמה משמשת לה כפרוטזה, כזו המתווכת בינה לבין העולם, משמשת לה כחוצץ, ודניאלה חיה את חייה דרכה. ככל שהמצלמה חושפת בפניה דברים, דניאלה נשארת כקלף חתום.
החיים מזמנים לנו בחינות מדי יום, ולכל מעשה והחלטה יש תג מחיר. העצוב הוא שאת המחיר צריכים לשלם אלו שנשארים מאחור, ולעיתים המחיר הוא כבד. למרבה האבסורד האב שיצא את דלת ביתו בראש זקוף לחיות את חייו כפי שרצה- דן את משפחתו לחיות חיים מוסתרים ומוכחשים.
זה סיפור יפהפה על משפחתיות, על יחסי הורים ילדים, זוגיות ואחאות, הכתוב בלשון נקיה ומדויקת, הנוגע בנושאים רגישים , כאלו שכל אחד מבין בהם, אך לא נופל לרגשנות.
"בן אדם מוליד אותך, בסך הכל עוד טריק שהגוף יודע לעשות, ואז הופך להיות אחד הדברים הכי קריטיים בחייך. ולא משנה אם הוא חי או מת, נוטש או נשאר , פושע או קדוש." (עמ' 131)
גיא עד, זכרו את השם. כתיבה משובחת, ועכשיו צריכה להשלים חוסרים ולקרוא את כל מה שיצא תחת המקלדת של הסופרת המוכשרת הזו.
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה רץ ובנצי.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה דינה.
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
רץ-כבאר שבעי לשעבר ועדיין בדם-אכן,שכונה ד' אינה מהטובות.
יתרונה הוא קרבה לאוניברסיטה ומחירים יחסית זולים כך שאטרקטיבית לסטודנטים.נוכחותם הרגיעה את השטח והפשיעה ירדה. |
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מקסימה ומרגשת - אני מבין ששיכון ד בבאר שבע זה סוג של עונש למשפחה של רופא מסורוקה שבדך כלל חיי בסביון של באר שבע - עומר.
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
נהדר מירה! ואגב, זו סופרת, לא סופר. השם קצת מבלבל.
|
|
|
Mira
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה דינה על הביקורת הספר מחכה לי.. מהרכישות האחרונות שלי...
ראיתי את הספר מספר רב של פעמים אבל תמיד דחיתי את הקריאה לפי הביקורות הסופר מכיר טוב את העיר... הוא יהיה בקרוב הבא בתור. |
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה יעל!
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
כתבת יפה.
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות, לא כוס התה שלי.
אפרתי, כדאי ממש. |
|
|
אפרתי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סיקרנת אותי. לא שמעתי עליה, עכשיו גם קראתי עליה, נשאר לקרוא אותה.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
כי גדעון לוי נמצא בכל מקום.
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה zek!
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
גדי, תודה! טעות שלי! אמנון כמובן... מעניין למה גדעון השתרבב לי לסקירה.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
גדי, גם אני תהיתי.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
דינה תודה לך על סקירה יפה כתמיד.
|
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אם לאבא קוראים גדעון אז מי זה אמנון?
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה ענקית Hill! שימחת!!
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
ראובן, בטוחה! ובכלל, כל עיר ילדות נשארת אצלנו בזכרון עטופה בהמון זכרונות.
|
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
פואנטה, אני הולכת להצטייד בכולם, כולל הנוער. אהבתי ממש את הכתיבה שלה. שמחה שגם את.
|
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
דינה, את כותבת נהדר.
נהנית לקרוא אותך כל פעם מחדש. תודה על ההמלצה, מוסיפה לי. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
גדלתי שנים רבות בבאר שבע, עיר שכיף היה לגדול בה.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
גם אני גיליתי אותה רק לאחרונה. היא נהדרת.
אהבתי במיוחד את קובץ הסיפורים הקצרים שלה 'אגו מלגו', קראתי גם את ויקי ויקטוריה אז נותר רק הספר הזה (על ספרי הנוער אני אוותר) |
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
אלי, על פניו - נכון, אתה צודק. מצד שני- החיים מורכבים יותר במציאות.
|
|
|
המורה יעלה
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
נשמע כמו ספר טוב
למרות שלא אהבתי את האמירה (שאולי על בסיס הספר) שעזיבת האב לחיים כפי שרצה דנה אותם לחיים של הסתרות והכחשות. נראה לי מוגזם להפיל הכול על בנאדם אחד, בעיקר כשמדובר באנשים בוגרים שיכולים להחליט לא לשקר.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
