<mark>רוברט מוסיל</mark>, נולד באוסטריה ב-1880, היה עצמו חניך במעין פנימיה המתוארת בספר. היתה זו פנימיה לבני המעמד העליון, או לפחות המעמד הנחשב. ילדי אותו מעמד למדו בפנימיה כזו, המכשירה אותם לחיים הראויים למעמדם.
הסגנון בסיפור המסופר בספר בוטה וגלוי למדי. טֶרלֶס, בעצמו בנו של יועץ-חצר, לומד בפנימיה יחד עם בנים בלבד, כשאחד מהם, באסיני, נער יפה ונשי מעט, גורם לבנים אחרים להתאהב בו. מתוך השלישיה טרלס, ביינברג ור

הספר שקראתי הוא מהדורה שיצאה ב-1992 שהיא מהדורה מתוקנת על ידי המתרגם מהמהדורה שיצאה ב-1960 ותורגמה על ידי אותו מתרגם אברהם כרמל.
<mark>רוברט מוסיל</mark> יודע לכתוב היטב, התרגום המחודש (אף הוא כבר מלפני 32 שנים) וההוצאה המחודשת עדיין מרגישים מיושנים. תרגום חדש יעשה חסד רב לספר זה.

אלו שלוש נובלות שכתב מוסיל ב-1924 כל אחת על שמה של אישה אחרת, למרות זאת הנשים שעל שמן נקראת הנובלה אינן בהכרך הדמות המרכזית ב

השנים הן 1913-1914, המלחמה הגדולה מתקרבת כשאוסטריה היא העילה והסיבה למלחמה הזאת.

קכוצת אינטלקטואלים או נכון יותר עלית חברתית שלא ממוסדות השלטון באוסטריה, מתכנסת כדי לדון על "מבצע מקביל", מחווה ליום הולדתו של ירום הודו הקיסר, הכל בביתה של אשת חברה מתנשאת ומתיימרת להשתייך לחברת המשכילים, כשבדעתה לעשות מעשה שמראה שפניה של אוסטריה לשלום עולמי. גנרל אחד שרחוק מלהיות אינטלקטואל אבל עם מחשבה בסיסית מה

Drei Frauen
"שלוש נשים"- מאגד שלוש נובלות שכתב <mark>רוברט מוסיל</mark> ב-1924. "את המענה המשותף לשלושה מבטאת הכותרת עצמה:
במרכז כל אחד מהסיפורים מן הסיפורים של אישה, ויחד עם זאת המבט רחוק מלהיות נשי- בכל השלושה האישה מופיעה כאירוע, כחוויה או כאתגר בעולמו של הגבר, והמבט הוא אפוא גברי לחלוטין. האתגר שמציבה האישה הוא אתגר האחרות, על המסתורין שבו, אי-המובנות ואי-החדירות, וזאת בד בבד עם הריתוק העז שהיא מחוללת וה

מסוג הספרים שהתענגתי לסבול איתו.
מה יש לומר על יצירה שכזו? ספר שמשום שלא הסתיים למעשה הקורא מחויב (או שלא) לסגור לא מעט פינות להבנתו.
יש ספרים שאתה מסיים ואומר לעצמך וואו, עלילה לתפארת. מצד שני, יש ספרים שאתה מסיים ואומר וואו, מחשבות עצומות. מסתבר שיש גם ספרים נדירים יותר שמותירים אותך עם תחושה מטרידה בהרבה: שהצורה שבה חשבת בזמן הקריאה איננה ברורה יותר אף בסוף הספר.

האיש בלא תכונות של <mark>מוסיל</mark> שי