“"האם תנועת חמאס תפיק לקחים משיטותיה שהביאו לה את השלטון, את הבכורה ואת השררה? האם יהיה למנהיגיה האומץ לפרק את הארגונים האחרים מנשקם וליישם את הכלל 'נשק אחד רשות אחת'? האם לתנועה שקמה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, והניפה את נס הג'יאהד מחשש שפעיליה יואשמו בבגידה יהיה האומץ לפעול ולספוג קריאות "עומלאא" (משתפי פעולה עם ישראל) שאין חריפות ומבזות מהן ברשות הפלסטינית? ואולי, על אף שחמאס חיפשה תמיד פשרות וצ”

“עשיתי אהבה בעזה. לא בישובי גוש קטיף ולא בעוטף. ממש ממש בלבה של העיר עזה. נ' שירתה שם, בממשל, וכמובן שבאתי לבקר אותה. כמה חודשים לפני כן הסתובבנו, הצוות ואני בעיר הזו. בפעם הראשונה שנכנסתי לשם, הרהרתי משום מה בשמשון, שנשא את שעריה כפי שמסופר באגדה היפה הזו. אז, בשנת 1986, זו הייתה עיר מנומנמת, כזו שאפשר להסתובב בה בעצלתיים מג'בליה, לדקלים הנפלאים של המואסי, לנשום את ריח הים ולהרהר שהלוואי ש”

“להכיר את החמס הוא ספר טוב, כתוב בצורה מעניינת ובעל תובנות עמוקות. אולם מקריאת הספר לעומק , נובעות ממנו תובנות שאינן מבשרות טוב לעתיד, לא לצד הישראלי ( שהוא החשוב בעיני) ולא בצד הפלסטיני ( שהינו חשוב אף הוא אבל יותר לצד הערבי). נקודות החולשה של שלומי אלדר, הן נקודות החולשה של הרבה עיתונאים שמסקרים במשך זמן ארוך מידי את נושא עניינם, עד שהזהות העצמית שלהם משתבשת והם מגלים את סינדרום שטוקהולם הידוע”

“שלומי אלדר בספרו להכיר את החמאס, עושה לנו היכרות עם האגון שהשנה מלאו לו 24 שנה. ארגון שנוסד ע"י מספר מצומצם של אנשים ונהגה ע"י אחמד יאסין (לא שייח - למרות שכך כונה). אחמד יאסין שמשפחתו ברחה מאל גורה - כפר ליד אשקלון למחנה הפליטים שאטי (כמו מנהיגים נוספים בתנועה), התקוטט בחוף עם נער גדול ממנו וכתוצאה מכך נשברה מפרקתו והוא הפך למשותק, אותו אחמד יאסין בעל הקול הצייצני, אך הכריזמה הבלתי נפסקת. אחמ”

“"האם תנועת חמאס תפיק לקחים משיטותיה שהביאו לה את השלטון, את הבכורה ואת השררה? האם יהיה למנהיגיה האומץ לפרק את הארגונים האחרים מנשקם וליישם את הכלל 'נשק אחד רשות אחת'? האם לתנועה שקמה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, והניפה את נס הג'יאהד מחשש שפעיליה יואשמו בבגידה יהיה האומץ לפעול ולספוג קריאות "עומלאא" (משתפי פעולה עם ישראל) שאין חריפות ומבזות מהן ברשות הפלסטינית? ואולי, על אף שחמאס חיפשה תמיד פשרות וצ”

“עשיתי אהבה בעזה. לא בישובי גוש קטיף ולא בעוטף. ממש ממש בלבה של העיר עזה. נ' שירתה שם, בממשל, וכמובן שבאתי לבקר אותה. כמה חודשים לפני כן הסתובבנו, הצוות ואני בעיר הזו. בפעם הראשונה שנכנסתי לשם, הרהרתי משום מה בשמשון, שנשא את שעריה כפי שמסופר באגדה היפה הזו. אז, בשנת 1986, זו הייתה עיר מנומנמת, כזו שאפשר להסתובב בה בעצלתיים מג'בליה, לדקלים הנפלאים של המואסי, לנשום את ריח הים ולהרהר שהלוואי ש”

“להכיר את החמס הוא ספר טוב, כתוב בצורה מעניינת ובעל תובנות עמוקות. אולם מקריאת הספר לעומק , נובעות ממנו תובנות שאינן מבשרות טוב לעתיד, לא לצד הישראלי ( שהוא החשוב בעיני) ולא בצד הפלסטיני ( שהינו חשוב אף הוא אבל יותר לצד הערבי). נקודות החולשה של שלומי אלדר, הן נקודות החולשה של הרבה עיתונאים שמסקרים במשך זמן ארוך מידי את נושא עניינם, עד שהזהות העצמית שלהם משתבשת והם מגלים את סינדרום שטוקהולם הידוע”

“שלומי אלדר בספרו להכיר את החמאס, עושה לנו היכרות עם האגון שהשנה מלאו לו 24 שנה. ארגון שנוסד ע"י מספר מצומצם של אנשים ונהגה ע"י אחמד יאסין (לא שייח - למרות שכך כונה). אחמד יאסין שמשפחתו ברחה מאל גורה - כפר ליד אשקלון למחנה הפליטים שאטי (כמו מנהיגים נוספים בתנועה), התקוטט בחוף עם נער גדול ממנו וכתוצאה מכך נשברה מפרקתו והוא הפך למשותק, אותו אחמד יאסין בעל הקול הצייצני, אך הכריזמה הבלתי נפסקת. אחמ”