“הגיבורה של הרומן החדש הזה היא ליליאן צעירה אמריקאית בת 28 אשר עובדת בשני סופרמרקטים כקופאית. היא גרה עם אמה ואוהבת בערבים לעשן גראס. השגרה האפורה של ליליאן משתנה כאשר היא מקבלת מכתב מחברתה מדיסון. מדיסון אשר הדבר הכי בולט בה הוא יופייה הייתה חברה של ליליאן בפנימייה יוקרתית ועכשיו יש לה ולבעלה קריירה פוליטית והרבה כסף. מדיסון מבקשת מליליאן להיות אומנת לשני תאומים בני עשר. לכאורה עבודה פשוטה מה גם”

“אין מה לראות פה". מאת קווין וילסון. מאנגלית: שירי שפירא. הוצאת עם עובד. 245 עמודים "הם לא רצו לשרוף את העולם. הם רק רצו להרגיש פחות לבד בתוכו" עמוד 211. באחת הביקורות שנכתבה על הספר, הכותרת הייתה "שעלילת הספר מופרכת". ינואר 2022- המציאות הינה מופרכת יותר מכל עלילת ספר או תסריט, אז לכן אתייחס לספר כסיפור דמיוני על גבול ההגיוני. ראשית, הסופר – יודע לספר סיפור. זה כל כך לא מובן מאליו בתקופה”

“כדאי מדי פעם לחשוב על דברים שהם הנחות יסוד. לנסות לפרק את ההנחה ולראות מה ייצא. "משפחה" היא אחת ההנחות הכי אקסיומטיות בתרבות שלנו. כולם יודעים מה זו משפחה, איך מרגישה משפחה, מה הם יחסים משפחתיים, לאיזה קשר משפחתי צריך לשאוף. על משפחה נכתבו ספרים, בוצעו מחקרים, רק תגיד "משפחה" וכולם יבינו. האמנם? זו באמת יחידת הבסיס - כוללת מספר לא קבוע של מבוגרים וילדים, בגילאים שונים שתכליתה לגדל את הצאצאים ולהוו”

“קראתי את הספר שכתב קווין וילסון "משפחת פאנג" וכמעט לא יכולתי להניח אותו מהידיים. זה סיפור דפוק. דפוק במובן הטוב של המילה. במובן המעולה שלה ממש. בואו נתחיל מזה שאני לא מבינה באומנות. ובואו נחליט מראש שקיצוניות, בכל תחום, היא לא דבר בריא. ורק נציין את העובדה שבשל היותי אמא, ונצר למשפחה ממזרח אירופה, יש לי נטייה מוגזמת לרגשות אשם בנוגע להורות שלי. ובואו נסכם שאין דבר כזה "הורה א”

“הגיבורה של הרומן החדש הזה היא ליליאן צעירה אמריקאית בת 28 אשר עובדת בשני סופרמרקטים כקופאית. היא גרה עם אמה ואוהבת בערבים לעשן גראס. השגרה האפורה של ליליאן משתנה כאשר היא מקבלת מכתב מחברתה מדיסון. מדיסון אשר הדבר הכי בולט בה הוא יופייה הייתה חברה של ליליאן בפנימייה יוקרתית ועכשיו יש לה ולבעלה קריירה פוליטית והרבה כסף. מדיסון מבקשת מליליאן להיות אומנת לשני תאומים בני עשר. לכאורה עבודה פשוטה מה גם”

“אין מה לראות פה". מאת קווין וילסון. מאנגלית: שירי שפירא. הוצאת עם עובד. 245 עמודים "הם לא רצו לשרוף את העולם. הם רק רצו להרגיש פחות לבד בתוכו" עמוד 211. באחת הביקורות שנכתבה על הספר, הכותרת הייתה "שעלילת הספר מופרכת". ינואר 2022- המציאות הינה מופרכת יותר מכל עלילת ספר או תסריט, אז לכן אתייחס לספר כסיפור דמיוני על גבול ההגיוני. ראשית, הסופר – יודע לספר סיפור. זה כל כך לא מובן מאליו בתקופה”

“כדאי מדי פעם לחשוב על דברים שהם הנחות יסוד. לנסות לפרק את ההנחה ולראות מה ייצא. "משפחה" היא אחת ההנחות הכי אקסיומטיות בתרבות שלנו. כולם יודעים מה זו משפחה, איך מרגישה משפחה, מה הם יחסים משפחתיים, לאיזה קשר משפחתי צריך לשאוף. על משפחה נכתבו ספרים, בוצעו מחקרים, רק תגיד "משפחה" וכולם יבינו. האמנם? זו באמת יחידת הבסיס - כוללת מספר לא קבוע של מבוגרים וילדים, בגילאים שונים שתכליתה לגדל את הצאצאים ולהוו”

“קראתי את הספר שכתב קווין וילסון "משפחת פאנג" וכמעט לא יכולתי להניח אותו מהידיים. זה סיפור דפוק. דפוק במובן הטוב של המילה. במובן המעולה שלה ממש. בואו נתחיל מזה שאני לא מבינה באומנות. ובואו נחליט מראש שקיצוניות, בכל תחום, היא לא דבר בריא. ורק נציין את העובדה שבשל היותי אמא, ונצר למשפחה ממזרח אירופה, יש לי נטייה מוגזמת לרגשות אשם בנוגע להורות שלי. ובואו נסכם שאין דבר כזה "הורה א”