ביקורת ספרותית על משפחת פאנג מאת קווין וילסון
ספר טוב

---

כדאי מדי פעם לחשוב על דברים שהם הנחות יסוד. לנסות לפרק את ההנחה ולראות מה ייצא. "משפחה" היא אחת ההנחות הכי אקסיומטיות בתרבות שלנו. כולם יודעים מה זו משפחה, איך מרגישה משפחה, מה הם יחסים משפחתיים, לאיזה קשר משפחתי צריך לשאוף. על משפחה נכתבו ספרים, בוצעו מחקרים, רק תגיד "משפחה" וכולם יבינו. האמנם? זו באמת יחידת הבסיס - כוללת מספר לא קבוע של מבוגרים וילדים, בגילאים שונים שתכליתה לגדל את הצאצאים ולהוות יחידה כלכלית שתפרנס את חבריה.

קווין וילסון כתב ספר על משפחה שעושה את כל אלה ועוד יותר. אבל איכשהו, כל קורא שגדל על מיתוס "משפחה" יתקומם למקרא הדברים. כיילב וקמיל פאנג הם אמני מיצג, שהמיצגים שהם מתכננים ומבצעים נועדו לערער את תמונת העולם של הצופים בהם - כמו את העולם של המשתתפים בהם. יש להם שני ילדים - אנני שהיא מוצג א' ובאסטר שהוא מוצג ב' המגודלים כחלקים אורגניים של מיצג, לוקחים חלק בכל מיצג המתוכנן על ידי הוריהם, כשהתפקידים ברורים להם רק באופן חלקי והם מוכנים לכל פורענות שתקרה כתוצאה מהתכנון של הוריהם, מתקשים להפריד את זהותם הפרטית מזהות המשפחה, ובטוחים ש"משפחה" היא מילה נרדפת ל"כאוס"

"המותרות שבחיי משפחה אינם מובטחים לילדים בכל מצב. כשאנשים אינם מסוגלים להתקיים בגבולות מסגרת שהוגדרה עבורם, הם מאבדים מזכותם לתארים כגון בן או בת"

הספר כתוב היטב, מעלה שאלות נוקבות בדבר זהות נפרדת וקולקטיבית, לוקח את הגדרת המשפחה אל הקצה. התאורים הפרדוקסליים - שאינם מצחיקים במיוחד כי הם קרובים למדי למציאות - טובלים ברוטב פרדוקסלי יותר של "אמנות" המתוארת באופן גרוטסקי כמין מופע סלפסטיק.
אהבתי את הספר, שהביקורת של נצחיה הפנתה את תשומת לבי אליו (תודה!) נראה לי שייהנו ממנו אלה המוכנים לזרום עם פרדוקסים, ולעסוק בשאלות שאין עליהן תשובה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על משפחת פאנג