ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 2 בנובמבר, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
לבי לבי לפסיכולוגיה המסכנה. כל כך הרבה דברים תלו בה, כל כך הרבה התנהגויות - שפויות ובלתי שפויות, אמינות ובלתי אמינות - מסבירים באמצעותה, והיא מנועה מלהתגונן. כי מה היא תגיד, הפסיכולוגיה? "זה לא נכון שילד שמתעללים בו יהפוך למתעלל בעצמו"? היא לא יכולה להגיד דבר כזה. כי במסגרת אינסוף ההתנהגויות האנושיות האפשריות יש סבירות לא נמוכה שזה מה שיקרה. אז כדי להדגים את זה סופר יכול לתאר התעללות בילד - להקצין אותה לממדים מפלצתיים, להפוך אותה לבלתי אמינה מרוב הקצנה, ולהפוך את הילד הזה למתעלל מפלצתי בעצמו בבגרותו.
מתעללת ליתר דיוק. ילדה.
וגם ספרות המתח מתקשה. כבר לא מספיק לספר סיפור מותח, להפחיד קצת את הקוראים, לגרום להם לכסוס קצת את הצפורניים, להמשיך לקרוא למרות ששעת השינה חלפה מזמן ומחר יש לי פרוייקט להגיש בעבודה... צריך למצוא סיפור ממש ממש חריג, לנסות להפוך את הסיפור פעמיים שלוש על פיו, לתאר תאורי זוועה - בדרך כלל כאלה שמגרים את עולם הפחדים העמוקים של הקוראים (נניח חולדות טורפות וחומצה גפריתנית...) וכל השאר - בלש מיוסר קטן קומה(!) שהתאלמן בספר הקודם מאשתו ומילדו שעוד לא נולד בנסיבות מחרידות, שבילה זמן בבתי חולים לחולי נפש, שהוא צייר מחונן כמו אמא שלו (שבגלל שעישנה בהריון הוא יצא קטן קומה! פוי, איזו אמא!) ושאם כל זה לא מספיק לכם כדי להבין שהוא גאון, תתביישו. ברור שהוא פותר תעלומות בחסד, ואם אתם לא מבינים את זה מהסיפור, ולא יודעים - כמוני - מה בו כל כך גאוני - פשוט אין לכם כישרון בלשי בשקל, ותצטרכו להתפרנס ממשהו אחר למשל למכור בגדים או לתקן מכוניות.
הספר הזה מחולק לשלושה חלקים שכל חלק מנסה כאילו לספר סיפור מזווית קצת אחרת, הוא לא אמין ברמה סופנית, חסרת תקווה. הוא כתוב סביר, לא משעמם - איך אפשר להשתעמם עם כאלה סיפורים מזוויעים ומעוררי צמרמורת? יש בו אשה פתיינית, גברים טמבלים (טוב אלה מתים מיד), משפחה מתעללת, חטיפה, רציחות בדרכים יצירתיות, שוטרים מתחשבים שנותנים לספר להיגמר לפני שהם טורחים למצוא את הפושע.
אז מה אני אומרת? אני מקווה שפסיכים רצחניים לא קוראים ספרי מתח מהסוג הזה - הוא נותן המון רעיונות יצירתיים לביצוע...
תודה לפואנטה שלימדה אותי לעשות את הטריק הזה, שכל כך קינאתי באלה שיודעים לעשות אותו...
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
רב תודות עומר ציוני!
למי שלא אוהב אכזריות לשמה, ותיאורים מפורטים של התעללויות מכל מיני סוגים - יהיה קשה, כנראה, להנות מהספר הזה. |
|
|
עומר ציוני
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
אני נהנה לקרוא את הביקורת שלך
למרות שנראה לי שלא אוהב את הספר ויהיה לי קשה מאד להינות ממנו... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
נצחיה תודה על תגובתך.
לי אין שום טרוניה על הפסיכולוגיה. במידה ידועה גם אני מנצלת אותה לפרנסתי. לפעמים אני מגחכת על חלק מפרשניה, אבל ברוח טובה, בלי טרוניות... |
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
מבינה את הטרוניה כלפי הפסיכולוגיה.
יש לי מכר עם סיפור אישי קשה, והוא תמיד צוחק שהוא "הלחם והחמאה של הפסיכולוגים" ושבתיאוריה אף אחד לא יוצא נורמלי עם סיפור כמו שלו. תודה על הסקירה, וגם על החיוך שהיא הביאה. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
חן חן, חני (דולמוש)
פרוייקטים באים והולכים. כסיסת צפורניים - רק כמטאפורה - נשארת. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
דן סתיו - תודה לך.
כמו שאר הדברים בעולמנו - הכל אנושי. והכל אישי. גם הפסיכולוגיה. צריך רק להתבונן באלה המתפרנסים ממנה... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, זשל"ב!
כן, הטריק הזה. אני יודעת שלו הייתי שואלת היית עונה לי. הגדולה של פואנטה היתה שהיא לא חיכתה שאשאל מפורשות... זה עושה את ההבדל. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, רויטל ק.!
אפשר בהחלט לדלג על הספר, אם כי אפשר גם לקרוא אותו, הוא לא משעמם. אבל הסופר אינו מסתפק ברמזים, וחבל. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, אפרתי! את בלתי מנוצחת.
לקנא? הצחקת אותי. ופואנטה באמת אלופה. ולא שומרת לעצמה את הידע שלה... |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה - תודה כפולה!
לא נראה לי שהסטייל שלי השתנה. אולי מצב הרוח (-: ולא הצלחתי - למרות המאמצים - לשנות את העובדה שגם התגובות יצאו מודגשות. אז מה? |
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
זוועות ,כסיסת ציפורניים ופחד פסיכולוגי אמאללה...
מקווה שהפרוייקט יצליח
|
|
|
דן סתיו
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
yaelhar
ביקורת מעניינת מאד וקולחת. מעולם לא חשבתי על האנשה של הפסיכולוגיה במובן של הפיכתה למעין "נאשם" האמור להתגונן - ובעצם מדוע לא להאניש את הפסיכולוגיה שהיא הקרובה ביותר לאדם מעצם תחום עיסוקה? הוא הדין גם בכלכלה ובשאר הדיסיפלינות החברתיות המנסות נואשות להסביר את ההתנהלות האנושית. תודה השכלתי.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת ממש טובה, ומעוררת מחשבה. הטריק, הכוונה להדגשה? היית שואלת אותי, וכבר מזמן הייתי אומר לך איך עושים את זה...
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
התייחסתי גם לביקורת... ואת אכן אלופה:) (וזה כשאני כבר לא צריכה להתחנף!)
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
קהל נכבד,
אני דורשת להסיט את הפרוז'קטור המסנוור מדמותי הלא רלוונטית ולהפנות אותו בכל עוצמתו המסנוורת לדמותה של יעל ולהתייחס לגופה של הביקורת (יעל, אני אתחשבן איתך אחר-כך על התעלול הזה...) רויטל, ביקשת-קיבלת. לא נדרש שום דבר, בטח לא התחנפויות. |
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
בררררר... יעל, חטפתי צמרמורת רק מהביקורת, על הספר כמובן אדלג.
פואנטה, נדרש פז"ם בשביל לגלות את הסוד הנורא והמופלא של ההדגשות? או מספר ביקורות מסויים? או שמספיק להתחנף אליך...? |
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
לא, אפרתי. נצחיה אלופה.
היא לא מתעסקת עם קודים מחרפנים ומחכה בסבלנות לאתר עתידני דמיוני גרפי מאלף עוד בימינו אנו.
כבוד לנצחיה ולעקרונות! |
|
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, תעזבי את הקטע הזה.
איך אומרים? אם מנהל האתר היה רוצה שיהיו בו הבלטות, שינויי גודל ושינויי צבע, הוא היה מתכנן בו עורך טקסט נורמלי שמאפשר את זה, ולא מחייב התעסקות מחורפנת עם קודים של HTML. |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה אלופה. רק תדעו.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
שולחת, שולחת גם לך.
רק אל תריבו.
וקנאה גם לא יפה לעור הפנים. |
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
אז רק אני עוד לא יודעת.
עכשיו יעל מנצחת אותי גם בחזית הביקורות וגם הטריקים. עכשיו אני מקנאת כפול.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תעשי עריכה על הקו הנטוי בסוף המשפט.
הוא כנראה הפוך כי התגובה יצאה מודגשת.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
יעל, זאת את שכתבת את זה??
עם הטריק גם השתנה לך הסטייל ואני נרגשת כפליים.
ככה הדגשת אותי באור הזרקורים, בלי אזהרה מוקדמת? לא התאפרתי, לא לבשתי את שמלת היציאות שלי... |
25 הקוראים שאהבו את הביקורת
