אני בכלל רציתי להיות <mark>דאגלס אדמס</mark>. לוקח לי זמן לעכל שהמשרה הזאת כבר תפוסה.

~ ספוילר קטן: אתם תמותו. ~
~ ספוילר נוסף: רוב הסופרים האהובים עליכם כבר מתים. ~

אין שום חידוש בשתי האמירות האלה. וידעתי ש<mark>דאגלס אדמס</mark> כבר לא איתנו - והצטערתי על זה, ברור, כמו שאני מצטערת על שדיאנה וין-ג'ונס לא כתבה עוד מאה חמישים ספרים ושרואלד דאל לא כתב כותב יכתוב לנצח - אבל לא הרבה מעבר. אנחנו חיים כרגיל, בעוד בתי הקבר

אני רוצה לפתוח בוידוי על כמה דברים. משהו שאני צריך לפרוק.
א. אני לא אוהב את הביטלס. אני חושב שהם משעממים. אין לי טעם מוזיקלי, אל תצפו ממני להעריך אותם.
ב. אני לא מרגיש צער עמוק על כך שדגאלס אדמס מת. אדמס סופר גאון, וחבל שהוא מת לפני שהוא הספיק לכתוב עוד ספרים. אבל אף פעם לא הרגשתי שהעולם חסר בלעדיו, ושאיבדתי חבר קרוב. צר לי. אני גם מעולם לא רציתי להיות <mark>דאגלס אדמס</mark>, טיורינג למשל נשמע לי סבבה ( מלב

אין לי מילים
ובדיוק בגלל זה אני אכתוב עכשיו המון מהם.
תקשיבו
תקשיבו
זה אחלה
זה מדהים ממגיג מפעים מעורר השראה נפלא ויוצא מגדר הרגיל.הוא ופיינמן.הם דומים לגמרי.שני אנשים שפשוט איכשהו מתים על העולם ומסתכלים על הכל בכזאת פליאה.ואז צוחקים.כי אפשר.כי זה שם? לא יודע.

החלק של התחזיות.החלק עם האבן! מאיפה עוד זה מוכר לי ? אה הא משם הרוח.איך זה הגיע לשם הרוח? מדהים.
החלק עם הכסף! מאיפה זה מוכר לי? (

הסופר המנוח <mark>דאגלס</mark> אדאמס השאיר אחריו (כמו סופרים רבים אחרים) חומר רב שלא פורסם. הספר הזה הוא מעין אמירת השלום האחרונה של אדאמס לאחר פטירתו. אדאמס כותב בשפה עשירה, הומוריסטית, מלאת ביטויים מדעיים מתחומים שונים ובעיקר עמוסה ברעיונות ייחודיים לאישיותו המיוחדת. כל מי שקרא ומכיר את ספריו של אדאמס בסדרת "מדריך הטרמפיסט" ו"דירק ג'נטלי" יודע עד כמה הכתיבה שלו שנונה ומהנה ולעיתים מטורפת מגאונות.
הספר הזה ה

אם יש פיתוח נדרש, אז זה הרעיון הבא: אביזר שמתחבר למחשב האישי של סופר, וברגע שהוא מת - משמיד את כל הכונן הקשיח שלו, או במקרה של סופרים חובבי גאדג'טים כמו אדאמס - את כל הכוננים הקשיחים שלו על שלל המחשבים ואמצעי האיחסון שברשותו. זה נראה נדרש, כי כך האנושות תהיה פטורה מספרים המלקטים כתבים אפויים למחצה, לא מעובדים ולא ערוכים.

אבל לא פיתחו כזה בזמן. זה ספר הבנוי מאוסף הכוננים הקשיחים של דאגאלס אדאמס

אני אוהבת את הביטלס.
אולי אתם מכירים אותי ופספסתם את העובדה הפשוטה הזו, אולי אתם לא מכירים אותי ולא היה לכם אכפת. ובכן, עכשיו אתם יודעים.
יש לי סיבה מצוינת לאהוב את הביטלס.

גיליתי את הביטלס בכיתה ו'. כל אחד עשה עבודה על נושא אחר. שפעת החזירים, ברבי, אמפתיה, פיזיקת קוונטים, ההיסטוריה של האופניים, ואני, על הביטלס.
אני לא יודעת למה בחרתי אותם. לא שמעתי שירים שלהם –לפני הביטלס, אני יכולה להג

למרות שהיו כמה חלקים גאוניים בספר, שגרמו לי לפרוץ בצחוק מתגלגל, בשלב מסוים התעייפתי וויתרתי. לעיתים רחוקות מאוד קורה שבן אדם עם רעיונות מבריקים ניחן גם בכישרון כתיבה יוצא דופן, ו<mark>דאגלס</mark> אדאמס הוא ראיה לכך. השימוש במילים המדויקות יחד עם תיאורים מפורטים הפיעלו את גלגלי המוח שלי בצורה מושלמת. עד שמשום מה התעייפתי. אולי ב'מדריך' ילך ביננו יותר טוב.