ביקורת ספרותית על סלמון הספק - תופסים טרמפים בגלקסיה בפעם האחרונה מאת דאגלס אדמס
ספר בסדר

---

אם יש פיתוח נדרש, אז זה הרעיון הבא: אביזר שמתחבר למחשב האישי של סופר, וברגע שהוא מת - משמיד את כל הכונן הקשיח שלו, או במקרה של סופרים חובבי גאדג'טים כמו אדאמס - את כל הכוננים הקשיחים שלו על שלל המחשבים ואמצעי האיחסון שברשותו. זה נראה נדרש, כי כך האנושות תהיה פטורה מספרים המלקטים כתבים אפויים למחצה, לא מעובדים ולא ערוכים.

אבל לא פיתחו כזה בזמן. זה ספר הבנוי מאוסף הכוננים הקשיחים של דאגאלס אדאמס.

דאגלאס נואל אדאמס, או בראשי תיבות דנ"א נולד באנגליה בשנת 1952, אותה השנה שבה פורסמה תגלית הסליל הכפול של ווטסון וקריק. הוא כתב תסכיתי וידאו, תסריטים, ספרים ומאמרים העוסקים בטכנולוגיה, מדע בידיוני, השפעת הטכנולוגיה על חיי האדם והתנהלותו, אתאיזם ומינים נכחדים. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שהיה בתחילה סדרה של תסכיתי וידאו ואז טרילוגית ספרים לא ראויה לשמה משום שכללה חמישה ספרים. אדאמס נפטר בחטף בחודש מאי 2001 מקוקטייל קטלני של רצון לשפר את הבריאות שלו, מכון כושר ודום לב. הוא היה בן 49 וכבר היו לו המוני מעריצים שהוכו בהלם, באלם, ובגרון חנוק. אני הייתי אחת מהם, אגב. לקח למעריצים ההמומים כמה שבועות להתאפס על מחוות זיכרון נאה, וה-25 במרץ הוכרז מאז 2001 כ"יום המגבת הבינלאומי". כדי להבין למה דווקא מגבת צריך לקרוא את ספרי "הטרמפיסט", אבל היום אכן מצוין. לי בביתי יש לצורך היום מגבת רחצה גדולה וצהובה עם רקמת Don't panic עליה, וגם כדי להבין את זה צריך לקרוא את ספרי הטרמפיסט.

מעריציו הקרובים יותר של אדאמס פרצו למחשבים שלו, הוציאו מתוכם את הקטעים הראויים בעיניהם, והפכו אותם לספר. התוצאה מעניינת למדי, ומאוד מיותרת, וזו לא סתירה. המאמרים הטכנולוגיים מעלים חיוך, איזה חמוד הוא שפרסום באינטרנט יהיה ענייני, לבחירה, שקט, ורק למי שמעוניין בכך. דברים אחרים מעלים שאלה, איך היה מגיב על ויקיפדיה, על אייפונים, על מותו של ביל גייטס, על תיקונים אוטומטיים בהודעות, על מכונות בינה מלאכותית. אפשר רק לנחש. החלק האחרון בספר הוא טיוטה של ספר נוסף מסדרת "דירק ג'נטלי" והוא עצוב במיוחד. כי המיוחד בספריו של אדאמס זו הדרך שבה דברים לחלוטין לא קשורים בהתחלה מתחברים זה לזה בצורה מופרעת וגאונית בסוף. בטיוטה זה לא קורה ומה שנותר זה סתם פרקים מטורפים ולא קשורים זה לזה, וכך הקורא נותר וחצי תאוותו בידו.

אפשר לוותר, אפשר גם לא. אבל אם טרם הכרתם את דאגלאס אדאמס - זה לא הספר הנכון להתחיל בו.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על סלמון הספק - תופסים טרמפים בגלקסיה בפעם האחרונה