“You are not special. You are not a beautiful or unique snowflake. You're the same decaying organic matter as everything else." איך הכי נכון לסכם את הספר הזה, ולמה בכלל לקרוא אותו? למי הוא מיועד? האמת היא שכל אחד יכל לקחת מהספר משהו. עכשיו ברור לי שיהיו אלו שיגידו "לא מחדש", "נורא טריויאלי", "מים מתחת לגשר", אין חדש תחת השמש והמערב שקט. ואולי אתם צודקים, אולי עבור רבים מאתנו הספר לא יחדש הרבה, א”

“# היא אמרה לי "את הספר הזה כתבו עלי!" וניסתה לשכנע אותי לקרוא אותו. בין השאר, שלחה לי מאמר של הסופר https://markmanson.net/10-things-most-americans-dont-know שחיבבתי כי הוא הסכים אתי (-: היא לא רצתה להשאיל לי את הספר – העותק שלה היה מלא בהערות שכתבה. כך שחכיתי עד למבצע בחנות הספרים האלקטרוניים ורכשתי. את רוב ספרי העזרה העצמית שקראתי – לא קראתי יותר מדי מהם, אז אולי אני מפספסת פה בגדול - אפש”

“ערב אחד, בתי בת ה –12 נתקלה בספר הזה, בעל הכריכה הצהובה ,אותו הנחתי בנונשלנטיות על מיטתי. מבחינתי הייתה זו התפתחות לא רצויה בעליל. התבוננתי כיצד בסקרנות המהולה בהלם קל, ננעצו עיניה בכותרת המשנה: 'האמנות העדינה של לא לשים **ן.' היא פזלה לכיווני במבט תמה כשחיוך קל של מבוכה מעטר את פניה הצחות. מבלי לחכות למוצא פיה, מיהרתי והצהרתי: "נכון, הכותרת מאוד גסה, אבל בעוד כמה שנים הייתי רוצה שתקראי אותו".”

“הצלחתי לסיים את הספר לפני שהשנה נגמרה, ב-23:33 ליתר דיוק, זה אומר שקראתי 55 ספרים השנה. אני לא בטוחה מהיכן להתחיל, בדרך כלל אני נותנת לעצמי קצת זמן לעכל לפני שאני מתחילה לכתוב ביקורת, אבל בשביל הסיכוי שהביקורת הזאת תהיה באותה השנה שבה קראתי את הספר אני אדחוף את עצמי. הדבר הראשון שעולה לי לראש זה שזה ספר טוב לאנשים שמרגישים מחורבן לגבי עצמם, לא כי הם אנשים רעים או לוזרים מוחלטים, אלא כי הם מודד”