ביקורות הספרים שא.ב.ש אהב

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

אם לסופר לא היו קוראים שלום אוסלנדר, אלא ברנדון טיילור, לדוגמה, היינו מכריזים עליו כעל אנטישמי פר-אקסלנס. אלא ששלום אוסלנדר אמנם איננו תושב מאה שערים, אבל הוא סופר יהודי-אמריקאי, שנוטל לעצמו זכות להפוך את השואה לנושא של סרקזם, ציניות, הומור שחור, אירוניה, קנטרנות ועוקצנות, שמשע... המשך לקרוא

שלשום

# יש ספרים כאלה: הם נוצרו לעשות לקורא נעים. הם מלאים אהבת אדם. הם מתארים שינוי מהותי שחל באנשים בזכות פתיחות (פתאומית, יש לומר) לאחרים. פעמים רבות הם משלבים זקנים/ות כדמויות משמעותיות בסיפור לאו דווקא כצילום המציאות. פעמים רבות יש איזו חית מחמד – לא רק כלב או חתול, כל מיני. פרדריק... המשך לקרוא

לפני 5 ימים

אני לא מתיימרת להכיר את סיפורי המקרא. האמת.. שבכלל לא. חוץ מידע מאוד בסיסי משיעורים בבית הספר (שגם מהם אני זוכרת מעט) אין לי היכרות עמוקה עם העולם הזה. עם זאת, אני תמיד נהנית לקרוא הכל מהכל ונכון שזה אולי לא הספר הראשון שהייתי קונה, כנראה גם לא הספר הראשון שהייתי שולפת מהמדף אבל ק... המשך לקרוא

לפני 5 ימים

רומן מזרחי עדין ומעורר מחשבה. אופיר, קצין צנחנים משוחרר בקלון, מוצא את עצמו נאלץ לעזוב את עולמו המוכר ולנסות להשתלב בעיר הגדולה בתקווה לפרוץ את תקרת הזכוכית של ירוחם . בין סמטאות תל אביב הוא נאבק לא רק על קיום אלא גם על זהות בין הרצון להיטמע לבין הפחד להיעלם. הקונפליקט בין המרכ... המשך לקרוא

לפני שבוע וחצי

ספר המתח האחרון שקראתי היה "הנעלמים" של הרלן קובן. הוא היה נחמד למדי אבל לא הצליח להותיר אותי בתחושות מפעימות. טוב, האמת שזה קשה למצוא בימינו ספר מתח טוב. סף הגירוי גבוה, ישנם הרבה ספרים והרבה סיפורים שנכתבו אינספור פעמים בגרסאות כאלו ואחרות. ואז, הגיע לידי הספר הזה דרך המלצה של ... המשך לקרוא

לפני שבועיים

אז איך כותבים ספר משעמם? שאלה טובה. אבל מנקל הצליח. ספר איטי, מבולבל ומשעמם. אפילו במונחים נורדיים. ... המשך לקרוא

לפני שבועיים

בתחילת המאה הקודמת אלפי יהודים, ואולי אפילו קצת יותר מאלפי, נהרו ממזרח אירופה אל ה"גולדענע מדינע" - מדינת הזהב, הלא היא ארצות הברית של אמריקה. זאת במטרה לברוח מחיים ללא עתיד ברור, מאנטישמיות, מעוני ועולב ואפרוריות החיים, ולקבל הזדמנות טובה לעתיד טוב יותר במדינה שבה לפי השמועה ה... המשך לקרוא

לפני שבועיים

האם אלה חמישים הגוונים של סיפור יהדות אירופה? מהי אותה אירופה? אם נתייחס לאירופה הקלאסית מהעבר (לפני הפיכתה לאירופה המוסלמית), הרי מדובר בפריז, רומא ולונדון. אבל שלוש אלה הם רק הד רחוק במקום בו עוסק הספר, שמחברו המוכשר בוגוסלבסקי הוא אדם עם ידע אינסופי. זה טוב וזה גם רע. הספר גו... המשך לקרוא

לפני שלושה שבועות

הרמן קוך הוא פטפטן בלתי נלאה. לפעמים זה חינני ויש גם כמה וכמה פנינים בדרך, רוב הזמן זה אפילו מעניין. הבעיה היא, שכשמסיימים את הספר, שואל הקורא את עצמו שאלה גורלית: האם אקרא את הספר שוב? האם יעלה למדף העליון בארון לאיזה עתיד משוער, או שיימסר לסיפור חוזר. ובכן, יימסר. ללא נקיפות מ... המשך לקרוא

לפני ארבעה שבועות

נדמה כי השנים עושות לבן־גוריון רק טוב. הגעגועים למנהיגים של פעם – כאלה שהעזו לקבל החלטות קשות בתנאים בלתי־אפשריים, גם בניגוד לאווירה הציבורית – רק מתעצמים. אנשים בעלי שאר רוח, עם חיבור עמוק להיסטוריה ולתנ"ך, ומגוייסים בתכלית לתקומה ולבניין העם היהודי בארצו ההיסטורית. את ההש... המשך לקרוא

לפני ארבעה שבועות

אני אוהב את הספרים עם הסיפורים על הרב מרדכי אליהו, הם מלאים ברוך ובנעימות שלא מוצאים היום בכל מיני מקומות, ויש בסיפורים כאלו רגש חבוי שאתה נחשף אליו לאט עם כל סיפור שאתה קורא, עד שהגוף מוציא את כל הרגש בדמעות, פתאום, ומשחרר משהו שתקוע אי שם בתוכך. הרגשה מופלאה שכזו. הספר המיוחד ... המשך לקרוא

לפני ארבעה שבועות

קראתי את הספר הזה לפני הרבה שנים ועכשיו הגיע הזמן לקרוא אותו שוב. בעיניי ספר חובה לכל ישראלי ומי שקורא את זה שיקרא גם את מה שבעיניי ספר ההמשך "נער האופניים". ספר קולח שמיטיב לתאר, כמו שכבר נכתב כאן, על היחס שקיבלו העולים מתושבי הארץ.... המשך לקרוא

לפני חודש

הסיפור "שחף שחור" נכתב במלאכת מחשבת, עם שפה קולחת שמושכת אותך פנימה כבר מהעמוד הראשון. העלילה ארוגה ביד אמן, והפיתולים המפתיעים שלה הותירו אותי במתח תמידי, במעין תהייה מתמשכת ובציפייה דרוכה לפתרון התעלומה. אהבתי במיוחד את הדינמיקה המרתקת שבין הזמנים השונים – תנועה חלקה ו... המשך לקרוא

לפני חודש