אני לא מתיימרת להכיר את סיפורי המקרא. האמת.. שבכלל לא. חוץ מידע מאוד בסיסי משיעורים בבית הספר (שגם מהם אני זוכרת מעט) אין לי היכרות עמוקה עם העולם הזה. עם זאת, אני תמיד נהנית לקרוא הכל מהכל ונכון שזה אולי לא הספר הראשון שהייתי קונה, כנראה גם לא הספר הראשון שהייתי שולפת מהמדף אבל קיבלתי אותו כהמלצה מגיסתי ולכן החלטתי לנסות.
מסופר על שולמית ועל יחסיה עם שלמה המלך כאשר ברקע סיפור אהבתה עם מיכא. העלילה מסופרת מכמה נקודות מבט כאשר יש את נקודת מבטה של שולמית, נקודת מבטו של מיכא ונקודת מבט חיצונית על המלך שלמה שמסופרת מפי אחיה הסופר. כמובן שישנן דמויות נוספות כמו האחים של שולמית, אמה, מלך צור ועוד... הקוראים עוקבים אחר מסעה של שולמית וחייה ושם זה פחות או יותר מסתכם.
אני לא יודעת אם זו אני, אם זה הספר, אם זה כנראה שילוב של השניים, אבל היה לי פשוט משעמם. הכתיבה מאוד יבשה, שטוחה וחסרת כל רגש. הסיפור עצמו חביב ולעיתים נדירות אפילו מצליח קצת להתרומם אבל חוץ מזה, לא מתפתח ונשאר באותו הטון היבשושי. זה הספר הראשון של הסופרת שאני קוראת, לא יודעת אם אתחבר לספרים אחרים שלה אבל כנראה שלא אקרא מהם בקרוב.




